חולת אהבה בשיכון צריכה זין

אתה, פוצייהו קטן ויפה אחד, מנסה להבין למה לעזזל אני אוהבת אותך כל כך ותוהה אם ההתקרבות שלך תוכיח לי שאתה לא כזה ראוי לאהבה, דבר העלול להוביל לאובדן אהבתי הגדולה אליך

אני, לא כל כך קטנה אבל גם יפה, מנסה להבין למה אתה לא אוהב אותי בחזרה ותוהה אם יבוא היום בו תפתח את לבך ותאהב אותי מקרוב

לא מעניינות אותי הגדרות, לא רוצה תכנונים ותכניות, רוצה לזרום בכיף, רוצה לאהוב ולהיות נאהבת
בהדדיות מוחלטת
לעומק ולגובה

חרבות... חרבות... חרבות....
ים של מטענים ממקום תמים וקסום של נעורים מלאי חיים אל מקום של בגרות מלאה בנסיונות מרים
רצון טבעי מול חרדות מימוש
שנים של הרס עצמי ובום! צריך להתמודד עם זה עכשיו
איזה חארה זה אה? 😉
בגיל 20 יכולנו לדהור בסבבה בלי יותר מדי דאגות, שנות ה-30 מרגישות מחייבות
וזה לא באמת צריך להיות ככה

אתה מרגיש חרא עם עצמך
ואני מרגישה חרא עם עצמי

ים של טעויות...
שני בלגניסטים
ולשנינו יש ים של שכל
ושנינו נורא רגישים

ואם נזרום ביחד באיזי וניתן לעצמנו את ההזדמנות והזמן
יהיה מלא פאן
ושום דבר לא יהיה כזה כבד

איפה בעולם יש מקום טוב מזה האינטימי, האוהב והחם?
אז יש אנשים שבנויים להרפתקאות זמניות, קטנות ולא כל כך משנות עם זרים זמניים ולא כל כך חשובים

שנינו יודעים שלא אתה ולא אני כאלה
אנחנו אנשים של רגשות
ורבע ממני לא יוצאת במקום שהוא סתם
וככה גם אצלך

ואהבה... אהבה מפחידה

חרבות... חרבות... חרבות...
צריך פשוט להניח אותן בצד
ולזרום
להאמין בכוונות טובות
לעשות מקום
להיות חברים

קצת אני חוזרת לעצמי עכשיו
התמקמתי על שני מקומות עבודה
אחד קבוע ויציב שמסדר לי תלוש ופק"ל בבנק
ואחד המוני, רועש ומבולגן, של פה ושם כזה, שמסדר לי השלמת הכנסה בדמות יופי של מזומן
אין מה לעשות, אנחנו חיים בעולם שאי אפשר לשרוד אותו בלי מקור הכנסה
ואני מהיום שאני זוכרת את עצמי סוסת עבודה
מפרנסת את עצמי בכבוד
{שלא יגמר לי לעולם}
בלגניסטית, פורצת מסגרות, צבעונית, מרדנית, דעתנית, פלרטטנית, רוחנית ויצירתית מדי עבור הרבה מקומות אפורים של שעמום ושגרה, אבל סוסת עבודה עם מוסר גבוה בעניין
אין מה לעשות
ואחריות זה קטע כזה שלי
אני אישה אחראית
לא עצלנית, בטח ובטח לא נצלנית

חסר לי הרגש, העומק האינטימי, הבנאדם שאפשר לעוף אתו רחוק מכאן, סקס............
חבר
אדם היקר ללבי הרוצה להיות שם בשבילי כמו שאני רוצה להיות שם בשבילו

ואתך קצת איבדתי אחריות
לפעמים מרגיש שאנחנו צדים אחד את השני וכניצודים אנחנו מתחבאים מעולה
שנינו פחדנים תכלס
מושכים את החבל משני הצדדים של אותה מטרה
או לפחות ככה זה היה נראה
ומתי נופלים אחד על השני וצוחקים?
זקוקה נואשות להפוגה קומית
אוהבת לצחוק ויש לי צחוק מצחיק
ושנינו מצחיקים שחבל על הזמן

אני מטורפת עליך מפגר אחד
מה אתה לא מבין?
ואתה מתנהג אתי ככה ממקום שאתה לא מרגיש אותו דבר?
לא מבינה

