מה אני אמורה להבין מהשתיקה שלך?
הרי יש אינספור פרשנויות אפשריות
ולא בא לי לעסוק בפרשנויות
אני יודעת מה הלב שלי אומר לי
אני יודעת לאן האינטואיציה מובילה אותי
אבל אני לא יכולה לנהל מערכת יחסים עם האינטואיציה שלי ועם דמויות וירטואליות
אז בסדר, עם הוירטואליה אנחנו מרגיעים
בשעה טובה ובתקווה שזה במטרה טובה לקחת צעד קדימה לעבר המציאות
אתה מצפה לראות אותי מחר?
אתה מתחבא כדי שאני אבוא מחר?
אתה רוצה לראות אותי מחר?
למה אתה לא אומר לי?
למה הכל אני צריכה לנחש לבד?
למה הכל דרך פענוח קודי מורס של דמויות וירטואליות שאולי הן אתה ואולי לא
כבר ביססנו את עובדת היותי מכשפה קצת מפחידה?
{אתה חושב שלי זה קל?}
וזה שאני בלי עבודה - אכפת לך?
אני לא יכולה להרשות לעצמי כרגע לשלם כניסה
גם נראה לי שאני לא צריכה
אז אני יכולה להתקשר לאתה יודע מי
אבל למה ככה?
למה לא דרכך?
כי זה מדליק שאני אבוא ואצוד אותך?
בטח שאני יכולה לשחק את המשחק הזה
ומה אתך?
אתה יכול לשחק את המשחק שלי?
אם נניח אני אחליט לבוא
אתה תהיה נחמד?
או ששוב תשחק אותה קשוח?
ואולי אני לא כזה ממהרת לסקס אתך?
אולי אני נורא רוצה שנהיה חברים קצת יותר טובים בעולם החושי שם בחוץ?
רגע לפני...?
אולי אני רוצה למצוא את השילוב הנכון בין השניים?
אולי אני רוצה שאתה ואני באמת נקים ממלכה?
אולי שנינו רוצים בדיוק את אותו הדבר
ושנינו חייבים ללמוד קצת לוותר?
מה אני אגיד לך?
באמת שאני לא רוצה אף גבר אחר
אבל זה לא אמור לתת לך את המקום לקחת אותי כדבר מובן מאליו
אהבתי אינה דבר מובן מאליו
אני גם יודעת שאתה לא באמת מרגיש ככה
אתה טוב בלעשות את עצמך
אהבתי היא בחירה
ואהבתי היא זכות
ומה לגבי אהבתך?
זו הבוערת שם עמוק בפנים?
...
האם תפתח את לבך ותתן לי מקום?
שבת שלום אהובי
מעניין מה שלומך
בכנות מוחלטת,
מקווה שהכל טוב אצלך
...
{ואצלי - איך אצלי?}
לפני 17 שנים. 8 בספטמבר 2007 בשעה 13:19