לא לדאוג
מיד אני מבצע בך סשן "מרק מודרך"
דמייני עוף חופש, רץ באחו חופשי ומאושר, דמייני אותו ואת שיפחתו וגוזליו הקטנים מכרכרים סביבו, מנקרים באדמה התחוחה מחפשים תולעים שמנות, כנועות,עסיסיות.
דמייני את אותה תרנגולת, מרוטת נוצות, המאכלת מונפת, על הקרש נקשרת, בטנה נפרמת ,כואבת, לרבעים מבותרת, מוצפת נוזלים, גופה מוקף בבצלצלים, בודדה ללא המשפחה והאש חמה אויי כמה חמה..הרבה יותר משעווה. מרוב בילבול הכלבה את מילת הביטחון שכחה.
הכלבה, סליחה, התרנגולת כבר לא נאנקת, לא בוכה, אם יכלה, הייתה צועקת, לא רוצה, לא רוצה.
עכשיו, זה הרגע להנמיך הלהבה, לתת לתרנגולת להרגע, להביט באהבה, מאוד מומלץ לטיפה או לפחות ללגום טיפטיפה. קורט מלח מעט פלפל ו..
זהו המרק מוכן, עכשיו מתחיל סשן השאיבה, יש לבחוש, למזוג לאט לאט, את הכפית להגיש לפה, לא לשפוך, לא ללגום בנימוס, אלא לשאוב בחצי שריקה , אוח, יחי יחי התאווה.
נו..נועה, את כבר בריאה?
טיפי דר' לדימיון מודרך או סתם פרחח.
לפני 13 שנים. 4 בינואר 2011 בשעה 22:04