ומדליק אותך שאישה תצא עליך דומית שולטת
אתה סאב אמיתי {שזה לא מצביע על חולשה - להפך - זו גבריות חזקה ומחוספסת במהותה לנוכח אישה - איפה מוצאים גברים כמוך? איפה מוצאים נשים כמוני מותק?}
שולט בלעדי בגורלך ואף פעם אל תצפה ממני לנסות להקטין או להפחית מהאינדיבידיאוליזם הפרטי שלך כפי שאתה. אבל אתה סאב אחוש שילינג וזו גם אחת הסיבות שאתה מתחבא מאחורי מסכות. בעולם החושי אתה זורם גם זורם עם טירוף של אישה - רק שתשתמש בך כמו שצריך אבל אתה רגשי מאוד ובגלל זה אתה עוצר את עצמך. כי אתה רוצה לדעת שאתה נאהב במקום הזה - זה היה ברור לי מהשניה שפגשתי אותך, לא כי אתה אמרת.
ואני אותו דבר - דומית שחבל לך על הזמן. לפעמים רכה וחלשה, לפעמים הארד קור וגם לי חשוב להיות נאהבת במקום הזה ולא יהיה לי סאב שאני לא אוהבת מכל הלב הגדול שלי - אין כזו חיה
גם אני רגשית מאוד ולא מעניין לי להוביל הרפתקאות איפה שהתחושות לא עמוקות ואותנטיות.
אישיות למי שאני ומי שאתה.
רוצה לבחור שותף למסע ממקום רגשי עמוק שעל אף היותו כזה לא חוטא לתבונה וליצירה.
לא מחפשת לשלוט לך בחיים ולתכנת אותך מחדש
רוצה לאהוב אותך, להיות חברה שלך
רוצה ממך את אותו הדבר, אינשאללה אמן בתקווה
אבל אתה סאב אמיתי
ומדליק אותך שאישה תצא עליך דומית שולטת
אל תגיד לי שלא
זה מגרה אותך
{כמו הרבה דברים להערכתי וטוב שכך!!! חרמנות שופעת בגבר זו ברכה. שלא ירד לך הזין החתיך שלך ממני לכל החיים, אמן. תמיד נמצא מה לעשות עם הזקפה שלך. וזה נחמד כשיש גבר שמסוגל לעמוד במיניות השופעת שלי זה הרבה יותר נדיר ממה שאתה חושב. צריך גם ראש פתוח, יצרים מיניים סוערים, חוש קצב זה אחוש שילינג חשוב ורגשות עמוקים. אתה יכול עלי כמו גדול, תפסיק להקטין את עצמך. יש לך את הביצים להחזיק לביאה וממי, לי יש את הרחם להחזיק אריה. אתה כלב אתה יה משוגע? אתה כבשה קטנה בעדר? מה עשית מעצמך? תאמין בדרך שלך. תגיד תודה שמצאה אותך לביאה ולא הכל קשור בסקס! בלי שוליים אין מרכז ואתה יוצר בחסד עליון. אתה גאון. רשע שאתה לא נותן לי ליהנות ממך ואני ממש יכולה ליהנות ממך אתה יודע.... אני בטוחה שגם אתה יכול ליהנות ממני... חופשי. תן לעצמך! למה לא? במה אתה נאחז שם על המחסום? בפרינציפים? באגו וגאווה? יכולות להיות אלף סיבות לכך אבל מה אתה עושה איתן למען עצמך? ומה? אתה לא רואה שאני אחלה אישה? אתה לא רואה שאני חולקת אתך הבנה מהותית על העולם? אתה לא רואה שאתה ואני יכולים להיות חברים באמת טובים אחד של השניה? שיש בינינו הבנה וקשר חזק ומיידי? כס אמק אז אני קצת שמנה ולא "ייצוגית ז'ורנאל" - אני עדיין מהממת בדרכי. אני הרבה יותר שווה מזה - כן. וגם אתה!!! איך אתה מתייחס אלי? ואיך אתה מתייחס לעצמך? איזו עבודה אתה עושה על עצמך למען עצמך? אתה אוצר ממי, לא זבל בכלל. וגם אני לא! אוצר גדול. יש לשנינו על מה לומר תודה. גדולה! בלי כל הכבדות הזו. אתה חושב שאתי אי אפשר לצווח ולזייף שירים כל הלילה? אתה תאהב את הקול שלי באוזן שלך, אני בטוחה. אתה יודע מה הכינוי שלי בשמי האמיתי שלא אחשוף אותו כאן - כיף אתי. יש לי אישיות, אני סקסית, אני חמה, אני מצחיקה, אני מוסיקלית לחלוטין ואני הכי מחוברת בנפשי ובמהותי בעולם ליצירה וביטוי עצמי. לא גונבת את זה מאף אחד אחר גם ועל אלף חארטות מזויפים לא מוצאים אוצר שכמותך. ותאמין לי שחתולי זבל יותר שווים מפרסים מפונקים ועצלנים שלא יודעים כלום על הישרדות. גם אני וגם אתה ג'ונגליסטים וטוב שכך! ג'ונגליסטים הם האנשים הכי שווים וזה הרבה יותר עמוק ממראה ייצוגי או להיות מקובל בחברה. זה אישיות וזה רגש. זו חכמה, זו תשוקה וחושים מחודדים, זו יצירה, אינדיבידואליזם ועומקים)
אבל אתה גם רוצה את הבחירה החופשית שלך
ומה אתה משחק אתי כל כך הרבה?
ומה אני רודפת אחריך כל הזמן?
גם אני רוצה את הבחירה החופשית שלי

מה הסיכוי שאתה לא מסונכרן רגשית על העוצמה שביננו?
אני בסרטים? חיה בהזיות? לא מחוברת לכלום? דיייייי
הרי זה שם
ואנחנו שנינו נלחמים בזה כל הזמן
במקום פשוט לתת לזה לקרות
צעד צעד, לאט לאט
נתחיל משם
זה לא הפקת אירוע
לא רוצה מתוכנן
רוצה זורם
ים של רגש, תשוקה, חופש, כנות, גירויים מנטליים ופיזיים, חברות, פתיחות וכוונה טובה

אז גבר רוצה לדעת שאם הוא יפתח את לבו לאישה היא לא תעזוב אותו ותשבור אותו
הוא כבר למד כמה זה מסוכן
תראה מה עשית לעצמך מהיום שהלב שלך נשבר
ובפנים, עם כל השוני והמטענים, בהכי מהותי, אנחנו אותו דבר

אבל אם אישה אומרת שהיא רוצה את זה רציני והיא לא תעזוב אף פעם אז זה יוצא מלחיץ
זו חתיכת חרב פיפיות בפני עצמה

GROWING UP SUCKS

ואני? מה אתה חושב שאני רוצה ו/או צריכה אם לא מישהו שיהיה לי בטוח, חם ואוהב אתו כדי להביא את עצמי במלוא הדרי?
כדי להכיל אותו במלוא הדרו

