חולת אהבה בשיכון צריכה זין

אני חושבת שאולי הצלחתי להבין משהו הערב
אולי סופסוף הפנמתי איזה דבר
אני מקווה
לא יודעת
אני די קרועה
מנסה - נורא מנסה
כולי כוונה טובה
במאבק לא פשוט בכלל עם עצמי
כתופעת לוואי רעה של מלחמה
שהלוואי ולא היינו צריכים להתקע בה זמן כה רב
אבל הכרחית למען שלום ואמון
עמוקים ואותנטיים
(נורא קשה לי המחשבה שלא נשיג שלום בינינו - אני לא רוצה להכנע לכזה דבר)

והרי מרבית הגברים ילחמו באישה שולטת
בוודאי אם יש בה את העוצמה להוציאם משליטתם
{ואולי בכל זאת ניתן רגע את הדעת על כך שבתוך מעטפת אהבתה אובדן השליטה הוא זכות וחסד? והרי באם וכאשר בחר הגבר להתמסר למה שנראה לו משכנע מספיק ובצדק - הוא יראה בכך את הזכות והחסד - יאהב ויהיה נאהב בעולם משחקים ושעשועים של צלילות עמוקות ושוטטות חופשית בחלל}
סאבים בנשמתם
שיתנו את כל עולמם
לאחת והיחידה
לזו הראויה
ילחמו הכי קשה
וככל שהגבירה מולם יותר ראויה ומעוררת זאת בם
ככל שהיא יותר מלכה
בעיני עצמם, בעיניהם ובעיני העולם
תהיה המלחמה יותר קשה
זו דרכו של עולם
העולם הוא מין כזה מוזר

הקומדיה השמיימית מכתיבה את עצמה כל הזמן ובאינסוף דרכים
לאורך כל השנים
אני מניחה שיש בזה אסתטיקה טהורה
אולי אף ניתן לומר משובחת
גם אם קשה
גם אם לא פשוטה

והרי האישה האוהבת והגבר הנלחם
המלכה והסאב
אם תרצו
מבקשים ללכת לאותו המקום
כשגבר חש רגשות עמוקים
ההתמסרות קורצת לו הרבה יותר מהצורך לחוש כאבים
אבל קשה לנער את המחלה
(ולמה תמיד אני מוצאת אותך בדפש מוד? היתכן ואתה מעריץ שלהם? תמיד הכרתי את המלכה המופלאה שדייב גאהן שר לה, בין מאמציו לחנך אותה ולהשתלט על האופן בו עוצמתה ממגנת את התמסרותו אליה ועד התמסרותו המוחלטת והבעת התודה הגדולה שיש בו - שם הוא הכי חזק והכי גבר, אפילו שהוא נורא גבר כל הזמן בעיני ומה זה ראוי לעבודת הקודש שהמלכה הזו עשתה בדם יזע ודמעות למענו. דפש מוד משום מה, לצד אינסוף ממצאים תרבותיים ואמנותיים לאורך ההיסטוריה האנושית, יודעים להסביר משהו, מצביעים באיזו גאונות פשוטה על דרכו של הטבע - אסתטיקנים במיטבם)
ואם שניהם שמים את מירב מאמציהם בתפקיד שכל אחד מהם לוקח על עצמו במסגרת המשא ומתן שנוצר
המלכה והסאב כלומר
אז כנראה ששניהם באמת רוצים ללכת לשם אחד עם השניה
באמת העמוקה שבפנים
אפילו שהצד הסאבמיסיבי משחק הרבה יותר מדי משחקים ולא עד הסוף מודה ברצונו או מתמסר לעניין
אתה שואל את עצמך לפעמים אם אתה ראויה לאהבתי הגדולה אליך
אתה נותן את הדעת לשלילתך ממני את האהבה שלך?
האם אני בעיניך לא ראויה?
עיניך מלמדות אחרת יקירי.
זו הרי חייבת להיות מטרתו - על כל המשחקים והשקרים
למה לטרוח כל כך הרבה?
ואיזו אישה תבזבז כל כך הרבה זמן, מאמץ וכאב
למען כיבוש?
for spite?
נו באמת.

