תכלס
...
מקשיבה למיליון שירים שהייתי משמיעה לך עכשיו
חושבת על מיליון מילים שהייתי אומרת לך עכשיו
מפרקת כריות כמו שהייתי מפרקת אותך עכשיו
{אין אה גוד ווי...}
ואין לי מה לעשות
חוץ מלהיות חזקה ולחכות
בוא נדבר רגע על הציטוט הזה:
If you don't appreciate it, you don't deserve it
But I do apreciate it! & u know it! & I know u apreciate it too!
אז לקחת את זה כסימן חיובי?
אני בוחרת שכן
מצד שני אבל יש לי את הנטייה האופטימית המטומטמת הזו
לקחת הכל לצד החיובי
ותכלס
אתה כאן?
לא.
איפה אתה?
היית בחו"ל והיינו מדברים כמעט כל יום
עכשיו אתה כמה מטרים מפה
ופתאום כל כך רחוק
אני מתגעגעת אליך
אבל אני לא רוצה וירטואליה יותר
אני רוצה אותך
In the flesh
אתה לא חייב לבוא עם וידויים גדולים מהחיים נוסח
"כן, זה הייתי אני כל הזמן"
גם לא חייבים לקפוץ ישר למים העמוקים
לאט לאט, צעד צעד
אבל אנחנו חייבים לתקשר ישירות
ולא דרך שלל דמויות אחרות
עזוב אותך מכל האגו והגאווה
אני אוהבת אותך!
אני רוצה להיות אתך!
{אה... ויש מצב שזה הדדי? ממממ?}
לא יודעת, אולי אתה מכין לי הפתעה גדולה ואולי אתה שובר את הראש
אין לי מושג מה עובר אצלך
אני יכולה רק לתאר לעצמי
אתה יכול לתאר לעצמך מה עובר על הצד שלי?
פשוט תתקשר
או תכתוב לי מכתב
לא יודעת
תעיז לדבר אתי בשמך
אני מבטיחה לא להרביץ לך 😉
אני אוהבת אותך מפגר
אני מתגעגעת אליך כמו איזו פסיכית
אני רוצה שנהיה חברים
טובים
על אמת
ושנינו יודעים שלא רק שאנחנו רוצים
אנחנו גם יכולים
אוף
זה מכניס אותי לדכאון
פוצייהו, אהוב לבי
תעז ותהיה פנתר
תכתוב איזה מכתב
או פשוט תתקשר
יהיה בסדר
יהיה טוב
יהיה נפלא
לאט לאט
צעד צעד
אתה תראה
אל תדאג כל כך הרבה
מחזיקה חזק
ונורא מתגעגעת אליך
:(
לפני 17 שנים. 21 באוגוסט 2007 בשעה 16:31