חם חם היום

האתר הזה הופך להיות בלוג לאכול ,
שבת שלום :)

מה שטוב אחרי שהגוף כואב ומשתקם מפגיע רב מערכתית,
שיש מי שיודע לטפל בך, וזה שווה הרבה.
לדעת לגעת לדעת לענג לדעת את הגוף .
וכמו בין הטיפות לעשות לך טוב , בין כאב לכאב.

אתה גר בדרום
היא משתוקקת 180 קמ' ממך,
איך מגשרים על המרחק?
איך מביאים את הרצון לידי יישום משותף של הקשר,
זה קשר בר יישום?
אשמח לדעתכם בסוגיה...

חבל הקטע עם הזהב שקיבלנו ,שבניתי רשימת אנשי קשר,
והם נעלמו יחד עם הזהב , איזה חבל.
הסיכום שלי לקאסט של הפח הגדול שהיה שווה לתת לו במה 😄 טוב, אז מה היה לנו?! : יועצת זוגיות גרושה ללא הפסקה, הומו שמאוהב בעצמו, היפה והטיפשה, אחת מתוסבכת שגדלה כיהודיה ואז גילתה שהיא מוסלמית, אוהב ערבים רדיקלי, שונא ערבים קיצוני,רקדנית בטן ונשואה סידרתית מתוסכלת,יבוא אישי של מטומטמת מארה"ב ( כאילו חסר לנו בארץ), עיוור איכותי, דעתן שמנמן, עשיר ושחצן, מקרה סעד של לולינית מתוסכלת, אחד שלא ברור מה יעלה בגורלו והוא בעצמו לא יודע איך להגדיר את עצמו, זוג טרי שגילה מאוחר מידי שאין להם תוכניות אחרי החתונה ואשה נוירוטית קנאית. טוב בתוכנית כזו חייבים להיות ניגודים, קיצוניים,אנטי ממסדיים, לכולם יש מה לומר לא לכולם יהיה עצבים להקשיב, ומכאן יבוא הרייטינג 😄

פתחו לנו זהב לכבוד יום ההולדת,
זה אומר שאני צריך היום להפציץ פניות כי מחר ניהיה בכסף שוב?!
אחלה של יום הולדת.

דווקא בבוקר אתמול הייתי צריך לצאת ליום השתלמות
לשם כך יצאתי מהבית די מוקדם בשעה 06:30 להוריד את האופנוע במשרד,
לעלות לרכב ולנסוע להשתלם .
היה קצת קריר בבוקר וכהרגלי לפני הרכיבה עליתי על חליפת הרכיבה של הקטנוע
שכללה מעיל עם מגנים זוג כפפות, מסכת סקי מתחת לקסדה לשם הגנה על הפנים מהקור,
וקסדה רכוסה כמו שצריך, הדקתי את הסקוצ'ים בשרוולים על הכפפות ויצאתי לדרך.
אה לא לשכוח גטקס מתחת למכנס שלא תכנס רוח בשרוול המכנס.
מהבית שלי למשרד זה בערך 25 דקות.
הנסיעה היא בכביש הבנעירוני בין הישוב שבו אני גר למשרד.
אני בנתיב שלישי מתוך 3 לנוסעים ישר מתקרב לצומת הכניסה לעיר באר שבע כ 50 מ ממני,
לפני נוהגת נהגת ברכב יונדאי כחול המתקרבת אף היא לצומת ותוך כדי תנועה אני מזהה מנגד באמצע הצומת
רכב מסוג פולסווגן מסחרי בצבע לבן, בסטיה מהירה לכיוון הנתיב הנגדי שלו כלומר הנתיב של נהגת היונדאי ושלי,
הרכב במהירות מטורפת חוצה את הצומת שהיינו לקראתה ניכנס עם חזית שמאל בנהגת שהיתה לפני כאמור במרחק של 50 מ ממני, אני שומע בום גדול אני נכנס לבלימה, ומתבונן בתאונה שמתרחשת מולי, ולפתע הרכב עם כוח האנרציה, לאחר שהתנגש בגברת שנסעה ביונדאי ממשיך את תנועתו לכיווני מסתער עלי מנגד ואני בבלימה חזקה עד כדי עצירה בולם תקטנוע ואני רואה את החזית שלו מתקרבת אלי ואני מרגיש מכה חזקה, ורעש של פצצה כ בום, חלקי פלסטיק עפים מולי,נכנסתי לורטיגו עף באויר , ונחתי על הכביש,
מכה כואבת בבטן התחתונה ולא יכולתי לזוז משותק מכאב בטן שוכב על הכביש, ואני רואה תושבים מהישוב ואחרים מעבודה שמכירים אותי מסביבי, רעשים טלפונים צעקות , "תזמינו אמבולנס", "יש רופא באיזור", אתה שומע אותי? מה קרה ? ואני מתחיל לחשוב האם האקדח שלי עלי?, איפה התיק שלי? נעלם לי הפלאפון מהנרתיק, תתקשרו אלי הביתה להודיע , ואיפה האמבולנס הזה שיבוא כבר ויוציא אותי מהכאב הזה,
והגיע הפרמדיק היקר, התחיל לשאול שאלות ואני זוכר כל פרט מה קרה, ואני מתחיל לרעוד ואני אומר לו תעשה שהרעד הזה יפסיק, והוא אומר לי קר קר אל תדאג אתה בסדר, זה רק קצת אדרנלין, העלה אותי על הקרש ולקח אותי ללבית החולים וכל הגוף כואב לי, תנו לי זריקה נגד כאבים בבקשה.
משם לקחו אותי לצילומים, ולקחו אותי לאולטרסאונד בטן , והכל תקין בבטן ולא שברתי כלום, אבל התחושה היא שאני שבור לגמרי אין חלק בגוף שלא כאב לי,
לאחר שאישפזו אותי להשגחה ושוחררתי לביתי כאוב סיפרו לי חברי "אתה לא מבין איזה מזל היה לך, הרכב הזה העיף אותך 22 מ' מההתנגשות."
ואני אומר לכם אם לא הייתי עטוף כמו שצריך בכל המיגונים שהיו לי לבטח לא הייתי כותב את השורות האלו, ואילו אותו נהג לפני שהתנגש בי לא פגע בשני רכבים לפני כן והיה מגיע אלי בכל כוחו לא הייתי רושם שורות אלו.

מזל מזל גדול עבר עלי אתמול, נכון אני כאוב ואני פצוע אבל יצאתי בשן ועין מהמקרה הזה.

בא לי רטוב עם שפתיים נפוחות,
בא לי עגול, עם קצה ורדורד וזקור,
בא לי מגולח, חלק, מרייר,
בא לי פה חם וצפוף,
בא לי אותך !
בא לי אותך מתמסרת ללא תנאי,
בא לי אותך, מחפשת קשיחות מעודנת,
בא לי אותך משתוקתת ...
אותך !!