זה בכלל לא אשמתך
זה לא אשמתך שגררת אותי לדיטאקנית בגיל שש ואז מגיל הזה עד עשרים פלוס כול מה שהכרתי בחיים היה תפריטי תזונה.
זה לא אשמתך שכול החיים שלי גדלתי עם שנאה עצמית ותיעוב עצמי
צודקת
צודקת במאה אחוז
הרי זאת לא את שצעקת עלי תיראי איך את אוכלת פרה שמנה
בכלל לא את
זה גם לא את שתמיד מסתכלת לי על הצלחת ויש לה מה להגיד
בכלל לא את
זה לא את שאוהבת את אחותי כול כך כי היא סביב דיאטות ולהרזות
ושותה איתך את הסוכרזית שלך
ואוכלת איתך בספירת קלוריות
נכון
את בכלל לא אוהבת אותה יותר
מה חשבתי לעצמי
שזה אשמתך? שזה אשמתך שהדבר הראשון שעשיתי שיצאתי מהבית שהאקט עצמאות שלי היה להתחיל לאכול ולא להפסיק לרגע....
צודקת
זה לא אשמתך בכלל
באמת בגיל 28 אני צריכה לקחת את עצמי בידיים ולהודות שכול השנאה העצמית שהייתה לי וכול הגהנום שעברתי עם הגוף שלי היה משהו שעוללתי לעצמי.
צודקת
צודקת במאה אחוז אמא יקרה
אין לך תפיסה מעוותת של יופי בכלל כמובן.. בגלל זה את לא מעירה הערות על כול מי שעוברת ברחוב הוו תראי איזה תחת גדול יש לה איזה בטן וכו'. צודקת זאת אני אני זאת ששופטת אנשים אחרים בגלל המראה שלהם כול היום.
כול טיפה של אהבה עצמית
כול עבודה מפרכת שעשיתי עם עצמי לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי להרגיש נחשקת וסקסית כמו שאני
כול זה לא הרסת במו ידיך כול פעם שהתראנו
ועכשיו אשכארה הצלחת להכניס לי את הרעיון המפגר שללכת לשולחן הניתוחים ולעשות משהו בשביל לשנות אותי....
למה הקשבתי לך?
מה עבר לי בראש?
צודקת אמא
לא כול דבר שאני עושה בחיים זה לרצות אותך
הרי לא בגלל זה אני מנקה לא בגלל זה אני מסדרת לא בגלל זה אני חזרתי ללמוד לא בגלל זה אני עובדת במה שאני עובדת....
צודקת אמא
לא בגלל זה
לא אני לא חיה בשביל האישור שלך ושל אבא לא אני לא צריכה את המילה הטובה שלכם ולהוכיח לכם משהו שאני לא מבינה למה אני עדיין ממשיכה לנסות בכלל?.....
כי אמא הרי אם זה היה תלוי בך לא הייתי חוזרת ללמוד והייתי ממשיכה לעבוד בחנות סקס שבה הרווחתי טוב ולא עשיתי כלום אבל היה לי נחמד וטוב.....
כן זה בכלל לא את אמא
צודקת
זה בכלל לא אשמתך
לפני 12 שנים. 18 בדצמבר 2011 בשעה 18:23
