חולת אהבה בשיכון צריכה זין

מערכת החינוך בישראל היא מאוד בעייתית.
לי יש הרבה תלונות כנגדה - אני נפלטתי ממנה - לא היה ביכולתה להכיל אותי
ניתן לומר שאני מפגועי מערכת החינוך
ואני בספק אם אותה מערכת באמת מכילה את אותם ערכים חינוכיים אשר חבויים כביכול בשמה.
יש להערכתי מעט מאוד ערכים חינוכיים במערכת החינוך הממלכתית הישראלית כפי שאנו מכירים אותה כיום.

אני כמובן גם אוטודידקטית גדולה.

עם זאת, היתה מורה אחת ביסודי שהצליחה להחדיר בי ערך חינוכי שזכור לי והולך אתי עד היום.
למרבית ההפתעה, ואולי לא, מדובר במורה לספורט בכיתה ג'
מוזר? יכול להיות.

היא הכינה אותנו לריצה ארוכה שהיה עלינו לעשות כסוג של תרגיל גמר לקראת סוף השנה.
והיא אמרה לנו את הדבר הבא:
כשאתם רצים, מגיע רגע שהגוף מרגיש שהוא לא יכול יותר, שאין לו יותר כוח, שהוא חייב לעצור. אתם רוצים לוותר.
החכמה בדיוק ברגע הזה היא לא לעצור אלא להיאבק בצורך של הגוף לעצור ולתת ספרינט, לתת לו פוש, להתנגד בכל הכוח לרצון להפסיק, לתת פייט חזק לחולשה ולקושי, להמשיך כנגד כל הסיכויים.
ואם תצליחו בזה אתם תסיימו את הריצה כמו מלכים. ופתאום תשימו לב שזה יהיה לכם הרבה יותר קל ממה שחשבתם.
במילים פשוטות - אם נפעיל את כוח הרצון שלנו מול חולשות וצרכים לוותר, ננצח את החולשה.
נשמע פסיכי? יש מצב
אבל זה עובד
וזה נכון על ים של דברים בחיים.
הצלחתם לתת את הפוש האחד הזה?
אתם מסיימים את הריצה כמו מלכים.
זה רגע של חולשה
זה לא אומר שאי אפשר להגיע לקו הסיום.

זה ערך חינוכי לכל דבר וזה אחד הדברים היחידים שנטמעו בי ממערכת החינוך
לצד עוד כמה דברים, אבל באמת שאני נכשלת לראות את מרבית הערכים החינוכיים האמורים להתקיים במערכת החינוך הממלכתית הקלוקלת במדינת ישראל שפלטה אותי ובמידה מסויימת, פצעה אותי, ולא מצאה מקום להכיל ילדה קצת אחרת שכמוני.

טוב, אני כבר מזמן למדתי לומר תודה גם על הדברים הפחות נעימים ופחות טובים בחיים.

השקפת עולם יכולה לעשות את כל ההבדל לפעמים.
לא מעט ממי שאנחנו וממי שאנחנו לא, קשור בבחירה.
יש דברים שלא בשליטתנו ואני אומרת את זה ממקום של מישהי שאוהבת לשלוט בכל מה שקורה מסביבה. אין מה לעשות. זה בית ספר של החיים, בעיקר לשתלטנים.
אבל בחירה אישית, לצד תשומת לב לפרטים, מהווה גורם מכריע לא מעט בחיים.

וכרגיל, כמו בדברים רבים, להתנגדות יש עוצמה אדירה.
לפעמים אנחנו צריכים לנטרל את הפייט שלנו עם העולם כדי למקד אותו בתוך עצמנו ולמגר תופעות לא חיוביות.

