שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חם חם היום

לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותם.
- אלברט אינשטיין
לפני 13 שנים. 6 בנובמבר 2011 בשעה 19:23

משתוקק לגעת בזרות שבך פנימה
לרצף ממנה שביל ממך אלי
כמו מדבר חשוף שהטבע מכריח אותו לגלות את אשר צפון בו
"בוהק" מטריף אותך , נוח לך שם באפלה
כי הכרה גוררת אחריה הכרה אחרת.
לאהוב בחרותיות מספיק בכדי לשמור על
מרווח של ביטחון כדי להשאיר את ישותך איתך.

לפני 13 שנים. 5 בנובמבר 2011 בשעה 5:43

לתעורר בבוקר לשבת באוירה חורפית, להרייח בכל הבית את רייח החמין שהעמדתי אתמול,
לזה התכוונו שדיברו על עונג שבת.
שבת שלום.

לפני 13 שנים. 3 בנובמבר 2011 בשעה 8:25

מראה מראה שעל הקיר,

השלמתי איתך.

הצלחתי להנות ממה שראיתי דרכך.

לא עניינו אותי שיפולי ביטני,

או הצלוליטיס המעפן בשדיים.



אהבתי כל כך לראות אותו דוהר מאחרי,

את תנועות האגן המדהימות שלו

עולות ויורדות

אותו מרוכז כולו בו,

בי

בנו.

את הזיעה המטורפת שנטפה ממנו.

וראיתי אותי מתמוגגת ונמסה,

ונהנית כל כך ממנו וממני

ואפילו ראיתי אותי מחייכת מאוזן לאוזן.

[כן כן, הפולנייה נהנתה 😄 ]









הרגשתי איך ברגע של להט משכת לי את השיער לאחור

הרמת לי את הראש בכח.

רצית שאסתכל עליך גוהר עלי מאחורי,

שאראה אותך

ואותי

ועצמתי את העיניים הכי חזק שיכלתי.

ואין לי מושג איך הן נפקחו פיתאום

וקיבלו תאבון וחיים משל עצמן

ואני לא יודעת איך זה קרה,

שמצאתי את עצמי מתנה אהבים עם עצמי

מול המראה

מולך

מול העיניים המשתאות שלך,

המרצינות כל כך בשעת ביצוע.





מראה מראה שעל הקיר,

בזכותך לא רק שהרגשתי על גג העולם

גם ראיתי, והתמוגגתי.

טוב, גם בזכותו 😄





אך המנוול הרשע הזה,

הוא שווה,

כל כך שווה זיון...

ססססססססאמקקק עליו.

לפני 13 שנים. 3 בנובמבר 2011 בשעה 4:52

זה מפליא כל פעם מחדש,
שבמקום הכי נח לאתר פרטנר/ית,
עדין אנשים עוטים על עצמם תחפושות,
וזונות מיקצועיות, הופכות בן יום לגברות מקצועניות.
או גברים דומים, מתגלגלים להיות משרתים .
המקום הכי נח להיות עצמך בלי שפיטה הופך להיות,
המקום הכי צבוע בעולם.
לא היתה כאן התגלות אלוהית ופתאום יש לנו מתחלפת חדשה.
מוקדש לכלבה הממושמעת שהפכה להיות ,
כלבה טורפת. 😄

לפני 13 שנים. 30 באוקטובר 2011 בשעה 14:27

את המתלמדת, מחפשת חוויות,
את רוצה להיות, להתאוות,
מבקשת לשחק משחקי שליטה,
לא יודעת לאן תוביל האהבה החדשה,
חייה בדיכוטומיה בין נורמה לרצון,
צריכה להרגיש גבוהה גבוהה,
זה חלק הינרהנטי בלהיות נמוך נמוך.

לפני 13 שנים. 14 באוקטובר 2011 בשעה 9:11

את תבואי, חמה יותר מתמיד,
אני הוציא ממך את המיץ,
אני הטריף אותך במעשים,
אני ארטיב אותך בנוזלים,
אני אכאיב לך ברכות,
אני אכאיב לך בקשיחות,
את תגמרי בלי סוף,
את תמצצי בלי סוף,
העמיד לך את הורוד ,
אצבוט לך ,אמצוץ לך, אחדיר לך...
אני אטפל בקצה תענוגותיך,
וכל שנשאר לך זה לומר תודה .
תודה אדוני על מה שנתת,
תודה על כמה שהכאבת, פשוט תודה.[b]

לפני 13 שנים. 5 באוקטובר 2011 בשעה 16:45

געגעתייייייייייייי........

נראה כאילו נצח מאז שיכלנו רגליים ביחד,

מאז דחפת את אצבעותיך הקרות אל בין רגלי בתוכחה.

מאז הורדת את ראשי אל בין רגליך בכח,

[טיפ לפעם הבאה, לא צריך בכח, בכיף אני עושה את זה :-)]

מאז סימסנו מילים מלאות טיזינג

ועצבים,

מאז חיממנו את האווירה אחד לשניה.

מחממים אחד את השני כמו שני דגי קרב באקווריום

אתה המטאדור עם הסדין האדום אדום ואני השור באיצטדיון הפרטי שלנו.

איי כמה אש שיש ביננו.

יודעים שברגע שניפגש יעופו ניצוצות.

ניצוצות של תשוקה

של עונג

של כישרון אדיר שלך

של רצון אדיר שלי.



איך,

איך אתה יודע להדליק אותי

גם כשאני הכי מחורפנת על כל העולם, אישתו וזוגתו.

אתה יודע איך להטריף אותי מרחוק.

סימוס קצר,

מילה, פסיק וטראח הכל גועש ורותח.

כאילו באת מקרוב וצבטת לי את הפיטמה.

אותה תוצאה.

