אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

להרגיש

משתוקקת לדעת


מרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי
לפני 14 שנים. יום חמישי, 22 במרץ 2012 בשעה 14:47

ויהיה גם מחר.
עדיין הסימנים שם.
לא מרפים וגם לא ממש רוצים להעלם
היה טוב ואולי אף יותר
האם להודות? טוב
אז הבנתי שאני צריכה את זה, והבנתי שאף אוהבת את זה (מה יש לי מהאף?)
ובעצם כל זה שאני שם וכולם שם ואני לא מחוייבת ואני שם
וכל הכאב הזה וכל המגע הזה ואף לתת בלי להתבייש וקצת והאם זה עושה אותי למופקרת?
וזה בסדר.
ומלא מלא אהבה מכל כך הרבה
אוהבת
תודה

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י