אתם יודעים מה זה כאב של אישה?
אתם יודעים איזו עוצמה נושאת הנשיות בחובה?
אתם יודעים מה זה כאב רחם או כאב כוס?
אתם יודעים מה זה אובדן היכולת לשכב עם אחר מתוך תשוקה בוערת להתנות אהבים ולשחק משחקים פראיים עם אחד מיוחד שסוף כל סוף, במתנה אדירה משמיים, הופיע?
אתם יודעים מה זה כשהדמעות זולגות?
אתם חושבים ששם אנחנו הנשים נהנות?
ואולי אני פשוט באמת נורא אוהבת אותך
ומאמינה בזכותנו להגיע למקום הזה ששנינו כל כך רוצים ללכת אליו
המקום בו אני מאמינה אמונה שלמה לגבי המצאותו ויכולתנו להגיע אליו
בזמן שאתה מפקפק בו באמצעות הפסימיות שלך?
(לא שופטת אותך מותק, נורא סבלנית אתך כל הזמן אבל מבקשת להתקדם מתוך הבנה וראיית האופן בו אני חווה את החוייה)
מאמינה ושולטת באופן בו אני לא מוותרת על אף מלחמת החורמה שלך
לא רק כנגדי כי אם גם כנגד עצמך
למען האהבה
ולמען יכולתי לקחת אותנו לשם
למען יכולתך הטבעית והקיימת שם עמוק בפנים לבוא אתי לשם
מקום בו נהיה כל כך חזקים
למה לעסוק בהחלשת האחר כשאפשר לחזק?
אתה לא צריך להחליש אותי או לנסות בכדי שאני אחזק אותך בכוחי
קונטרה תוביל להישגים הרבה יותר מרשימים
כמו סירקולציה שמתפקדת היטב
למקום הקסום ההוא שלעולם יראה כמו איזו פנטזיה מעט תלושה בעיני גבר
כי רק אישה מסוגלת לקחת אותו לשם
ונדירות הנשים בעלות כזו יכולת
ויש בהן את היכולת לזהות את זה שמקומו שם אתן
והן לא יכולות לקחת לשם כל אחד
וזה המקום שלהן
המקום בו הן ראויות להיות
ואיזה גבר לא רוצה להיות שם אתן?
על אחת כמה וכמה אם הוא מושא אהבתן הכנה?

פוצייהו קטן ויפה שלי
הרבה יותר מדי זמן לא ראיתי אותך
מתגעגעת אליך
רוצה אותך פה אתי כל הזמן
או כמה שיותר
כמה שאפשר
רוצה לאהוב אותך וליהנות מאהבתך
באותה מידה
וכמה אהבה יש בך שם
וכמה אתה זקוק למקום בו תוכל לבטא אותה
כמה נכון וטוב זה יהיה עבורך לפתוח את לבך
למקום בו אתה נאהב ותשאר נאהב
(למה להשאר פראייר? לגדולות נולדת! תפסיק עם כל הויתורים שאתה עושה שם לעצמך - תתייחס לעצמך כמו שמגיע לך ונסה לראות מה מגיע לי ומה מכל זה אני מקבלת ממך לעומת מה שאתה מסוגל...)
רוצה לקחת אותך לשם
יש בי את הכח והעוצמה
לא רוצה ללכת לשם אם אתה לא בא
רוצה ללכת לשם אתך
אתה מעורר את הלהבה הנכונה

אם וכאשר תהיה קרוב ללבי באופן מוחשי
לא תהיה לי שום סיבה לפזול ולחפש מה מצדדיי
אני יודעת
אני מרגישה
אני לא טועה
אל תזלזל לי בזה!
כמה מעטים הם הגברים הנושאים בחובם כזו הבטחה עבורי
כל הגברים מחפשים אישה המסוגלת עליהם?
אני מסוגלת על רובכם
איפה הגבר המסוגל עלי?
המלכות הכי גדולות, הנשים הכי שוות בעלות העוצמה הנשית השקטה בשלמותה
{גם אם לפעמים יש רגעי נפילת מתח וחולשה - נורא טבעי בקרב בני האדם}
סובלות הכי הרבה מגברים
למה לראות בעוצמה הנשית איום?
למה לא ברכה?
הרי זו ברכה
ואיזו עוצמה נדרשת במלכה להוביל בבטחה את סאבה, הלא הוא בנזוגה ומלכה (במפיק מה שנקרא - MAPIK)
אל גן העדן המובטח
ולא, זה לא גן שיש בו רק שושנים
I BEG YOUR PARDON
לפעמים צריך לעבוד ולהתאמץ
לפעמים יש משברים
לפעמים קשה
לפעמים צריך להחזיק חזק ולא לוותר
לפעמים יש מלא אקשן...
מעטים הדברים שישברו כליל אותי ואת הקשר החזק אותו אני מבקשת לבנות עם בחיר לבי
רוצה את אותה הבטחה
לא רוצה שיוותרו עלי בקלות
ובחיר לבי רחוק מלהיות כל גבר שני

כמה שאתה נדיר בעיני
ואני?
כמה אני נדירה בעיניך?

