"ככל שתרבה ידע ככה תבין כמה אתה חסר ידע"
משפט שאמר לי לפני שנים רבות אדם חכם הוא היה הדיקן באחת האוניברסיטאות שלמדתי בהם.
עם השנים הבנתי את עומק המשפט הזה.
היום כשאני חוקר תחומים נוספים
מתחיל להבין ולהפנים כמה הכל יחסי בחיים
כמה תורות שנחשבו מוכחות ואמיתיות כבר לא כל כך רלונטיות, רק יחסיות.
כדוגמה
תורתו של קיינס בכלכלה הפכה לא רלוונטית כשנכנסה התפיסה של הפסיכולוגיה של ההמונים לכלכלה.
או חוק המשיכה של ניוטון הפך ללא רלוונטי כשאיינשטין התחיל עם גלי הכבידה ותאוריית היחסות הפרטית והכללית.
ויש עוד דוגמאות
גם למושגי יסוד שנחשבו כאמיתיות קבועות
מושג הזמן הפך יחסי לפחות בתאוריה
ומה זה אומר לגבי אהבה מערכות יחסים שליטה
האם האהבה היא יחסית?
האם השליטה יחסית?
השולט בעצם נשלט?
הנשלט בעצם שולט?
האם הכאב בעצם עונג?
או עונג בעצם הוא כאב?
ביחס למה אנחנו מדברים
אם כך הכל יחסי בעיניי המתבונן?
למי שתהה לא אצלי התשובה
אני רק מעלה שאלות וקושיות
לכל אדם יש את נקודת היחוס שלו
לכל אדם יש את התשובות שלו
ממילא הכל יחסי וסובייקטיבי
רק חומר למחשבה:)
או מה שיגידו חלק כאן
פילוסופיה בגרוש:)