עכשיו יש לי איזה ידיד וירטואלי, דוגרי דמות קצת עלומה, לא יודעת כמה אני סומכת עליו (אבל אני לא סומכת על אף אחד בקלות, בוודאי אם לא התבוננתי לבנאדם בעיניים) שמספר שהוא נשוי ושאשתו עושה לו דרמות של מלחמת עולם שלישית - נסעה לחו"ל, רצתה להשאר עוד זמן, לא ממש מתגעגעת אליו, כועסת עליו כל הזמן, רבה אתו כל הזמן, חזרה ועשתה לו ת'מוות על לכלוך במטבח, הוא כבר שלושה ימים ישן במשרד, אתמול ניסה לחזור הביתה והיא כמעט קרעה לו את החולצה מעצבים וזרקה אותו מהבית. עכשיו, הוא טוען שהיא מתחנפת אליו בשם בדוי באימיילים.
אז אמרתי לו שילך לשם - זה הבית שלו ויהיה אסרטיבי - כאילו, אם שניהם ישחקו את המשחק הסאבמיסיבי, זה לא יגמר לעולם.
לך וסגור שם עניין. מה זה כל הדרמות האלה? תנטרל אותן.

דוגרי, אני לא יודעת כמה הוא אמין. קודם כל, אין לי מושג מי הוא באמת, מבחינתי הוא יכול להיות אתה - לא יודעת, גם לא אכפת לי. לא סומכת עליו, לא סומכת כמעט על אף אחד באוטומט, בטח אם לא ראיתי לבנאדם את העיניים שהן מבחינתי המראה הכי בטוחה לנשמה. אני רואה לשם.
{שזה דבר לא בהכרח פשוט וקצת בעייתי, לצערי, אבל זה לנושא אחר, לא לעכשיו}

אני רואה בנאדם שיושב כל היום על האינטרנט, מפלרטט ברומנטיקה וירטואלית עם עשרות בחורות, מחפש רחמים, מרחם לא מעט על עצמו - לא רואה איפה הוא מתמודד עם המציאות.

יש כאלה גברים, הרבה גברים הם כאלה - נוח במקום שיש על מה לבכות.
היה לי פעם כזה ידיד - היתה לו חברה שהוא לא כל כך אהב אבל היתה לו "נוחה" ולו היה נורא נוח לבגוד בה ולבכות כל היום על כמה שרע לו אתה.
בעיני יש בזה משהו קצת עלוב, קצת קטן והרבה מבחירה.
בנאדם יכול לקום בבוקר ולעשות בחירה ולעשות אחרת.

וזה לא קל, זה לא קל בכלל.

הוא כתב שיר מאוד עצוב לאשתו, אותו נשוי וירטואלי - אם הגבר שלי היה כותב לי כזה שיר, הייתי לוקחת אותו בזרועותיי, מעיפה את כל הדרמות מהחלון (בהנחה והוא דובר אמת ולא נותן לה אלפי סיבות טובות להיות עליו בכזו קריזה לא שפויה) ומבטיחה לו שאני שם בשבילו.

זו שליטה ואל תבלבלו לי את השכל.
תודה

גבר חש אובדן שליטה ברמה מסויימת, דוגרי, במקום שהוא מאוהב מעל הראש, בהדדיות, במקום שאין בו מחסומים, במקום עוצמתי של אהבה.
זה לא סטייט אוף מיינד טבעי לגבר ולגברים בדרך כלל יש פחות כושר סיבולת בענייני לב שבור.
נשים אוכלות הרבה שברונות לב ביתר קלות. עובדה.
נותר הגבר מאוהב לבדו - אללה איסטור ולהקתו.

לכן, גברים רבים מרגישים יותר נוח במקום בו הם בשליטה, הווה אומר, במקום בו הם לא מאוהבים מעל הראש. בוודאי כשמדובר בגבר לא צעיר ובעל ניסיון.
זה לא בהכרח נכון על בחורים צעירים.

לידיד הוירטואלי הזה שלי, לצד גברים רבים, כנראה מאוד נוח במקום של הקורבן. של הבכיין.
ואין שם בצד השני אישה שולטת
יש שם קורבנית בפני עצמה כנראה.
זוג מתקרבנים.