אתה באמת תתן לי ללכת?
אם אני פתאום אעלם כליל עכשיו אתה ככה תוותר עלי ולא תקח אף חלק בחיי?
כאילו לא הייתי?
תמחק את הכל ותחיה על הצהרות אהבה מזויפות לדמויות מאולתרות?
לא מאמינה לך!
ועם זאת ישנה איזו התעקשות על שחרור מוחלט
כדרך היחידה להביא אותך אלי
אפילו שזה ברור שיש בי מלא הבנה ושאני אישה שמציעה מקום נורא טוב ורחב אופקים אצלה
ואולי אני נלחמת כאן באיזו תחנת רוח מיותרת
לא אתה ולא אהבתי הגדולה אלא...
ההתעקשות הזו שלי לשבור את החוקיות הזו פעם אחת ולתמיד
הנטייה ההגלייאנית המהפכנית שלי
להיות האישה שהצליחה
למצוא את הגבר שהיה מסוגל
אני מתעקשת ואולי זה נורא מיותר
אולי זה קונספט רומנטי חסר תקנה
ואולי לא צריך להתעקש דווקא על זה כל כך
הרי אם הייתי מצייתת מיידית לרמיזה הבולטת שנתת לי כבר די מזמן ממקומך הסאבמיסבי מה
היית כבר פה אצלי
ואתה מדרדר אותנו למקומות קשים מאז שלא ויתרתי והמשכתי בדרכי ובגילויי אהבתי אליך
וקרו המון דברים חשובים מאז, על אף החרפת המלחמה לרגעים, שטוב שקרו ויעבדו רק לטובתנו עם חלוף הזמן.
אז למה אני ככה מתעקשת?
אבל אם הייתי עושה את זה אז
בלי למצוא את המקום הטבעי שלי
ומתוך התעלמות מתחושות בטני העזות
לא היינו מגיעים לעולם לאימפריה אותה אני בונה
ואני בונה לנו אימפריה לתפארת
ממלכת הקיסרית והקיסר
הרי אתה לא היית עובר אתי את כל מה שעברת
לו הייתי כלום עבורך
לא רק אני אוהבת כאן
ואתה כל כך הרבה יותר עמוק, רגיש וחכם מההתפסות הילדותית הזו שלך, הכמעט דווקאית בכוונה "אונה אונה לך, הכל עובר עליך וקקה בידיך" הזו שלך - במחשבה שאם אני לא מוותרת עליך אז אני כנראה נהנית לסבול אהבה
מחשבה כל כך שגויה ובלתי ראויה במהותה
נטולת אסתטיקה
אם ביופיי חפצת להתבונן יקירי

אני לא נהנית לסבול אהבה
אני נורא רוצה להראות לך איך לחגוג אותה
אתה לא מאמין כמה זה נפלא
ואיך אתה יודע לשחות בתוך כזה דבר
שכחת? לא הגיע הזמן להזכר מחדש?
בדרך חדשה ואחרת?
אני יודעת שיש בך את היכולת
ויש בך ים של נתינה ואהבה בתוכך
הים הזה חייב ביטוי ואתה יודע את זה
ההדחקה שלך והריחוק שלך מאהבתה של אישה לאורך כל כך הרבה שנים כמעט הרגו אותך
אל תשקר לעצמך
איפה אם לא פה בזרועות האישה שככה אוהבת אותך וחלקת אתה כל כך הרבה אהבה לאורך תקופה כה ארוכה?
הרי רק לפני כשבועיים אמרת לי...
ואני מאמינה לך

באיזה פרינציפ אתה נאחז בכל הכח ומה זה שאני לא מוכנה לשחרר?
בוא נהיה ביחד
אני אוותר
על מה אני מתעקשת כל כך?
שתיקה תביא אותך אלי?
כי זה מה שאני רוצה
שתבוא אלי