GOD
אני חרמנית בצורה לא הגיונית בכלל
ואני לא יכולה עם שעה-שעתיים של אקטים פיזיים נמוכים עם גבר שלא מדבר אלי
אין לי מושג איך עשיתי כאלה דברים בעבר
{ועשיתי הרבה פחות ממה שאתה חושב ו/או אולי נדמה. מבחינה כמותית מזדמנת כלומר}
הרפתקאות אני מניחה, אקספרימנטים
אבל לא רק שאין בזה שום אתגר
זה ריק, זה שטחי, זה לא מביא רבע ממי שאני, זה לא ממלא אותי, זה לא מספק את צרכיי באמת
אז נחמד כשיש מישהו שעוזר להגיע לאורגזמה, אוננות מתסכלת, נכון אבל... אה.....
רוצה לצלול לים של תשוקה אינסופית המאפשרת את כל האקספרימנטים העולים על הדעת
and then some
וזה יכול לקרות רק עם גבר שבאמת מרגש אותי
ביותר מדרך אחת
שבאמת מעורר בי אהבה
ואהבה היא לא בהכרח דביקה
אתי שום דבר לא משעמם
גם כדי לשחק משחקי "אסיר-שוטרת"
{אם נצמד למטרה המקורית אליה התכנסנו כאן באתר}
או כל משחק אחר
או בלי משחקים בכלל
נטו זרימה ופאן
חבר וחברה
חופש
זה חייב להיות גבר שבוערת לי אתו אהבה
שהוא כולו ואני כולי שם
לא רוצה חצי או רבע דבר
לא רוצה פטישיסטים שילקקו לי את כפות הרגליים
כאילו הם עושים לי טובה
לא רוצה עבדים שינקו לי את הדירה
{למרות שאני שונאת לנקות ואני בלגניסטית גדולה}

רוצה את האחד היחיד והמיוחד
שילקק לי את כפות הרגליים כי זה משהו שלפעמים בא
ביחד עם עוד מלא דברים שבאים מאהבה
אין מקום חופשי למתיחת גבולות יותר עמוק מזה
ואני אישה עמוקה
ומאוד רגישה
ומאוד מינית
לא בשעה, לא ביום ולא ברגע פה - רגע שם מכסים את כלל הרפרטואר
כל יום הפתעה חדשה
החיים הם הרפתקאה
כשזה עם האחד, היחיד והמיוחד

ואני רוצה להיות האחת, היחידה והמיוחדת שלו

ואתה שואל את עצמך על מה ולמה אני אוהבת אותך כל כך והאם אני אוהב אותך ככה גם אם תבוא
או שמא אתאכזב/אאכזב ואדפוק לך סכין בגב
אולי אני רוצה אותך רק כי אתה לא מושג?
{וזה בולשיט אגב - זו לא קצת ולא בכלל הסיבה - זה בא מרגשות עמוקים, ממשיכה חזקה, דברים שאצלי בקלות יוצאים כאהבה, גם אם משחקים לפעמים - אותי אהבה לא מפחידה. עבורי היא החופש. אני יודעת מה נכון וטוב לי, אני יודעת מה אני רוצה. קונדומים זה פיכסה, סקס של בוקר זו ברכה}

ואני שואלת את עצמי האם הגבר הזה שחוויתי אתו אבל לא אתו באמת כל כך הרבה גילויי אהבה ושיחות בשנה האחרונה, האם הוא יבוא, האם הוא יפתח את לבו
ולמה בעצם אתה לא אוהב אותי?
למה אתה לא פה בשבילי קצת?
אז אמרת במילים תחת שמות בדויים וזה בעיניים שלך
וזה כאילו שם
אבל אנחנו לא עושים עם זה שום דבר
ואולי גם אף פעם לא נעשה
עצוב אה?
זה נמצא בשלב שזה לגמרי תלוי בך

אני חייבת לשחרר את חרב הפיפיות שלי
רציתי שתדע מי אני
איזו מין אישה אני
ואתה עוד לא יודע שום דבר
קצת, על קצת המזלג
יש לך איזו תחושה, איזה וייב
אני לא כל הזמן אותו דבר
אני זורמת, אני משתנה
ויש בי גרעין מבוסס ואמין של אחריות, לב רחב, הרפתקנות ועוד ים של דברים
אבל אני בחיים לא אהיה מהנשים האלה ש"ככה זה אתן וזה מי שהן כל הזמן"
אני אני וזה הרבה יותר מדבר אחד

אני בטוחה שגם אתה ככה ויש לנו עוד מלא לאן ללכת אחד עם השניה
או שלא
תגיד לי אתה
{או שלא חחח}

ולמה אני אוהבת אותך כל כך?
ולמה אתה לא אוהב אותי?
מה אתה עשית להצדיק את אהבתי לעומת אינסוף הנסיונות שלי להצדיק את אהבתך?
זה כאילו לא הגיוני
אבל אני לא מאמינה בתפישת גבר ממקום של מרדף שלו אחרי כשאני לא רוצה
אני רוצה להיות רק עם גבר שאני רוצה
ואני רוצה שהוא ירצה גם אותי, באותה מידה
ופאק כל הקלישאות בעולם
רק אהבה מביאה אהבה ופתיחת הלב שלי אליך היא ניסיון, רצון, תקווה להגיע למקום בו אתה תפתח אלי את לבך
אבל זו לא מניפולציה - לא קצת ולא בכלל
לבי נפתח אלייך מסיבה טובה
וזו שוב חרב פיפיות
זו התנהגות קצת מוזרה לאישה
ואני האישה הכי פחות מסרסת בעולם
אין לי ביצים
יש לי רחם
אני רוצה להחזיק קרוב את הביצים שלך, עליך, אתך, עם ועל כל מה שאתה, כמו שאתה
לא רוצה לקחת אותם ממך
פשוט רוצה להיות קרובה

