התעייפתי.. באמת שאין לי כח יותר............
אני יכולה להיות הכי שמחה בעולם... ואז מילה אחת של מישהו שאני אפילו לא מכירה
תפיל אותי לרצפה..
איך אני אסתדר ככה?..
באמת.. כל פעם שמישהו יגיד לי משהו שלא מוצא חן בעייני אני יכנס לדיכאון?..
אני חייבת להתבגר ............
אוףף אין לי כח יותר
לא בא לי לחפש יותרר
לא בא לי להתאמץ יותר...
גם ככה לא יוצא מזה כלום 😡
באמת שנראה לי שלפעמים אני חיה באגדה ותכף זה יתפוצץ לי בפנים...
כאילו מה.. אני באמת מצפה ממישהו לחיות איתי כל החיים...
בלי להסתכל לצדדים..
למה שאני יעשה לו את זה..
נורא אנוכי ונאיבי מצידי ...
לפעמים אני מקנאה באנשים שכסף או עבודה או דברים כאלה הם המטרה שלהם...
שצריך פשוט לקרוע תתחת ולעבוד וללמוד ולהתאמץ.. אבל בסוף אם מספיק השקעת אתה מצליח..
באמת שזה מייאש.. שאין מה לעשות כדי להשיג את מה שאתה הכי רוצה בעולם..
חוץ מלחכות ולקוות שמשהו טוב יקרה..
אררג שונאת את הימים האלה ><
לפני 14 שנים. 6 במרץ 2010 בשעה 12:04