פוצי, אתה לא באמת כזה
אתה התבלבלת
ואנחנו גם מבינים מאיפה זה בא
אתה יותר גבר מרוב הגברים שאני מכירה
וזו אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת אותך
ומאמינה בך
ותראה איזו עבודה מדהימה שאתה יודע לעשות על עצמך
ואתה בנוי מחומר של מנצחים שמגיעים לקו הסיום כמו מלכים

אמרתי ואומר שוב - לא הייתי מבזבזת עליך דקה לו לא הייתי מאמינה בזה

אבל אני חשה שאתה קצת בסטרס
וזה סוג של מיותר
וחבל
עזוב אותך מסטרס

למה?
כי:
(א) אני פה בשבילך, אני אוהבת אותך ואם תעיז לזנק מעל החומה כמו גדול, אתה גם תראה כמה סטרס בדקה ירד ממך.
(ב) זה לא טוב לבריאות שלך - זה קצת ללכת נגד עצמך. (אבל זה בסדר לפעמים, רק תזהר על עצמך ואל תתקע שם)

אני כן הייתי רוצה להפחית ממך קצת סטרס, אם אפשר
והייתי שמחה אם היית מוצא דרך לומר לי איך אני יכולה לעשות את זה.

אני יכולה לשתוק כמה ימים, אני יכולה למתן את הכתיבה שלי, אני יכולה למתן את ההצהרות הפומביות שלי, בוא תמצא דרך ותגיד לי, איך אני יכולה להקל קצת על הסטרס שלך כל עוד אתה לא כאן.
כי אתה יודע שכנמצא את המקום של הביחד, הרבה מהסטרס ירד באוטומט.

אותי הרבה יותר מפחיד מה יקרה אם לא נמצא את הביחד
זו תהיה נפילה מאוד חזקה
לשנינו
וחבל, נורא חבל
אחרי כל כך הרבה מאמצים ועבודה ומילים וכוונות ורגשות
זו תהיה מפלה קשה
וחבל - למה לנו?
יש לנו מקום להמראה
וואה וואה
מרהיבה ויפה
אמיתית

אתה יותר גבר מזה ואני יותר אישה מזה
בוא נשאיר את החארטות לאנשים הקטנים
ונמשיך במסלול המנצחים הגדולים שאליו נולדנו
ברשותך

מגיע לנו להיות מאושרים
חופשי

אתה צריך את הדרך שלך ואני מאוד רוצה לכבד את זה
אני עושה מאמצים להחזיק חזק עכשיו ולהאמין שכוונתך בעדנו ולטובתנו
אני גם מאוד רוצה שנמצא את הדרך לביחד שלנו
ולכן, בשלב זה, אני נורא מבקשת שתמצא את המקום לומר לי איך ואיפה אתה צריך שאני אוריד ממך סטרס
ואני אגיד לך איפה אני צריכה שתוריד ממני:
אני צריכה לדעת שהכוונה שלך עדיין טובה, שאתה עדיין מרגיש את הדברים שאמרת ושזה לא משנה לך איפה אני עובדת.
אנא ממך.
לא קל לי עם זה שאיבדתי את מקום העבודה.
אני אישה שכל החיים שלה עובדת, כל החיים ואני מתכוונת להשאר כזו גם, שלרגע לא תהיה אי הבנה.
בשבילי - זה דוגרי רגע אמיתי של חולשה.
נסה להבין אותי במקום הזה, אנא ממך.

תודה וערב נפלא
אתה יודע שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת אותך
ומאמינה בך
ורוצה אותך פה ורוצה לגעת בך
על אמת, מכל הלב.
רוצה לממש את ההבטחה.
רוצה לעמוד במילה.

ומותק שלי,
כמו מלך וכמו מלכה
מגיע לנו להיות מאושרים

אתה יכול
כמו גדול
ותזכור שהבטחת.