אבל אני חייבת להעלם
רק משם תבוא
ואני נקרעת במקום הזה מכמה סיבות
קודם כל המאבק בין הרצון לשבור את החוקיות הזו
להפוך אותה
למה גבר לא מבין מתוך שלל הדוגמאות התרבותיות והאמנותיות שההתמסרות לאישה מגיעה רק בעת בו היא לוקחת ממנו את אהבתה?
למה גבר לא מצליח להתעלות על הדבר הזה ולהתמסר אל תוך המקום האמיץ והעוצמתי הזה שלה כשהוא ניצב מולו בגאווה ומלא בכוונה טובה?
ולמה אישה מתעקשת כל כך לנצח את זה?
אני הרי לא המצאתי את הגלגל
ובכל זאת משהו בתחושה הפרטית הקדושה שלי אותנו
על שלל הסימנים המרהיבים המלווים אותנו
(השמות שלנו לבדם - זה לא מדבר אליך? אין בך סנטימנטים? בטח שכן...)
אולי אני נלחמת בתחנת רוח כאן
ואחרי כל כך הרבה זמן
ובאופן בו נעשו הדברים
האימפריה אליה כיוונתי
ועמלתי קשה למענה
ועוד ידי נטויה
ואני צריכה אותך רתום למטרה באותה מידה
או לפחות בצעדי התקדמות לעברה
עליה שנינו חולמים
נגלית באופק אל מול עיני
אתה לא רואה אותה?
בוא אלי ואני אראה לך...
אז על מה אני כל כך מתעקשת כאן?
והאם יום אחד תשכב בזרועותיי, במקום בו נוכל כבר לצחוק על הכל ותסביר לי למה גבר חייב לנצח במקום הזה ולמה עוד לא נולדה האישה שהצליחה להמנע מהשיעור הזה?
לו רק הייתי מבינה...
ולמה המושג ניצחון כל כך קריטי בתוך עולם של אהבה?
למה מישהו חייב להפסיד?
אנחנו בתחרות? למה? על מה?

ואני נורא מנסה להבין אותך
אני נורא מנסה להיות בסדר אתך
רוב הזמן אני די אצילית וסבלנית בהתמודדות הקשה שלי מול אינסוף המבחנים וההתנגדויות שלך
רק מתוך מקום של אהבה כנה והבנה
אני אישה מאוד רגישה כפי שאתה יודע וזו לא קללה
איזו אישה תבזבז כל כך הרבה זמן על גבר שאהבתה אליו לא כנה?
איזו אישה לימדה גברים שהיא אוהבת רק כשהם לא שלה ומאבדת עניין אם הם נותנים מעצמם?
האישה הזו לא אני - הלוואי ולא הייתי צריכה ללכת בכזו דרך חתחתים ולהיאבק ככה עכשיו בקריעת הים שבתוכי
כמה שאני אוהב אותך אם וכאשר תהיה שלי באמת
אהיה שלך כמו תמיד והרבה יותר
כמה שאני רוצה וצריכה את אהבתך
ויש בך אהבה גדולה

ואהבה צריכה לנצח

זה השלב הבא במאבק הקורע שלי עם עצמי
היתכן והאהבה תצא מפסידה?
מי ינצח אותה?
הלב הכואב שלך שעבדתי בקודש לרפא לאורך כל כך הרבה זמן ממקום של כוונה טהורה ויכולת אדירה להרגיש אותך?
הרי אני מרגישה אותך כל הזמן
הנטייה ההרסנית/מזוכיסטית שלך קמעה כשלוחה מפוארת לאותו לב?
האגואיזם שלך עליו אתה שומר מכל משמר בשל הזהירות בה אתה נוקט כנגד התמסרות לאישה
ואתה כזה גבר שמתמסר מכל הלב לאישה
אני יודעת
זה מה שאני רוצה ממך
וזה לא יפחית לא קצת ולא בכלל מההתמסרות האוהבת שלי אליך
חלילה ולהיפך!
למה אתה כזה אגואיסט ולמה אתה מוותר בכזו קלות עלי ועל עצמך?
למה אתה מתקיף אותי כשאתה מרגיש לא נוח עם עצמך במקום להאמין לי שלא באתי לפגוע בך או לעשות לך רע?
איך תאמין לי?
גם זה חלק מהמאבק הזה שאני חווה בתוך עצמי עכשיו
איך תאמין לי?

אני לא רוצה לגעת לך בהיסטוריה של אישה שבוודאי היתה ראויה לאהבתך
ובוודאי היתה מקסימה ומופלאה בדרכה
לא שלי - לא רוצה לגעת בזה יותר מדי
אבל תמיד קשובה לכל דבר שתבחר לשתף אותי בוא
(זה תדע בכל מקרה כמאמר מוסגר)
אני רואה בה מקדש בעברך - באישה הזו שפעם אהבת
ניגשת בכבוד לשם
אבל עם זאת מבקשת ממך להניח אותו בעבר
כי לשם הוא שייך
ובדרך שלך היום זה מטען מיותר לסחוב על הגב
שים אותו במגירת אוצרות של זכרונות שפעם היו
שמור בלבך את הטובים ביותר
אבל שחרר ממנו את החסימה הקשה שאתה נושא בסבל רב
אתה לא אשם על מה שהיה שם
וגם אם כן וגם אם קצת
לא נורא - סלח לעצמך
תגדל מהמקום הזה שלך
היה אסיר תודה על הזדמנות חדשה
לגדול, לתקן, להצליח
זמנים אחרים, אתה קצת אחר, אני מישהי לגמרי אחרת
והיא - כבודה במקומה מונח - מכבדת לך את המקום הזה בעברך שהיה לך איתה
ואת קדושתו בספר חייך
כפרק שהיה ונסגר
תקדיש את עצמך לפרקים שנכתבים עכשיו ועתידים לבוא
(לפעמים נדמה לי שההאחזות שלי בך משקפת את ההאחזות שלך בסיפור הישן הזה לאישה שאהבת ואני לא מזלזלת באהבתך או בהיותה ראויה - חלילה! אני מבינה אותך אבל גם אתה צריך לשחרר קצת אחיזה - למען עצמך, אושרך והמימוש העצמי שלך - דברים שאתה רוצה למען עצמך וקיבלת הזדמנות לקחת לך אותם בכבוד ובאהבה. ה-compassion שאתה מעורר בי הוא יוצא מן הכלל ואין לי את היכולת להתעלם מזה או לזרוק את זה לפח - זה נורא חזק - היכולת הזו שלי להרגיש אותך ואני מרגישה אותך בכל כך הרבה אהבה - בוא תרגיש אותי קצת גם)
וסלח לי מכל לבך יקירי האהוב
אנא ממך
באומרי שאתה חייב לשחרר אותה מלבך
תן לעצמך הזדמנות חדשה
נקרתה לך כזו בדרכך!
מעטים הגברים המסוגלים עלי?
אתה גבר נדיר שמעטות הנשים המסוגלות עליך
יש לך בעיה
גם לי
ואתה ואני
מסוגלים אחד על השניה
וואו
!

יצאתי קצת היום לבלות
לשמוע מוסיקה
ליהנות מהופעה טובה
בהופעת החימום היה שיר בו שרו על אישה רעה שנוקמת בו בשוטטות עם מלא גברים על ככה שהוא רע איתה
התעצבנתי ויצאתי מהחדר לרגע
נמאס לי שגברים מצפים שאני ככה אתפשר על עצמי כדי שהם יבינו שאני ראויה לאהבתם
כל מה שאני עושה לא מספיק?
רק אובדן, רוע ופגיעה יעשו את העבודה?
למה גברים לא עושים מאמץ קצת לגדול מהמקום האלה לעבר עוצמת האישה?
אין לי שום כוונה להתפשר על עצמי ומי שאני
גם אם לעולם לא תאהב אותי
על כל העצב שבכך
ואפילו אם אלוהים לא ישלח עוד הזדמנות
ואישה כמוני תתבזבז לבד ללא אהבה
לא נולדתי לפשרה
לא למען שום דבר או אף אחד
אפילו לא אתה
פוצייהו ויפה ויקר שלי

הדי-ג'יי הערב, שהוא סוג של ידיד משותף, נניח - פחות או יותר, כן
מדבר אתי באינטואיציות, איזו הבנה בעיניים ומחוות גופניות אקראיות
ועם זאת נדמה לי שאני שומעת שם
הבנה, ידע מסוים ותמיכה
הוא נורא בעדך - זה בטוח
אני עדיין די משוכנעת שהוא מצפה ממך להפגין אסתטיקה הולמת יותר למי שאתה באופן בו אתה משיב לכזו אישה
(הוא גם התחיל אתי פעם מזמן אתה יודע, בקטנה... אני לא כונפה לא ראויה בעיני אף אחד בסביבה המוכרת לי ולך יקירי... ובעיניים שלי אתה מדהים! חברים שלך מספרים לך איך אני מסתכלת עליך כשאתה עסוק שם... אתה יודע...? כמה אהבה בעיני, היישר מלבי...)
ומרגיש לי שהוא מבין אותי וגם נורא בעדי
הוא רומנטיקן גדול - זה בטוח
הוא מבין משהו בחשיבות של העשייה הזו שלי
הוא מזהה את העוצמה והוא מאמין שהכוונה טובה וטהורה
כנראה גם חושב שמגיע לך ושזה יכול לעשות רק טוב למענך
אבל זה לא שהוא אומר שום דבר ואני לא מדברת אתו עליך
זה גם לא באמת חשוב מה אחרים חושבים
כמו שאתה ואני חשובים
הכל ביני לבינו מתרכז בשפת הגוף ובתחושה
ב-VIBE
(בהיותי זקוקה לטיפול פסיכיאטרי דחוף - בסדר? טוב לך ככה?)
שם לי פתאום איזה רצף של שני שירים
זרק לי איזו תחושה להאזין ולהפנים
שהרגישו כמו עוגן
ואני הרי מתהלכת לי כלוליינית וירטואוזית, תלויה בין ים לשמיים, על האינטאיציה שלה לבדה כרשת הביטחון היחידה שלה
נכון - אני עקרבית עם אינטואיציות הולמות
והקשר המיימי העמוק אתך בוודאי מחדד את מתנת האל הזו שברשותי
לפעמים מפחידות האינטואיציות האלו שלי ויכולת האבחנה החדה הזו שיש בי
איך לפעמים אני אומרת דבר או חושבת מחשבה ופתאום זה בא
בדיוק כמו שידעתי
חשתי ממקומות שלך תשאל מכשפה מאיפה היא מביאה אותם...
לא קלה לי ההתמודדות עם זה לבדי, אתה יודע
זו עוצמה הזקוקה להגנה ולאהבה
גם אני צריכה תמיכה
(לא כספית!)
אבל זה לא מספיק וזה לא עושה לי קל
למה אתה לא עושה לי קל?
למה אתה לא עושה לעצמך קצת קל?
לא מגיע לי או לך? למה לא? לדעתי כן! ועוד איך!
אפילו שאתה נותן לי הרבה אהבה בסתר
המעריץ האלמוני שלי
שמילא את חזי בהתרגשות הרבה לצד הכאבים והחרבונים מן העבר השני
בחודשים הארוכים בהם מתמשך המשחק המרוחק ומנותק חושית הזה
אתה בתוך הבועה האגואיסטית שלך
ואני לא נהנית מאהבתך
שלך
למה אתה כזה אגואיסט אתי?
למה אתה לא נותן לי להינות ממך ולעצמך להינות ממני?
כי אני חייבת לשחרר באופן מוחלט?
זה משהו שגבר פשוט חייב ואולי יום אחד אבין למה?
טוב - על הפרט הזה אני אתן לך להפיל לי אימפריה?
אתה השתגעת?
זה רגעי משבר של קיסר - האחז בשיא עוצמת הדבר הזה שיש בך ועושה אותך מי שאתה
בוודאי לנוכח מציאת הקיסרית שלך
(אני! מה, לא?)

אז היה שיר שפתאום אמר
He's teaching you a lesson
Don't be allarmed

ורגע אחרי זה הגיע הביצוע המופלא של דיוויד בואי לגבר שמכר את העולם
Oh no... not me...
WE NEVER LOST CONTROL

וזו האמת
אתה ואני בכלל לא רוצים לשחק על שולט אחד חד משמעי ונשלט אחר חד משמעי באותה מידה
אנחנו רוצים לצלול ולעוף גבוה
לתת דרור להרפתקאות, מסעות והפתעות
אם וכאשר... אנחנו לא באמת מעכבים אחד את השניה, אתה יודע...
ואיפה יש מקום מתאים והולם מזה של שני שולטים
המקום בו האהבות הכי גדולות צומחות
לאובדן שליטה
מהסוג הכי משובח?
לעוצמות בהן אנו זקוקים בחוויית כל חווייה?
ואתה שולט במקומות שלך
ונורא לא במקומות אחרים
תפסיק לחשוב שאתה חלש לרגליי
אתה נורא נמשך לשם ואתה נאחז בוירטואליה כי אתה יודע שבעולם החושי אתה נמשך להתמסר אלי
אני נמשכת אליך באותה מידה - בוא תתמסר אלי
אני לא הייתי על ברכיי לצדך בנוכחות אנשים כבר נורא מזמן?
אני צריכה להתבייש על אהבתי אליך?
למה? כי אתה לא אוהב אותי כביכול?
אבל אתה כן ואני לא סתם כלום בשבילך וזה אתה שצריך להפסיק להתבייש באהבתך אלי
בוא תאהב אותי
(אם כבר להתבייש אז... אתה יודע... לא חשוב... לא רוצה שתרגיש רע עם עצמך... רוצה שתתקן את מה שעוד אפשר גם אפשר ומגיע גם מגיע - גם לי וגם לך)
אתה חייב לבחון מחדש את סוגיית האגואיזם שלך
נסה לחשוב גם עלי ולתת מעט את הדעת על צרכיי... אנא ממך
יש בך שם ים של אהבה ונתינה
מגיע לך לבטא אותו
ויש לך כאן אישה שכל כך אוהבת אותך
כל כך רוצה ומסוגלת להכיל את הים העמוק הזה שלך

אתה נדיר עבורי
אתה מבין שאני נדירה עבורך באותה המידה?
אתה באמת תוותר עלי ולא תקח שום חלק פעיל בחיי?
כאילו לא היינו דבר מלבד חלום הזוי שלא היה ולא נברא?
באמת???

אני חייבת להעלם?
אולי הסינתזה ההגלייאנית שאני כל כך רוצה בכלל נמצאת במקום אחר
(ביני לבינך - בתקווה גדולה אבל לא בתחנת הרוח הזו שאני כל כך מתעקשת עליה - לפעמים אני כבר לא בטוחה למה - על זה נפיל אימפריה שלמה?)
אולי יום אחד תסביר לי למה
אתה הרי לא באמת תוותר עלי
ותפסיק לוותר ככה על עצמך
כי אני לא אוותר עליך גם

ואני בחיים לא אעזוב אותך או אשבור את לבך
אם תתמסר אלי
ותחבוק באהבה את התמסרותי האוהבת אליך
(אני לא צריכה כל פעם להזכיר שמגרש המשחקים פעיל, מגוון ומרכזי נכון? אין לך באמת חשש שאולי יהיה לך משעמם אתי נכון?)
אבל כל עוד אתה ככה אגואיסט באופן בו אתה חי ונושם את אהבתי
לוקח כמה שנותנים ומשיב מעט עד כלום
כשיש בך כל כך הרבה עצור וחסום בפנים
שחרר את זה
למען הבריאות שלך לפני הכל
מותיר אותי ככה פצועה ובודדה
לא נהנית מזה
לא קצת ולא בכלל
אבל אוהבת אותך נורא ולא רוצה לוותר עליך
הולכת את דרך החתחתים הזו אתך למען לבך
לא רוצה שיכאב לך ככה
לא רוצה שיכאב לי ככה גם
אתה רוצה שיכאב לי?
הפתרון הוא לא לפעול למען שאני אזרוק אותך
תרים את עצמך
אתה לא תפול אצלי

ובוא נודה בזה
אתה היית צריך אישה שתתן לך את ה-18 חודשים האלה
ואני האישה שנתנה לך אותם
ממקום רחוק מרחק שנות אור מן המניפולציה הזולה
אלא ממקום של אהבה גדולה, עוצמה להכיל את כל הקשיים שלך
ויש בי עוד אם רק קצת תתקרב ותתן לנו מעט אוויר לנשימה
תעשה משהו עבורי
תחשוב קצת על טובתי ועל מה אתה יכול לעשות למעני
מתוך אמונה שלמה שזה לא יגרע קצת או בכלל אלא רק יעצים את אהבתי המסורה הזו אליך
ויפתח אותך יותר ויותר לעבר אותה עוצמת נתינה

מגיע לך שילחמו עליך ככה
אתה בנאדם חשוב ויקר
בנאדם מיוחד ונדיר
אל תזלזל בי בזלזול הזה שאתה מייחס לעצמך
מגיע לך שאישה תלחם ככה על לבך
ותאהב אותך ותכיל בחום ושמחה את אהבתך

