אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להרגיש

משתוקקת לדעת


מרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי
לפני 13 שנים. 15 באוגוסט 2011 בשעה 21:56

אמרתי לך שמעולם לא חגגתי את חג האהבה.
תמיד הוא היה ככה (החג) חולף כמו יום רגיל מלא בעבודה
ושאף פעם לא עצרתי ליהנות ממנו.
ואתה...
אתה דאגתה להפכו ליום מאוד מיוחד ומאוד משמעותי לחיי
בלי הכנה מראש ככה בצהרי היום, אחרי שווידאת שהלחץ מהבודה שכח מעט
הענקתה לי את הזכות לצבע השחור.
המילים נאלמו לי, הרצינו פני
כמובן ששיר התחיל להתנגן לי בלב- what a wonderful world


נתת לי הוראות איך לבצע זאת, ובנקודה זו כל מה שרציתי זה להגיע הביתה
קיצרתי את יום העבודה (ומי שמכיר אותי יודע שאצלי זה לא מה בכך)
סיימתי ושלחתי לך הודעה.................ואזזזזזזזזזזזזזז פשוט אמרת לי הראי לי
נתת למעמד מימד אחר
מילאת אותי בנוכחותך, הפתעת אותי
טוב משפט סיום אין לי, כי
רק ש.. כבר מתגעגעת שוב





להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י