אז טסנו ליעד שלא היה ברשימת הבידודים המבודדים והמבודדים חח
כולם בשדה התעופה עם מסיכות כאילו סוף העולם...
וואלה לא שמתי מסיכה בשום מקום בדרך, טיהרתי פה ושם את האיזור עם חומר חיטוי אבל לא יותר מזה...
אנשים מסתובבים בשדה כאילו סוף העולם הגיע..
הדיילות מדברות איתם לא מבינים מהם כלום, לא שומעים מה הם אומרים, והם לא יורידו את המסיכה בשום מצב..
העיקר שיש להם מסיכה שהם לא יכולים לנשום איתה,
שכל החיידקים מצטברים שם בפנים , אבל העיקר המסיכה.
הגענו לעיר, הרבה קניות.
אבל יש שם משהו במקום הזה כל כך מדכא השם ישמור..
סוג של 50 גוונים של אפור..
כל העצים בשלכת כולם! כולם!!
הדשא שם אפילו לא ירוק , סוג של ירוק אפרפר
כל הבתים הפרטיים מסביב 50 גוונים של אפור
והאנשים כאלה אנטיפתים
איףףףף!!!!!!!
אה . והחלב שלהם כזה דוחה!!!!! כל בוקר קיבלתי דיכאון שאי אפשר לשתות קפה נורמלי.
קיצר יש דברים טובים בארץ השמחה והצבעונית שלנו