ומה זה הקבעון הזה גוד דמיט?
אני פשוט כולי נפעמת
מהסימנים, מהפרטים הקטנים, מהתשוקה העזה, מהבערה, מהלהבה
מזה שמצאתי אותך
מה אתך?
מצאת אותי?
האם אי פעם תמצא?
האם אני שמורה לתחנה אחרונה?
ואיך מסתכלים על זה נקי מהחרב הזו?
החרב של אהבה כחופש אולטימטי ודהירה אל העבר הלא נדע בזרימה, בחום, בחברות, באהבה, בתשוקה ובים של כוונה טובה
מצדה האחד
ושל מחוייבות, סופניות, אילוצים, מסגרות, בנאליות, פוטנציאל לכאב ואכזבה, בית כלא לחיפוש אחר החופש של האינדיבידואל, המתירנות המינית - גם אם ללילה אחד עם עוד סתם גבר או עוד סתם אישה - משפחה {אללה איסטור!}, מקום מבוגר, כבד {בולשיט, זה לא חייב להיות ככה}, תחנה אחרונה - גבר אחד ואישה אחת, זהו {אמא'לה!}
מצדה השני

אני אומרת נותנים לזה הזדמנות וזורמים
סולחים, מבינים, מתקשרים, מאמינים, חושבים חיובי
חברים
אבל זו אני

אני חייבת לשחרר את החרב שלי
ואחרי המכתב הכמעט אחרון שכתבתי לך
זה הארוך והמפורט
{וכל המלל הזה בא ממקום של מרחק מהזרימה הטבעית, ממי שאני בנטורל, מרגיש כמעט כמו מצב בו גם אני וגם אתה חוטאים לעצמנו ולעוצמה הטבעית של המפגש בינינו ממקום של פחדים, אגו, עקשנות, שתלטנות, לא יודעת... ים של דברים שיוצאים רע בלי כוונה כשנינו יודעים ששנינו אנשים טובים ורגישים עמוק בפנים, שלא נדבר על הוודאות שהוכחנו לעצמנו שאנחנו יכולים גם יכולים להיות חברים טובים ולא פחות מWOW של מאהבים. לפחות בעיני. ואם לא בעיניך אז למה בזבזת את כל הזמן? תענה לעצמך אם אתה חפץ ביקרך ולי אם תראה לנכון לחפוץ ביקרי. לא רוצה לנחש, לא רוצה לקרוא את המחשבות שלך, לא רוצה לנהל קשר אינטואיטיבי אתך. לא רק כלומר. רוצה את החלק השלם שלך בתוך הדבר, לצד החלק השלם שלי והשלמים האלה מלאים בחריצים, בליטות, קווים וצבעים - לא מקובעת על שום דבר. היום אנחנו קצת ככה ומחר לא נהיה אותו דבר אבל חברים ואוהבים, שותפים הרפתקניים למסע, לא לבד. מי שאני ומי שאתה נקי, זורם ונאמן קודם כל לעצמו, אבל ביחד. שנינו יודעים כמה קשה המסע כשאנחנו לבד ואין נפלא יותר מחבר יקר ואוהב שיהיה שם להחזיק את היד. או כל דבר אחר, וואטאוור. חאליק, איזה קור - תענוג להתכרבל מתחת לפוך עם מישהו שיש לו משמעות וחשיבות עבורנו. שלא נדבר על מגירת אוצרות החורף שלי שמתבזבזת לה ככה בצד... ;)}

בקיצור, אחרי המכתב ההוא
שגם...
כמה אני כותבת ואומרת ומזיינת את השכל סתם
מבולבלת עם עצמי כבר
עם ההבטחות שלך
עם הקשיים והבלגן
יודעת מה אני רוצה ועד כמה, ממקום של תחושה עמוקה, חזקה ונכונה
זה אתה שאני לא באמת יודעת
ואיזו מין דרך מוזרה זו לגלות
{שוב החרב פיפיות}
אם תרצה, תמצא את הדרך שלך
אמרתי לך כבר - אתה תתקבל בברכה, בהרבה אהבה, בלי חרבות בגב ו"אופס סליחה, חשבתי שאולי... כי היית קשה להשגה ועכשיו ש... אז בעצם אני לא כזה רוצה אותך"

בולשיט

זה לא אני וזה לא יקרה ככה
אני יודעת
אני הרבה יותר מחוברת לעצמי, לצרכים שלי ולעולם התבוני והרגשי שלי
זה לא כיבוש
זו לא הוכחה או תוכחה
זה בא ממקום נקי של אישה
שמרגישה שהיא מצאה את הגבר שלה, או אחד שבאמת יכול להיות ומרגיש הכי נכון מכולם
ולא כי הוא קשה להשגה
זה היה שם מהדקה הראשונה
ורוצה שהוא ימצא אותה באותה מידה
אבל מה זה הקיבעון הזה גוד דמיט?
אם אתה רוצה, אתה תמצא את הדרך שלך
אני לא מתכוונת לאנוס אותך
אני לא אכריח אותך
ואני גם לא אחפש אותך לרדת עליך או להכניס לך מכות
אולי עוד כמה שנים אם אתה בכיוון של שבירת לב חזקה {ואני מאוד מקווה שזו לא מטרתך. לא מגיע לי ככה... 😒 }
אולי לא, מנין לי לדעת?
זה פשוט יכאב ויהיה לי קשה
אבל אני ילדה גדולה
וגם אתה
ילד גדול that is

אז אחרי כזה מכתב, לצד כל השאר, אם לא תמצא את הדרך לבוא אלי
שום דבר לא יביא אותך
אני אישה שנורא אוהבת אותך
רוצה שתאהב אותי גם
ופוצייהו יקר, יפה, חכם ומוכשר אחד
אני ראויה, יש על מה
וגם אתה

