לפני 5 שנים. 1 בדצמבר 2018 בשעה 5:51
ביתי הוא גן העדן שלי
וביום שכזה כאשר העננים משתלטים על השמיים
ממלאת את תשוקותיי
ונכנסת מתחת לשמיכה החמה
ריח המרק בבית
הכל שקט ורגוע
מדגיש לי הכל כמה חסרה לי החתיכה מהגבינה
להרגיש
משתוקקת לדעתמרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי