לפני 16 שנים. 31 במרץ 2008 בשעה 17:12
זה שעבר עלי קקה של יום בעבודה
אנשים הם חארות
דואגים רק לעצמם
ואני אכלתי אותה
אחד הימים הגרועים ביותר שיכלו להיות לי
עד כדי כך
אז יש לי עוד כמה דאגות בחיים
חוץ מהבטחות לאהבה רחוקה
שבנתיים בעיקר רק מכאיבה
ואין כאן אף אחד
אין עם מי לדבר
אותי זה מצער
ואם יש מי שמצטער
אז מה לעזזל עוצר אותך?
נסיעה למקסיקו?
כמה שאתה רגיש אהוב לבי
אין מילים בפי
כנראה שאני לא באמת כזו חשובה לך
וואלה יופי שאני אוהבת אותך
ואותי?
מי אוהב אותי?
היש כזה אחד בעולם?
איפה אתה?
למה אתה אף פעם לא כאן בשבילי?