ולא חשוב שמאז הפעם האחרונה שטעמתי אותך עבר נצח.

חיוך שלך במצלמה במחשב או בסלולארי,

ואני במצב רטיבות גועשת,

ואתה במצב של זיקפה מתקשחת.



הגבולות האלו שלא ידענו

שהם קיימים בי,

שהם קיימים בך,

ואנחנו ביחד מותחים אותם בכל פעם מחדש.

מגלים עוד קו גבול שניתן לחצות,

עוד קו גבול של עונג משותף.



אתה כזה מנוול מטריף שלי...

אתה מנוול בטוב כל כך.

מנוול בטוב,

כזה שגורם לי לעצום עיניים ולהסב את ראשי מצד לצד

אין,

פשוט אין דברים כאלו.



איך הצלחת אחרי כל כך הרבה שנים שאני משוטטת בעולם,

לגלות לי את כל השמחה והששון הזה שמקורו בין

2 האונות שלי,

ובין 2 הרגליים שלי?





איזה מזל,

לחשוב שהיו קוברים אותי עם כל כך הרבה דברים חבויים בי.

איזה מזל שהכרתי אותך

בזכותך היכרתי אותי קצת יותר טוב.





[אחחח אם רק היית זמין יותר]

לפני 13 שנים. 9 באוגוסט 2011 בשעה 12:04

קובעים בצימר,
בשעה 21:00 תבואי ללא תחתונים אני אומר.
נכנסים סוגרים את הדלת אני מצמיד אותה לדלת,
מוריד אותה על הברכיים ללא מילה נוספת,
היא מוציאה אותו כבר נפוח ובשל, במקצועיות מרובה
היא מכילה אותו לגרונה עד הסוף, בקצב קבוע היא משחקת איתו מתמכרת לטעמו.
מבקשת להרגיש אותו, ואני אומר עדין לא.
אני מוציא את הכיסוי עיניים שאני כל כך אוהב, מעמיד אותה מולי ומכסה את עיניה
מפשיט אותה לחלוטין ומעמיד אותה במרכז החדר.
מלטף אותה מסביב, בוחן אותה איך היא מפוסלת בעירומה ממולי
נוגע בישבן, ואז בחזה, מאחור מלטף את ביטנה..
נושק בעורפה..
היא כבר רטובה אני מרגיש!
היא מכופפת בירכיים מפשקת לי בהיותה עומדת, מתה שאני אחדור לה עם האצבעות.
את ממהרת אני שואל ומפליק לה בישבן.
צובט את הפטמות הזקורות מותח אותם לכיווני יונק את שדייה.
אני מפנה אותה למיטה משעין אותה עומד כאשר ידיה על המיטה ישבנה באוויר
רטוב מת לקבל חדירה, אני מפליק לה על הכוס היפה והחלק,
חודר אותה מאחור בעוצמה..
מכסח בעוצמות את הכוס היפה והורוד שעמד מולי מפוסק.
אני מרגיש את הרטט שמתקרב במעלה רגליה היא מתקשה לעמוד..
אני מפסיק! את ביקשת רשות לגמור אני שואל?!
מפליק לה על הכוס הרטוב ושואל שוב,
לא היא עונה, בבקשה אני יכולה לגמור אני רוצה לגמור בבקשה אל תפסיק.
אני מחדיר שוב , כן היא אומרת תמשיך אני רוצה לגמור , אני יכולה לגמור בבקשה..?
כן אני עונה לה ,אני רואה ומרגיש את הפיצוץ בבטן אורגזמה ענקית
אני משכיב אותה על הגב, ניגש לטעום את קצה תענוגותיה..
והינה עוד גמירה...ועוד אחת..
ואני שוב חודר מלפנים אוחז מתחת לכפות רגילה כמי שאוחז לקונטרה
ומזיין אותה בטירוף כמו מכונה משומנת אני מרגיש שאני לפני גמירה ..
יוצא ממנה מושך בשערה אל הזין הבשל אחרי מספר דקות אני מתפוצץ בגרון העמוק שלה
מרגיש את חוסר האויר שלה ולא משחרר. אך כמה טוב שם מצמיד אותה עם שני ידיים מונוע ממנה להוציא
אותו מגרונה.
אני אוהב את החום של גרונך אני לוחש לה ברעד בלתי נשלט מצידי סוחט את הזין בגרונה.
הפסקת קפה לפני שממשיכים לסיבוב שני ?! :)

לפני 13 שנים. 9 ביולי 2011 בשעה 17:26

היא מנסה לראות דרך החושך,
מוסיקה מתנגנת, איפשהו במרחק,
הגוף מרגיש מנוכר...מהנשמה
אברים רדומים,
עדיין....
חלק ממוחה מודע לאינטנסיביות,


מה זה הריח הזה?

אפיק זיעה ניגר במורד מצחה לפתע

ניגר מטה, לכיוון עינייה,
רטובה,

כולה רטובה,
שוב הריח..
חושים חדים...

גוף בערנות...

היא יכולה לראות עכשיו,
דמויותת...דרך הערפל שלה,
וקול רך...

לפני 13 שנים. 9 ביולי 2011 בשעה 17:18

רצית את זה שונה, רצית את זה סוחף, רצית להתמסר

הובלת במערומיך בכיסוי עיניים, קשורה מאחור, נעמדת במרכז רעשים מסביב...

קול אשה וקול גברי, קול של קבוצה וקול יחיד..

יד מאחור יד מלפנים יד קרה יד חמה יד צובטת יד מלטפת ... טעם של יין אדום

קור של קרח מאחור...

הפיטמות זקורות, הרטיבות כבר כאן.. תחושת התמסרות לקול קהל ..

את היום כמוצג יוקרתי, את היום המופע המרכזי...