די לכל החרבות
חייבים לשחרר אותן
גם אני וגם אתה
אתה לא חייב כלום, לטובתך
אני חושבת שאנחנו יכולים להיות אחלה חברים ואתה יודע שאני מאוד מאוהבת ביצירה שלך
כואב לי שאתה מרחיק אותי משם
{כואב לי שאתה מרחיק אותי מהרבה מקומות אבל וואלה, החיים שלך, בחירות שלך}

עבדתי מאוד קשה כל השבוע
מתרגלת לסדר חיים חדש
שבה לתקשר עם הצד הבנאלי, המסגרתי המשעמם אך ההכרחי מבחינה כלכלית, של העולם
בסדר, זה טוב, זה לא רע.
אני בעד עבודה ובעד פרנסה
זה הדבר האחרון שעבורו אני צריכה אותך, או כל גבר אחר לצורך העניין
ואתה נוחת אצלי הרבה במחשבה
כל כמה זמן אני נתקפת תחושת געגועים עזה
כאב, משהו עם עוצמה
חלום דמיוני אליו באתי ממקום מאוד מציאותי וכוונה כנה וטהורה
ואתה? מאיפה אתה בא? ולאן אתה הולך?
אתה תבוא לאן שתראה לנכון מהמקום שלך
אני תמיד אהיה חברה שלך
שלך, אתה כלומר
אם תזדקק לכזו אחת
{וזה נורא טבעי}
ואני מאוד מקווה שתהיה גם אתה חבר שלי
{באופן טבעי גם אני זקוקה לפעמים}
בחירה שלך
די, לא רוצה יותר להכריח אותך
למרות שהיה לי נדמה, במסגרת המיינד גיימס שלך והדברים שאני רואה, שאתה עשית את כל מה שעשית ממקום של בחירה, לא של הכרח. אולי אתה מנצל הזדמנות וזו סתם נקמה קרה... סוג של ניצול אכזרי...
לא נראה לי ואני בהחלט מקווה שלא אבל עובדה היא שאנחנו עדיין רחוקים נורא ממימוש אסתטי מוחשי, נעים ואישי, של המילה הכתובה, כמה שתהיה זו חזקה...

חליק, למה אתה לא זורם אתי בקלילות?
אנחנו לא יכולים להיות קצת מיודדים?
למה כבד כל כך?

שני בלגניסטים אנחנו
מתכוונים לטוב ויוצא לנו רע
ואני, נדמה לי שגם אתה, אבל אני ללא ספק אישה עם חוש הומור חולני נורא
וזה יוצא דפוק לפעמים
ולפעמים אני עושה יותר מדי
לפעמים אני מגזימה
אין לי ברקסים, גם לא רוצה
רוצה לחיות

ממי, בשנה האחרונה, אני בעיקר לוקחת עליך את הצ'אנס, בדיוק מהמקום של הלהבה שהתעוררה ביום שמצאתי אותך ומהצורך שלי לומר על זה תודה, לעשות עם זה דבר מה
אבל כל הזמן מלחמה

אומרים שני עקרבים זה מלחמה - קשה
לא קונה
זה הכי שטחי של זה
ואני יודעת שאם אתה ואני נמצא את הביחד
יהיה אקשן אמנם ואולי לא תמיד יהיה הכי קל
כי שנינו חזקים, עצמאיים ורגילים להיות לבד
אבל לא תהיה שם מלחמה באמת
I know myself better than that & I trust love
תהיה שם עוצמה הרבה יותר חיובית, מבינה, עמוקה ואוהבת במהותה
אני פשוט יודעת את זה אבל זה לא תלוי רק בי
בשלב זה, זה בעיקר תלוי בך
וברצונות הכנים שלך
ובאומץ שלך לחיות את עצמך, על כל הפנטזיות והתשוקות שלך
לאהוב את עצמך ואולי גם לאהוב אותי
בדרכי המעוותת משהו ובתוך האהבה הגדולה שלי כלפיך, אני רוצה ומקווה לאהבתך כלפי באותה מידה
לא מאמינה באחד אוהב יותר מהאחר, לא באמת, לא בעומקים ולא בגבהים
בחירה שלך לסיים את המלחמה
בעשיית שלום, כולי תקווה

חברת ילדות הכי טובה שלי - עקרבית כמוני. אנחנו מאוד שונות אבל תמיד היתה הבנה וחברות טובה ויש נקודות דמיון מסוימות מאוד בולטות. נשואה לעקרב, הם ביחד כבר איזה 7-8 שנים והם החברים הכי טובים בעולם. הם כמעט אף פעם לא רבים {כשהם רבים זה קשה אבל זה לא קורה להם הרבה}, הם חברים נורא טובים, מה זה טוב להם ביחד ואין יום, עד היום, שעובר בלי סקס {מספק במיוחד לטענתה} אצלהם בבית. הם מסונכרנים אחד עם השניה על השקפות עולם ורצונות בחיים - טוב להם, אין שם מלחמה בכלל, יש שם הבנה מאוד גדולה ואהבה חזקה. בנו לעצמם זוגיות מרהיבה ומאוד מספקת. חיים בחו"ל כבר כמה שנים... יש להם אחד את השניה וזה יותר חזק מכל חבר או חברה...
אז אסטרולוגיה זה בולשיט וזה לא אומר שום דבר, אנחנו כל כך הרבה הרבה יותר מורכבים מזה הרי אבל אני עדיין חושבת שאתה, פוצי מתוק, ואני לא נהיה במלחמות, אם וכאשר אולי נמצא את הביחד.
אני חושבת שיש בינינו הבנה הרבה יותר עמוקה מזו, בין אם נממש אותה או לא.
לא חשוב, עזוב שטויות.

