משורה יציל רק המוות

בתקופה האחרונה יש באתר איזה הייפ על פדופיליה. אין ספק הנושא מדליק טעון ברמות, חלק הוא מחרמן ואחרים הוא ממש דוחה.
לפני שאמשיך ואספר לכם סיפור על הקורבן, סיפור מדהים שאותי מאוד הפתיע, חשוב לי להבהיר שעמדתי בנושא נחרצת. אסור בתכלית האיסור והסיפור שאספר לא נועד לשמש תירוץ או אמתלה לשום בן זונה.

קראו לה גודי, אמריקאית מעט מלאה בשנות העשרים, פגשתי בה בבר, הגיעה עם חברים, שתינו, צחקנו ספרה שבאה ללמוד באוניברסיטת ת"א ושתסיים היא חוזרת הביתה לבוסטון. הבחורה דפקה ווסקי ודפקה את הראש בלי חשבון, ממש נשפכה.
כשהתפזרנו, היות והייתה בכיוון שלי יצא שאני מקפיץ אותה לדירת השותפות שלה.

בדרך הבחורה ממש השתפכה, לא הפסיקה לקשקש כמה היא מתגעגעת הביתה, להורים, לחברים.. בלא בלא, היא הייתה כל כך שפוכה שבקושי הבנתי מה רצתה.
סוף סוף הגענו. ישתבח שמו חשבתי, יילא אני פורק ובורח. אבל הבחורה מסרבת לפרוק וממשיכה ללהג ואז פתאום משום מקום, היא מרצינה ואומרת "רוצה לשמוע למה אני הכי מתגעגעת?" נו טוב חשבתי..כאילו ויש לי ברירה, הבהמה ממילא לא רואה אותי ממטר.
ובלי להמתין לתשובתי היא אומרת "לזין של הזקן מהבנין" הייתי בת עשר וגרנו בבית דירות, בקומת קרקע גר אדם מבוגר שתפקידו היה לתחזק את הבניין , לא ממש זוכרת איך זה התחיל אבל הוא היה לוקח ילדות לחדר הכביסה ומבקש מאיתנו לגעת לו בזין. זה התחיל מעל המכנס ואח"כ הוא הוציא אותו ונתן לנו למשש. הוא לא נגע בי, אני זוכרת שרק אני נגעתי לו. כפרס קבלנו בובות מיניאטוריות, עד היום יש לי אותן,

פעם אחת הוא בקש ממני להכניס אותו לפה והבטיח לי בובה אמיתית, גדולה, הכנסתי, אני זוכרת את התחושה, אבל יותר מכול אני זוכרת את הטעם, עדין , נעים, כמו סוכריית ליקריץ, אני יודעת שהוא עשה את זה גם עם שתי חברות שלי. היינו מדברות על זה ומשוות את הבובות. מובן שהוא אסר עלינו לדבר על זה , אמר שזה הסוד שלנו וכול השטויות האילו. שתקתי..מה יכולתי להגיד.
נראה שהזיכרון הוציא את הבחורה מהסוטול. בסוף אמרתי לה אני מצטער בשבילך. אבל לא הבנתי למה את מתגעגעת? לטעם של הזין שלו, השיבה. מאז אני רק מחפשת את הטעם הזה.

טיפי אומר..זה היה מזמן, מעניין מה היא חושבת על זה עכשיו.