חולת אהבה בשיכון צריכה זין

שאת הכיסא אני ארכיב לבד
...
בסדר, אני רגילה להיות לבד
אחרי זה אני גם אדפוק ביד לבד

זו הצרה האמיתית של מארס בסרטן ורק אחרי שקראתי על זה פעם הבנתי.
אני יכולה להיות עסוקה במיליון דברים ועדיין יהיה לי מקום לפול אטנשיין לאהבה
זה מדהים כמה זה נכון עלי.

וגברים, לצד נשים מניפולטיביות ולא אמינות במיוחד, טובים בלעשות את עצמם נורא עסוקים, גם אם הם לא באמת כל כך עסוקים - זה איזה דפוס התנהגותי חברתי שלהערכתי נובע מחרדה כלשהיא להכיל את האחר ולהיות מוכל על ידו בחופשיות.
הצורך להיות נרדף.

אני יכולה להיות עסוקה במיליון דברים ולהספיק מיליון דברים ביום אחד ועדיין יש לי פול אטנשיין לאהבה - אני לא משחקת עם הדברים האלה.
כשזו בנמצא.
סביר להניח שהבעיה שלי מתחילה בכנות יתר - אני אומרת את האמת, כמו שהיא.

מתוך רגעים בהם אני כותבת כאן או שם, כמה באמת אני חושפת על מעשיי בשאר שעות היממה?
למה אני צריכה לשחק אותה עסוקה ולא זמינה?
אם אני עסוקה אז אני לא זמינה
ואם אני זמינה אז כנראה שיש לי מקום להכיל גם את זה.

אבל בני אדם אוהבים לשחק משחקים
כנות היא מצרך מאוד יקר
ובודד
מאוד בודד

יש משהו קצת פחדני בעיני במשחקי כוחות
אבל אין מה לעשות
רוב בני האדם לא כאלה אמיצים
ובמקום לזרום עם הטבע
חיים תחת נורמות וחוקים

ואתה יודע משהו פוציפלוח יקר?
עד עכשיו אני לא מבינה למה אתה ואני לא יכולים להיות חברים
הרי שנינו יודעים שאנחנו יכולים גם יכולים
אתה שם סכר על הזרימה כל הזמן
אתה מוותר
אתה עושה דווקא
אתה מתחשבן
אתה לא נותן מקום

על מה כל זה?
למען מה?

אתה לא באמת רוצה להיות אתי?
הכל היתה בדיחה?
מה אומר לך?
אתה גבר מופלא ואני אישה נפלאה
הפסד שלי והפסד שלך
{ואני לתומי חשבתי שאתה ואני צמד מנצחים}

יאללה, אני הולכת להרכיב כיסא ולהתעסק בדברים שלי
{ויש לי דברים, האמינו לי... לא חסרים לי דברים... רק אהבה, אינטימיות וחברות אמיצה עם האחד היחיד והמיוחד חסרים}

שבת שלום
:)