עובדת יקרה,
אני נאלץ להזכיר לך ש..2011 הוכרזה כשנת הישבן. בשנה זו אני מתדלק את עובדות החברה רק בחור האחורי. אני רוצה לשמוע אותן נאנקות, אני רוצה לשמוע אותן כואבות, לראות אותן מתפתלות כשאני הממונה, הפקיד הבכיר, מפלח להן את החור הקטן , קפיש?
אני מבין שכעובדת חדשה וגם כבחורה צעירה ולא מנוסה, הנושא מעט בעייתי ומעלה בך חששות ופחדים, ברור שאני אמפתי ומתחשב , אבל סדר חייב להיות ונהלים יש לכבד.
מצד שני..שנת הישבן מסתיימת בסוף דצמבר אז אולי כדאי לך להמתין. (ברור שבמקרה זה גם הקידום שלך יאלץ להמתין 😒
ולבקש דחייה \גרייס במילוי המשימה. (נוהל מקובל )
מאידך, מחובתי להזהיר שלשנה הבאה טרם נקבעו מטרות ויעדים ואילו לא בהכרח יהיו קלים יותר או כואבים פחות.
אני מצפה לקבל את תשובתך עד מחר.. במידה ותחליטי לממש את זכותך לקידום ולא להמתין, נא לסור למשרדי עם חור משומן ומזומן.
טיפי אומר, כולם חושבים שקל להיות מנהל, שסתם אנחנו מרופדים במשכורות, בונוסים ואופציות. אף לו עובד אחד מבין את כובד האחריות,
העומס המנטלי, השחיקה והרגישות הנדרשים לתפקיד ומוטלים יום יום, שעה שעה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה
עלי ועל חברי. המקרה שהבאתי לעיל, הסיפור שסיפרתי ושתפתי אתכם בו, לא עומד בפני עצמו, לא מדובר בפיסת רכילות מהווי החברה, אלא בעדות ודוגמה לרגישות, להבנה, ולתמיכה של מנהל בעובדת חדשה.
טיפי, מצדיע לעצמו
לפני 13 שנים. 29 באוקטובר 2011 בשעה 16:59
