לקחתי את השיפחה לשיחה. הושבתי אותה למרגלותי, הבטתי בה ושאלתי,
מה את שלי ?
השפחה השפילה מבטה וחזרה על המילים שהוטמעו בה במשך חודשים ארוכים:
" אדוני, אני כלבתךשפחתךזונהוחורשלך, ילדה שלך.
ומה את מוכנה לעשות למעני, שאלתי.
"כל מה שתרצה, כל שתבקש אדוני"
אחזתי בסנטרה והסתכלתי בה ארוכות,
"ילדונת את בטוחה "
"כן אני בטוחה" אמרה.
חייכתי לעצמי ובקול מונוטוני אמרתי.
" כלבונת, בבוא היום כשאשחרר אותך ואת תצאי לדרך חדשה ואדון חדש, אז אדרוש ממך את הקשה מכל"
הכלבה לא ממש התרגשה, מה תדרוש אדוני, שאלה.
חייכתי ואמרתי "שתבגדי באדונך, שתבגדי בעצמך"
הכלבה לא ממש הבינה אבל מבטה היה עצוב.
אדוני יכול להסביר, בקשה בקול חרישי.
ברור, אני לוקח עליך אופציה למשך שנה מיום שאשחרר אותך.
באם ארצה, אממש באם ארצה , אוותר
לפני שהספיקה לנשום המשכתי,
במידה וארצה ולאורך כל השנה תעמוד לזכותי האופציה לאזעיק אותך לשימושי
האופציה היא למפגש אחד בלבד ועד שלוש שעות.
הייתה שתיקה ארוכה. "ומה אדוני ידרוש ממני בפגישה" שאלה.
כל מה שארצה ובתנאי שבוצע בך בעבר, עניתי
הכלבה שתקה, חשבה ושאלה "אדוני האם תרשה לי לחשוב ולהשיב לך מחר"
ברור כלבונת, זו החלטה קשה, פצצה מתקתקת, האם תבגדי באדונך הבא או שמא תסרבי לאדונך הנוכחי
"בחירתה של סופי" במהדורת הכלוב.
טיפי אומר, הכל אמת.
[english]
לפני 12 שנים. 20 במרץ 2012 בשעה 21:29
