לפני 15 שנים. 25 בספטמבר 2009 בשעה 7:48
אין על התחושה הזו.
לחזור למקום הטבעי על 4, עם ראש מורכן ועיניים עצומות. עירומה, חשופה, פיזית ונפשית. אחחח, איזו תחושה קסומה זו. תחושה של שייכות למישהו באמת חזק (לא למתחזים), תחושה למישהו שמבין את הצורך, את הכמיהה. למישהו שיודע לפשוט את העכבות, לשחרר את כל המחסומים, לגרום לך לאבד שליטה באמת, להתמסר, להיכנע לתשוקות של עצמך. להיות בשליטה של מכשף, כזה שרוקח תובנות, שמסביר, מלמד, מאתגר, מתבונן, חודר, משחק, דואג, מקרב ומרחיק כאילו במטה קסם. להיות מול מישהו כזה, זה חופש, זה שחרור מהכבלים, זה להיות ללא הגנות, ללא מחסומים, זאת פסגה - פסגה של רגש.