הדלי שלך במארס קשה, לשמחתי הונוס שלך בעקרב - עקרבית טובה לך מותק
יש לך שם צרכים רגשיים עמוקים ואינטנסיביים
תעבוד עלי עד מחר
אל תעבוד על עצמך

ושוב אני כותבת מגילות
כל השבוע נמנעתי
המון מחשבות
עיבודים של דברים
כאב, בלבול, חרטה, המון געגוע
בדידות, לילות בודדים, חרמנות עזה, צורך במגע

אהבה זו לא קללה ולא מילה גסה

עבדתי קשה כל השבוע
ואת הוויקנד ביליתי ברובו בהשלמת הכנסה
ואלו הם חיי

כמה זונה עושה בערב עבודה ממוצע? לא נרקומנית של רחוב... חסומה רגשית שסקס זה נו ביגי בשבילה, בא לה קל וכסף אצלה הוא שם המשחק, מסוג אלו שעובדות במשרד ליווי מכובד נניח...
600, 700, 1000 ש"ח?
500?
לזה אני לא בנויה
ואני הכי זונה בעולם
של גבר אחד, יחיד ומיוחד
בלבד
שאני אוהבת, שמעורר בי את זה במלוא הדרי
ומתעורר ממני באותה מידה, במלוא הדרו
לא רוצה את הכסף שלו
אני לא הייתי שורדת יום אחד בתור זונה, כמקצוע כלומר
וזה לא בא ממקום של מוסר. קצת, אבל לא כל כך. ממקום הרבה יותר עמוק ואישי.
לא שופטת בחירות של אישה שזו פרנסתה.
אני רוצה את האינטימיות המינית הבוערת, האותנטית, ההרפתקנית ומלאת התשוקה, המגוונת והאקספרימנטליסטית, החמה, הסוערת, העדינה, הגסה, השקטה, הרועשת, האוהבת, הפתוחה, ה.... ה... ה.... עד קצה העולם ובחזרה... מן השאול ועד לירח... ביקור בגלקסיה חדשה...

SPACE

רוצה לממש את הפנטזיות המיניות הכי בוערות שלי
רוצה וצריכה גבר אצלי במיטה {או על מכונת הכביסה, אין צורך להתקע על המילה}
אחד, יחיד ומיוחד
שאני אוהבת ובעזרת השם, אמיץ להכיל את אהבתי ושגעוני ולאהוב אותי בחזרה
להיות שם אתי מתוך רצון רגשי ובחירה
עלי אפשר לסמוך
אני לא קקי של אישה
ממש לא

אז אני זונה לא זונה
ועם הצטיינות דיקאן
ויותר מדי שכל בשביל אישה
דעתנות יתר אפשר לומר? לא יודעת
בעיקר לב גדול וחם, ראייה אינדיבידואליסטית את עצמי ואת העולם וכוונה טובה, מעט תמימה במהותה {שיוצאת עקום חופשי לפעמים}
מאדאם, I guess - לא רוצה הגדרה
סגרתי כמו מלכה 500 ש"ח בסופ"ש הזה cash money ביד מקריעת תחת בהגשת מזון ומשקאות לקהל של מוסיקה מזרחית, ארצישראלית, ים תיכונית שבא להתפרק על הקטע שלו בבאר מהסוג הזה, מקום שבחיים לא הייתי יוצאת אליו, אבל טוב לו שם - רוקדים, שרים, אוכלים, שותים, מסדרים לי חדר כושר וים של חיוכים לבני אדם ושמים לי קצת מזומנים מכובדים ביד.
כאלה שעבדתי בשבילם מהמקום הכי רחוק של הזונה שאני
ואני זונה גדולה
של גבר אחד, יחיד ומיוחד
ואני חייבת לאהוב אותו
ואני רוצה שהוא יאהב גם אותי
יש על מה....
אני אחלה אישה
משוגעת, לא תמיד קלה, בלגניסטית, קצת מוזרה, אבודה בים של אנשים שלא מבינים בדיחה {אז מה אם יש לי חוש הומור קצת מופרע? יאללה עם הכובד! חיים פעם אחת... תנו ליהנות קצת בחייאת רבאק - אני לא באה לעשות רע לאפאחד}, ועוד ים של דברים לא פשוטים שאני בטוחה שאם נתעקש לדוג נמצא שניתן לומר עלי
אבל ים של דברים נפלאים
אחלה אישה
אפשר לאהוב אותי
חופשי, יש על מה

I AM WILD & FUN

בדיוק כמו שאפשר לאהוב אותך פוצייהו יקר ויפה אחד
וואו, איזה רגעים של געגועים עזים תקפו אותי במהלך השבוע האחרון
איזה בלבול
ובעיקר רצון לשים ת'חרב בצד, להתפלל שתניח את שלך
ושינון מנטרה פשוטה שלי עם עצמי האומרת פחות או יותר:
"עם כל הרצון, כל הרגש וכל החשיפה - די. כמה רחוק תלכי? תני לו לבוא אליך, תני לזמן"
אני יודעת עד כמה כוונתי טהורה

ויאללה, המוסיקה המזרחית מנענעת לי יופי ת'תחת
קליל, משעשע, שמייח כזה
אצל המזרחים האישה היא מלכה
כל הגוף שלי בתזוזה - יותר טוב ממכון כושר - זה מפעיל אותי ואני אוהבת ככה
ואני חרמנית כמו חיה רעה
לא רואה את עצמי נכנסת עם אף אחד למיטה אם הוא לא אתה פוצי קטן ועקשן שלי
{אם בעיניים שלי אתה יפה אז אני מופרעת? לאאאאא.... מכסימום יש לי טעם מוזר ;)}
לא בעתיד הקרוב לפחות, בתקווה שלא תתן לי סיבה....
ובשום מצב לא עם סתם אחד שלא מדבר אלי בשום רמה וצורה
די, נגמר לי מזה, לא מעניין לי שם - רק יעשה לי עוד יותר רע.
זה שטחי וקטן
זו פשרה איומה
מזוכיזם לשמו

