זהו סיפור על אישה שלא היתה לה פרוטה.
מובטלת וגרושה + ילדה,
שהתקיימה מקצבת רווחה.
איש לא ידע מה יעלה בגורלה.
ולא פעם אף היא מאוד חששה,
אבל היא לרגע לא התייאשה.
כי היה דבר שאותו רק היא ידעה..
בתוך תוכה ציפתה הפתעה,
בעיניה היתה אמונה,
ובלבה היתה ידיעה.
אז היא ישבה וכתבה אגדה נהדרת,
על קוסמים ומכשפים ועל ארץ אחרת.
אבל אז – בהוצאה לאור,
אמרו לה – שעדיף שלא תחזור.
והיא, עם האור שהיה לה בעיניים,
הלכה ישר משם להוצאה מספר שתיים.
בהוצאה מספר שתיים,
אמרו לה פעמיים,
שאולי עדיף שתחפש עבודה
כמזכירה או פקידה,
ושממש במקרה יש להם עכשיו משרה פנויה,
במיוחד בשבילה !
אבל היא, כבר הבנתם – לא מוותרת.
והולכת משם היישר להוצאה אחרת.
ואחרי ששמעה את ה"לא!", בפעם השניים-עשר,
היא סוף סוף מצאה את המו"ל המאושר –
והוא תכף ידע שיש לו ביד לא פחות מאוצר!
* * *
להוצאה השניים-עשר קוראים "בלומסברי".
למו"ל המאושר קוראים בארי קנינגהם.
לאישה שלא ויתרה קוראים ג'יי קיי רולינג.
לאגדה שהיא כתבה קוראים "הארי פוטר".