חולת אהבה בשיכון צריכה זין

אני פתאום כל כך מפחדת
...

יש לי מיליון דברים לומר
ולא בא לי לומר אף אחד מהם פה
בא לי לדבר אתך במקום של שקט ואינטימיות
רחוק...
רחוק מן ההמון הסואן

מאיפה אני אמורה לשאוב כל כך הרבה כוחות כל הזמן
מהאינטואיציה?
מתשומת הלב לפרטים?
מהרמזים?
מהסימנים?
מהפאקינג רחם שלי?

יש בי כל כך הרבה מחשבות
ואני פשוט יודעת שאתה אחד האנשים היחידים שבאמת יכולים להבין על מה אני מדברת
ושיש לך עומקים זהים לשלי
וגבהים דומים
ויכולת התבוננות על דברים כפי שהם בטבע
ולא בנורמות, בשבלונות ובאופנות החולפות

שלא נדבר על התשוקה שאתה מסתיר כל כך טוב
אבל בוערת
אצל שנינו
עמוק בפנים

אני יכולה להבין את ההתרחקות של התולעת
אנחנו מכוונים לפרפר
לקיסר
אבל זה כאילו הכי קרוב לרשת ביטחון שהיתה לי
הגבר עוד מוסיף לי תמונות של "הילדה שלו"
מאיפה אתה מביא את ההמצאות האלה?
ובסוף תשחק אותה תמים ותאמר: זה בכלל לא אני...?
ואיך תתבונן בעצמך במראה כשאתה יודע מהי האמת?

איזו אישה יכולה עליך בכלל?
אתה יכול לפרק אישה לרסיסים
ואני אחת הנשים הכי חזקות שאני מכירה
ואתה בכלל גבר כל כך עדין

ואני סומכת עליך
ואני סומכת על האינטואיציה שלי
אבל פתאום אני כל כך מפחדת
מאיפה לבוא?
הדרך פתוחה
ומרגישה כל כך נכון
כמה סימנים מופלאים...
ומרגשים...
ואתה שם כל הזמן מחסומים
אין לך מעצורים על כמויות המעצורים
שזה סוג של אבסורד
כי אתה מאסטר בשליטה עצמית
והיית לגמרי אאוט אוף קונטרול כשרק הכרת אותי

העולם חופשי בנוי על ניגודים
גם היצירה שלך כזו

לא, לא בא לי לדבר על זה כאן
בא לי בשקט, בינינו, באינטימות, הכי בפרטי

ואולי תפתיע אותי בענק
אמן
הרי אחרי הכל
זה באמת אתה
עמוק בפנים
שנינו יודעים

ואולי מחר אקום עם כוחות חדשים
אמן
אבל הלילה
פחד
דוגרי אני מפחדת
ים של פחדים

אולי אני מרגישה אותך
ואולי אנחנו ממש צריכים למצוא את הדרך
ופשוט
להתאחד

ואז הכל פתאום יהיה הרבה יותר קל
קצת אומץ
מזנקים
והכל יותר קל פתאום

אבל הלילה אני מלאה בפחדים

אני רומנטיקנית אמיתית
לא חארטה כזו של ספא ונרות
של גבורה ואומץ
קנטאורים, מפלי מים ודרקונים
חרבות ועניינים
זו תכונה נורא גברית
תכלס
ואני יכולה להתפלסף על זה שעות ולבנות על זה תזה לוגית משובחת
ואני הרי מאוד נשית
אני מחוברת לעוצמות הנשיות שלי בדציבלים גבוהים
רצפטורים חופשי פתוחים
זה שילוב קשה
דאבל על המאיים
ואני משלמת על זה מחירים כבדים
כנראה גם כי יש לי את הכח
(דפוק על עץ, אני יורקת... פי איזה חום! שלא יגמר לי, אמן)

אבל הלילה אני אשכרה מפחדת שאתה תשבור אותי לרסיסים
לא יודעת למה
אולי כי כבר נורא מרגיש שהגיע הזמן

מצד שני
לא בא לי להלחיץ
בא לי להיות סבלנית
אבל כרגע לפחות
אין לי מושג מאיפה לשאוב את הכח להמשיך
כשאני יודעת עמוק בפנים
ששנינו נורא רוצים
ששנינו מרגישים את הדברים

וכמה שאני יודעת במקום נורא אינטואיטיבי וחד אבחנה, בוא נאמר,
שאתה ראוי והולם
אני יודעת במקום מאוד מוחשי ומודע כמה אני ראויה והולמת
כמה אפשר לבטוח בי

ואני כל כך רוצה שתעיז
שתהיה גיבור
שתתן לי את היד
ובוא תשחה אצלי במים העמוקים

ומצד שני,
הלילה לפחות
אני נורא מפחדת שאתה הולך לפרק אותי לרסיסים

ובנימה אופטימית זו אני יכולה רק לייעץ עצה ספורטיבית ידידותית:
כוון את הגול אל המגרש של ה"יריב"
אל תלך על גול עצמי

זה יפרק את שנינו לרסיסים
ושנינו נצא מפסידים גדולים

זה פחות או יותר מה שיש לי לומר הלילה
ואמן ואמצא את הכח להתמיד ולהמשיך
אהבתי גדולה
זה באמת מפחיד לפעמים
ואמן ותמצא את הכח להיות גיבור גדול

כמו שהבטחנו
כמו ששנינו באמת רוצים

אמן