פוצייהו יקירי ואהוב לבי,
אפשר למצוא הרבה סממנים של קונטרול פריקיות קלה גם אצלי
לא ברמות פסיכוטיות אבל יש כמה סממנים קלים שאני בעצמי צריכה לעבוד עליהם
כמו בכולנו, אני מניחה
אפשר לומר שהעצב שלי נובע מחוסר ההצלחה שלי בהשתלטות טוטאלית או משהו כזה
זו נראית לי אולי ההתבוננות הצרה על הדברים אבל
וגם אתה יודע, אמרתי לך כבר שאני אוהבת להסוויץ' לפעמים
ושאתה תמיד תהיה מלך אצלי
{וזה ממש לא אמור לגרוע מהיותי מלכה}
אפשר... אולי... לחשוב על כל הדברים שעשינו ועברנו ואמרנו ודיברנו וחווינו והרגשנו, כל המידע שדלית ממני בסוג של מרמה, כל האמת שמאחורי כוונותיי ואהבתי, כל מה שלקחת ממני ולא השבת לי בחזרה {ואל תבין לא נכון - הנתינה שלי באה בשמחה ומתוך בחירה}, כל הפעמים שאמרתי לך שלא משנה כמה אשם אתה מרגיש, יש בי סליחה ואני עדיין אוהבת אותך, לא משנה כמה לא ראוי אתה בעיניך, אתה ראוי מאוד בעיני, הדלת כל הזמן נשארת פתוחה...
ואתה... אתה לא בא...
אז אולי... אפשר להבין שהעצב שלי נובע גם, או בעיקר, מהמקום הזה
שזה מקום טיפ טיפה יותר אנושי
ואני חושבת שהוא המקום היותר אותנטי של העצב שלי
כשכל מה שאתה צריך לעשות בשלב ראשון זה פשוט להרים טלפון ולתת לנו להיות חברים
לתת לזה את ההזדמנות שמגיע לנו לתת
אני מאוד מאמינה בך
אני מאוד אוהבת אותך
מהרבה מאוד סיבות
ואני בהחלט מקווה
לא רק למעני, אלא גם למענך
שתענה לאהבתי ותפתח את לבך
}{
לפני 16 שנים. 11 בדצמבר 2007 בשעה 19:15