משורה יציל רק המוות

אני מרגיש כמו אומן שכול יצירותיו אבדו, אצלי הם פשוט לא נוצרו. איך התמכרתי לחוויה הרגעית ולא טרחתי לתעד ולשמר אותה איך ופספסתי הזדמנות להפוך חרמנות לאומנות. את הנשים היפות עם הדדיים החשופות, את הצמד עם מגש הפרפרים את עצמי בחצאית מתנפנפת מחליק על רולרס ,איך מנעתי מהעולם את מה שהשדרה חוותה. טוב על החלב שנשפך כבר בכיתי למזלי לא אזלו הפרות והמעוות יתוקן ולאלתר. והשאלה היחידה שנותרה פתוחה...

האם היא תצעד עירומה ברוטשילד בלוואר עם הינומה או רעלה?

והפעם העירום ילווה באמירה פוליטית. (יש לי כמה רעיונות אבל אשמח לקבל הצעות)

טיפי מבטיח רעש גדול יהיה פה. (ספנסר טוניק כבר אמרנו?)

נ.ב. - טיפי לא תמיד מקיים.