..

הרבה זמן שאני עוקב אחר הבלוג שלה ומהופנט.

מהפונט מהמילים שהיא כותבת ובעיקר מהתמונות.

תקופה ארוכה שהיא מטריפה לי את כל החושים.

מדמיין וחולם שאני שרוע לרגלייה.

אבל זה תמיד נראה כמו חלום רחוק, משהו שרחוק מלהתגשם.

כל הודעה ממנה, כל הודעה קולית ממנה מייד מעמידים אותי לדום.

יצא לי כבר להיות קרוב לרגלייה. ידעתי כמה אושר הרגליים שלה מסוגלות לגרום לי.

היה זה בערב פמדום שבו הייתה לי הזכות לשמש כהדום לרגלייה.

אבל אתמול זו הייתה חוויה אחרת לגמרי.

כמעט חמש שעות שהייתי קרוב לרגלייה יותר משיכולתי לדמיין.

אלה היו חמש שעות בגן עדן.

אכלתי מהן סושי (הסושי הכי טעים שאי פעם טעמתי!), ליקקתי רוטב מאצבעות רגליה (ואפילו מאצבעות כפות ידייה- יאמי!)

סעודת מלכים! (או אולי כלבלבים?)

הסושי היה מושלם. הרבה זמן לא התענגתי ככה מאוכל. הטעם היה גורמה כמו שרק אוכל שנגע בכפות רגלייה יכול להיות.

הייתה אכפתית במיוחד ודאגה שלא אשאר צמא.

הורתה לי לפתוח פה גדול ושפכה קולה מהכוס היישר לתוך פי. (תודה! בפעם הבאה אביא קערה.)

נשמתי והסנפתי בשקיקה את כפות רגלייה כמו נרקומן אמיתי, נגעתי, נישקתי וליקקתי כל עוד רק יכולתי.

עבורי הזמן עצר מלכת.

חמש שעות עברו לי כמו 20 דקות.

הרגשתי כל כך טבעי ונוח להיות שם תחתייה, על 4, מלקק שאריות של סושי מהרצפה, נלחם על מקומי מול כלבה קנאית (אך מתוקה אמיתית!)

יש הרבה שולטות באתר, אבל כמוה יש רק אחת.

יפה, מטריפה, מיוחדת ומעוררת תשוקה אינסופית לסגידה.

השבוע היה יום המעשים הטובים והצעתי לבוא ולעשות מעשה טוב למען כפות הרגליים שלה,

ראיתי בזה שליחות של ממש וחובה אמיתית.

את המעשה הטוב הזה- אני לעולם לא אשכח. 

(מה דעתך לאמץ את יום המעשים הטובים אחת לשבועיים?)

כמה מסקנות ותזכורות לעצמי מהערב:

1. לא לוותר על ג׳ינג׳ר.

2. להיות מפוקס ולא לפספס פניות.

3. לא לשכוח יין בבית.

4. היא נראית הכי יפה וסקסית בלבוש ביתי.

תודה שהכנסת אותי לביתך, זכיתי.