יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם.
אדם ישב והביט כמה שעות על הפרפר
איך הוא מתאמץ לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן.
לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם. נראה היה שהוא התקדם
ככל יכולתו ואינו יכול יותר.
אז האדם החליט לעזור לפרפר הוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם.
הפרפר יצא בקלות.
אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות.
האיש המשיך להתבונן, בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר
יפתחו, יגדלו וייפרסו - ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר.
אבל זה לא קרה!
למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו
בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות.
הוא אף פעם לא הצליח לעוף.
האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס
ומאבק הפרפר לצאת ממנו, הם היו דרך היקום
לדחוף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו
כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם.
לפעמים, מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו.
"להתידד" עם הקושי, עוזר להתגבר עליו.
דרך נוספת להתמודד עם הקשיים היא
כתף תומכת לידנו בכדי להתגבר על הקשיים.