אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להרגיש

משתוקקת לדעת


מרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי
לפני 10 שנים. 5 במרץ 2014 בשעה 5:53

מהו הקו המבדיל ביון:

להיות אפר לרגליו לבין להיות אפס?

 

 

זמרת ברים​(נשלטת) - את שואלת באמת?
הקו המפריד הוא הבחירה שלך להיות שם. כשאת בתוך בחירה את אפר לרגליו.
ובכלל, בעיני, לתת למישהו לשלוט בך זה אקט עוצמתי ומלא כוח. הבחירה לתת את עצמך למישהו אחר, לא יכולה להביא מישהו להיות אפס.
לפני 10 שנים
דוב הקוטב​(שולט) - להיות אפס זה כלפי כולם, אפר לרגלייו זה כלפיו...
לפני 10 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - הקו הוא הקו המפריד בין שמים לארץ
לפני 10 שנים
Whip​(שולט) - אני מקווה שהיא "עפר לרגליו", וזה לא שהוא רוצה לעשות מהנשלטת מדורה, כי זה מוגזם לכל הדיעות... :)

עָפָר לְרַגְלָיו: התייחסות עצמית מבטלת ביחס לזולת.
טכנית זה נשמע דומה ל"להיות אפס", אבל עדיין יש פה את העצמיות שלך.
כשאת מבטלת את רצונך, את עדיין קיימת, נוכחת. את הופכת למשהו, או עושה משהו, שהוא צריך/רוצה. הוא אולי לא מתייחס אליך או לרצונך, אבל נוכחותך חשובה במעשה.
לעומת זאת כשאומרים להיות אפס מתכוונים ל-להיות כלום, ללא יחס, רגש או תשומת לב. אוויר. פחות מאוויר. הרי אף אחד לא מתייחס לאוויר, נכון? בטח שלא לרצונו של האוויר - רק הרעיון נשמע מופרך! - אבל גם לא למקומו, לנוכחותו, לצורתו או לצבעו. איו שום יחס אליך כשאתה אפס, ואם אתה נמצא או לא - זה היינו הך.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י