אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להרגיש

משתוקקת לדעת


מרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי
לפני 11 שנים. 1 במרץ 2013 בשעה 19:00

היית, לא היית

הייתי, לא הייתי

זימנת אותי, ידעתי שאם נכנסת אזי אין לי את היכולת לעמעם עצמי כך שלא ארגיש

הפעם כל חומותיי שלי נופלות (שוב)

חייכת אלי, נגעת בצווארי, צמררת אותי, השפלת אותי 

הורדת אותי למקום הכי נמוך בשרשרת המזון (דבריך).

המשלת אותי לביתך לאופניך לרכושך לשימושך.

נגעת/לקחת נשמתי, חדרת לראשי.

במקום שהכאבת שם אמרת.

במקום שצרבת שם סימנת.

ואני מנסה לשמור על חודו של שליטה בידי.

עוצמת עיניים מתמסרת

שלך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י