והמוסיקה מנענעת התחת הזו היא לעיתים מאוד מתוחכמת, יש בה איזו פשטות מגוחכת עד גאונית לעיתים ועובדת לא מעט על מקצבים די מרתקים, בהחלט מנענעים
יש משהו מגניב במוסיקה מזרחית, לפחות בחלקה...
אבל לא בדיוק המוסיקה שאני שומעת בבית
בסדר.. צחוקים - אנשים רוקדים... אני כ"כ נהנית לראות את זה
אחד הדברים שהכי עצובים לי בארץ, בדור שלנו, במרכז
זה שאנשים לא רוקדים
למה אנשים לא רוקדים?
אני לא מבינה את זה
לא בקטע מקצועי, בקטע של חיבור, של תחושה - כשיש מוסיקה בנמצא
ואין מוסיקה שאי אפשר לרקוד לה - לא קונה את זה
אז תרקדו מפגרים
יש לזה ביט, יש לזה סאונד - יש לזה תנועה
זה מחבר אנשים
{טוב, אני, כשכולם רוקדים את הריקוד ה"ידוע" בעל הצעדים הקבועים לאיזה להיט חתונות ובר מצוות, זו שתמיד עומדת בצד, מביאה בפרי-סטייל, מריצה דאחקות וממציאה לעצמי תנועות, ראו ערך חוש הומור חולני ומעט מופרע לצד יצר מרדני אינדיבידואליסטי קל, או לא כל כך... אבל אני תמיד בתנועה. רק שירים או מוסיקה ממש גרועה לאוזניי עוצרים אותי, אבל כזו שממש לא עובדת בשבילי. אם זה סתם נחמד וקליל, אני אזרום עם זה. תנועה... זה תענוג}
למה אנשים לא רוקדים?
כמה פעמים תפסתי את עצמי עומדת באירועים מוסיקליים, רוקדת בסבבה ובחופשיות שלי ומוצאת עצמי מוקפת באנשים עומדים ומסתכלים. אף אחד לא רוקד בעיר הזו, בטח לא בהופעות חיות ואם הוא לא מגה שיכור או מסומם. אני לא מבינה למה... זה נורא מתסכל בעיני. למה אנשים הפסיקו לרקוד? כמה מעצורים יש על הזרימה בתרבות החברתית הוירטואלית הזו....

כולם מחפשים זיונים
למה סקס זה דבר כזה זול?
ואם ככה איך זה שזונות מרוויחות כל כך הרבה?
גברים לא הולכים לזונות כדי לפרק עליהן אגרסיות
הם באים לאישה שתפנק אותם ותתן להם להרגיש טוב עם עצמם
ועובדה היא שיותר גברים עם זין גדול מדי (וכן, יש כזה דבר) באים לזונות מאלו עם זין ממוצע או קטן (וממש קטן בקטע רע זה הרבה יותר נדיר. יצאתי פעם עם אחד שהיתה לו סוכריית משרוקית, לא עשתה לי חשק לנשוף בה אבל זה רפואי לא נורמאלי, זה נדיר.
זין בעיקר צריך להיות חתיך
עם תגובות טובות
רצוי גם שישתייך לגבר הנכון

ואני לא מבינה בדברים האלה כי הייתי זונה
אני מבינה בדברים האלה כי אני עקרבית משוגעת עם אובססיות מחקר של תופעות מסוג זה
מנפצת טאבואיים גדולה
אוהבת לספק את היצר הסקרני שלי לגבי כל מיני תופעות כאלו ואחרות

קראתי... דיברתי... שאלתי....
סקרנית
חתולה

אז באר של ערסים כבדים שאוהבים מזרחי ויודעים לעשות שמח זה צחוקים {עם הפוגות מייגעות של כאב ראש וזרות מוחלטת לעולם אליו אני לא ממש מרגישה שייכת אבל חוויה ועבודה ותזוזה ובני אדם... בכיף, למה לא?}
אבל זו גם קריעת תחת, אמיתית
ולא כמו זו של זונה
אם וכאשר חדירות אנאליות אצלי, או כל ביטוי מיני אותנטי אחר לצורך העניין, אז רק מאהבה
ומשלמת גם קצת פחות אבל לא הרבה פחות ביחס למשכורות של עבודת יום יום רגילה
השוק קטלני
ההון נצבר אצל חוג מאוד מצומצם של אנשים
שם בטח יש נתונים סטטיסטיים עם אחוזים גבוהים יחסית של גברים עם זין קטן

{טפו טפו טפו, חמסה פי כסאמק כמה חם נהיה באמצע החורף הקר ונטול גוף החימום האנושי הזה פתאום - שנתפרנס כולנו בכבוד ונהיה בריאים, אמן - שאף אחד לא יפתח לי פה על זה. יש לי ברירה? צריכה עבודה, צריכה תעסוקה, צריכה פרנסה, רוצה לבד בעצמי ולמעני, זו הדרך שלי וטוב לי אתה. מה זה חיים של מבוגרים בעצם? לא מגיע לנו בסוף יום מישהו להשתולל אתו ולהפליג אתו למחוזות רחוקים של תשוקה והרפתקאה? אני אמורה להתפשר על גבר שלא מעורר בי תשוקה עזה? אני אמורה להדחיק את תשוקתי העזה כלפי גבר שכן מעורר את זה אצלי? מה הקטע? ואיך זה הגיוני כשרוב הגברים מפנטזים על שליטה נשית? ולפעמים, בכל היקר לי, אני תוהה מה היה קורה לולי הייתי עושה את כל מה שעשיתי אתך, למענך ועבורך מר פוצי היקר. אז היית אצלי על ארבע? היית מחזר נלהב? כי אני לא רוצה אותך? אבל אני כן - לא משחקת עם זה. שומרת את היצרים הסוערים שלי למשחקים הרבה יותר שווים. על בסיס חברות אוהבת, חיבוק ונשיקה}

