יש לי חבר והוא זה לא אני. לחבר יש כלבה והיא לא כלבתי.
זו הכלבה התעוררה בליל סערה בבעתה, נסערת מחלומה המומה ונוטפת זיעה.
על מה חלמה הילדה שאלתי, חברי נאנח עמוקות , הישיר אלי מבטו ואמר , הכלבה חלמה שאת פי, פי אדונה המרתה.
האוויר בננו עמד, שתיקה כבדה השתררה. הבעיה הוגדרה יש לבחון את דרכי התגובה.
הסיטואציה דיי ברורה מדובר פה בעבירה שדינה ענישה. אם החלום אינו בר ענישה הוא עלול להפוך למפלטה, למדגרה של מרי וחרון
הרי אמרו כבר חכמים "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"
בשלב הזה נשאלה השאלה שעדיף היה לי שלא תשאל , חברי שאל לעצתי ולא נותרה לי ברירה אלא להניח את השוט הטעון על השולחן
וזו הייתה תשובתי :
" כשלת, השארת פרצה, רוח רעה בה נכנסה , אינך יכול למנוע מכלבתך שינה , אינך עוד אדון לחלומה. עליך לשחררה.
כשיצאתי מהחדר שמעתי את הירייה. הפרשה תמה אך לא הסתיימה.
היום אני שולט בחלומה היום הכלבה ישנה במשורה, שינה חטופה. מחוברת למכשירי מדידה
טיפי אומר, תדע כול כלבה שטיפי יבוא בחלומה.
לפני 13 שנים. 1 בספטמבר 2011 בשעה 20:29