להרגיש

נקודה

אחרי שלושה שבועות בלעדייך עם המון שאלות וחששות

וכן ולא עם ויתור ולקיחה עם להיות או לא, בלי מזור.

אחרי תהיות מה בעצם אתה רוצה ממני.

אחרי שאמרת לי דברים, כאשר חיכיתי לך, אשר זרקו אותי לכל מיני מקומות.

כאשר שחררת אותי וכאשר לא ויתרת.

ועדיין בתוך כל זה לא מפסיקה לגלות עלי דברים,

להבין יותר רצונותי ויכולותי להיות כנועה.

הייתי חלוקה, הייתי כואבת,

התגעגעתי השארת אותי רותחת, מבעבעת,

נתת לי להשתעשע  שחררת מעט ועדיין שמרת על פקוח

נתת לי לטעום ולהישאר רעבה.  

וכאשר הגיע יום א' והתחלת לכבוש מחדש את שלך ולקחת הכל אליך והסרת ממני את שנשאר בלי פשרות בלי יכולת לנוע  

ועדיין לומדת אותך  ורוצה לבטל רצונותיי לרצונותייך

בידיעה שלא יאונה פה רע בידיעה שיכולה לסמוך עליך.  

ברגעים שאתה מוריד אותי אתה גם מעלה אותי

ברגעים שאתה מכאיב לי  אתה גם מרגיש אותי  

רכושך, כלי שלך,