ואני הפולניה הכי מרוקאית בארץ, דוגרי
{עד כדי כך שמלא אנשים חושבים שאני חצי חצי כי "את נראית אירופאית לגמרי אבל איזה דם חם..."}
אני גם תמיד הכי הסתדרתי עם הערסיות בצבא ובמקומות כאלה, או עם החנונות שלא עשו שום דבר רע לאף אחד
פחות עד בכלל לא עם הפרינססות האופנתיות או איך שלא תקראו להן
עם ערסיות אני בדרך כלל מתחברת בדקה, תמיד זה היה ככה, הן נגנבות ממני, זה קטע
ואני לא ערסית בכלל... ובכל זאת אבל...

ואני הכי אישה והכי ילדה בו זמנית
אני ים של דברים

אז קריעת תחת במובן של עבודה פיזית קשה וכפות רגליי משוועות לקצת פינוק
צריכה מסאז' מפנק
צריכה גבר שאני אוהבת ואוהב אותי שיהיה שם וישים לי איזה חיוך על הפנים
לא רוצה להתפשר על הדבר הזה
צריכה הרפתקנות אינסופית לשבירת כל ההכרחים הכלכליים ההישרדותיים האלה
ואני חרמנית כמו חיה רעה
ואני אישה של יצירה

אני יודעת את מי אני רוצה
אבל מה עוד אומר שלא כבר אמרתי?
אמן ותרצה גם אתה אותי
שלך, מבחירתך ורצונך, בקצב ובדרך שלך
{פוצייהו יקירי}

טוב, שפכתי קצת, לא יודעת למה אני כותבת פה בכלל
הבדידות תהרוג אותנו
שבת בצהריים
חורף
זמן לאינטימיות סוערת במיטה
לצלילה
לפאן

וכל הזמן מרגיש לי שאני הרבה פעמים יוצאת כבדה
ואני לא
יש בי צד מאוד רציני, פילוסופי, עמוק, אחראי - כן
אבל אני הכי לא כבדה בעולם
וזה מבאס אותי שהכל מתבלגן ויוצא הפוך וקשה
זה מסבך אותי סתם
מנסה לנקות

אקסים חופשי דפקו אותנו אה?
איך מגורים קטנים ומתוקים נהיינו כאלה חתולי זבל קשוחים?
לאן האנושות הולכת?
למה כולם חרא עם כולם?
למה כשאני מפרגנת הנטייה היא לומר שאני משוגעת?
כי מגניב זה לרדת על אחרים?
יש תחרות מי יותר מגניב ממי?

והיו לי רגעים בשבוע האחרון שתקפו אותי געגועים עזים והמון מחשבות, הרהורים על מה שהיה, כמו חלום ומה בעצם קורה עכשיו?
זה לא שאני באמת בקשר אתך פוצייהו יקר ויודעת מה שלומך או מה אתך
אין, אני רוצה להפטר מכל החרבות, גם אלו שלי
להאמין בטוב
לקוות לטוב
שלמה עם אהבתי ועם כל ניסיונותיי ומעשיי, גם אם מובנים לא נכון לפעמים או משיגים תוצאה הפוכה, לצערי הרב
איך תבין שאני לא מטרידנית סדרתית?
שבמקום חי של חברות טובה אני הרבה יותר קלילה?
אני הרבה דברים

מאוד הייתי רוצה שתאהב אותי בחזרה ותתן לי לאהוב אותך מכל הלב
אבל זו הבחירה שלך
אני מרגישה שהגעתי למקום בו האמת נשארת, הרגשות עמוקים, הכל כבר נאמר ואולי אפילו נעשה הרבה יותר מדי, אהבתי כנה
ואתה משוחרר

"תני לו לבוא אליך" זו המנטרה של עכשיו
עם כל הרצון הגדול
זה בא מבפנים, זה לא ממקום של הנחייה. זו תחושה
רק משם אני פועלת
אני אחלה אישה ממי
ובעיניים שלי אתה אחלה גבר
וזהו

נחיה ונראה איך אני מתמודדת עם אובדן היצירה שלך
זה כואב לי נורא
אפילו אם בחיים לא תרצה להיות חבר שלי...
אבל לא רוצה לחשוב רע, רוצה להאמין בטוב

ובזמן שאתה מרגיש רע עם עצמך ותוהה למה אני אוהבת אותך בכלל ומאיפה אתה בא
מה עשית להצדיק כזו אהבה?
אני תוהה למה אתה לא אוהב אותי ולמה אתה לא בא להצדיק את כל האהבה הזו?
לתת לה אוויר לנשימה
לא תבוא, לא תבוא - אתה לא חייב
אבל מבחינתי שום דבר לא השתנה
יש לך פה עדיין אישה אוהבת, חברה טובה וכל השאר...

יאללה, כתבתי מגילה, מספיק
שאף אחד לא יעיז לקלל אותי
שיהיה לכולנו בהצלחה, שמחה, אהבה, אושר, בריאות ועוד ים של דברים, רק טובים

שבת שלום ושבוע טוב,
ד"ש קטן ממני
ושיהיה שבוע נפלא, מלא השראה ושמחה
אני
😄