אני קצת קרועה
בתוך איזה מאבק עם עצמי
לא קל ולא פשוט
אני אוהבת אותך
אני קשורה אליך רגשית, מנטלית, ספיריטואלית, אומנותית...
אתה בא להגיד לי שאתה לא קשור אלי? לא קצת ולא בכלל?
לא מאמינה לך
למה אני חייבת להעמיד את זה למבחן כדי להביא אותך לכאן?
לו רק הייתי מבינה

ועם זאת
כמה עוד אפשר להמשיך כך?
אני רוצה שנהיה ביחד
ומה? אתה באמת תתן לי להיעלם מהחיים שלך
ככה סתם?
לא תרדוף אחרי כמו צייד אחר האיילה?
למה זו הדרך היחידה ולמה גבר חייב לנצח במלחמה
כשבעצם המטרה היא אהבה והניצחון אמור להיות משותף
הרי ביחד
אתה ואני
יוצאים שנינו מנצחים
הכי גדולים!

איפה כתוב ומי אמר שאחד חייב לסבול למען הנאת האחר ושאין מקום לאינטגרציות?
די - אתה כל כך הרבה יותר חכם, רגיש ועמוק מזה
היכולת שלך לעשות מעצמך מטומטם לעולם לא תפסיק להפעים אותי
למה אתה עושה את זה?
יש בי חכמה ראויה לשלך, לא ככה?
אתה לא יכול לתת לאהבה ולמסירות שלי לשמש לך כאליבי לכזו התנערות מעבודה פנימית שלך עם עצמך
אליבי לחוסר מאמץ למעני
וזה קורע אותי
אני במאבק קשה עם עצמי

ואני חייבת שלום
ואני רוצה לראות את האהבה מנצחת
כי היא יכולה, יש לה את הכח, היא נכונה ביני לבינך
ואהבה...
אהבה היא הכי חזקה
יותר מכל דבר אחר בעולם

אבל מה יש לי להמשיך ולהלחם בתחנת הרוח הזו?
אולי אישה חייבת לשחרר
כדרך היחידה להביא את הגבר אצלה
אליה בזרועותיה האוהבות
שכואבות מגעגועים אליו
והכי נכונות עבורו
אפילו שזו היתה מטרת שניהם מלכתחילה
זה המקום אליו שניהם ביקשו ללכת מן הרגע הראשון
אותה פיסת ירח שרק לאישה הזו יש את היכולת לקחת אותך
ולא תגיע אליה בלעדיה
ושומרת אותה רק לך
לא נותנת לאף אחד מלבדך
זה בזוי? זה ראוי לקלס ולעג בעיניך?
על אף ולמרות חודשים ארוכים של עוצמה נשית מלכותית ראויה
נאבקת למען האהבה הזו שלה ואתך
רק על זה כמה היא ראויה להערצה
וכמה קל למחוק את כל החרא בשניה כשתעיז ותבוא ותאהב אותי בחזרה
אני צריכה את האהבה שלך
אני רוצה אותה
יש בי את הכח להכיל אותה
ואני אוהב אותך כל יום עוד קצת
וגם אתה אותי
אנחנו רק נגדל ונצמח
אפילו שלפעמים יהיה פחות קל
אף אחד לא מבטיח לנו גן של שושנים בלבד
לפעמים יש קוצים בין עלי הכותרת המפוארים בניחוחם המלכותי וצבעם המרהיב
אני לא ותרנית
לא הבנת את זה עלי עד עכשיו?
אני לא אשבור BOND חזק המבוסס על אמון ואהבה
סתם כך
למה לא לראות בעוצמתי ברכה ולחבוק אותה באהבה?
למה להעניש אותי עליה כל כך?
למה להכאיב לי כל כך הרבה כשאני באה אליך ממקום כל כך אוהב?
כי אני חזקה מספיק להראות לך שיש כוונה מאחורי דבריי ומתעקשת על אף המכשולים הקשים שבדרך להגיע אל לבך?
כי את לבך ביקשתי
ואת לבי אני נותנת

ואולי אני בעצם מחזקת אותך הרבה מאוד זמן כדי שיהיה לך הכח להשיב על אהבתי הגדולה
וזה זמני לנוח
על הכל אפשר להסתכל באופטימיות
אם רוצים
אני אוהב אותך הרבה יותר לו תבטח בי עם אהבתך
אתה מאמין לי?
אני רוצה שתאמין לי
מגיע לשנינו שתעשה את המאמץ
ופתאום תראה כמה זה קל
ונעים
ונכון
לשנינו
אפילו שבוודאי עוד צפויים כמה מורדות ומכשולים על הדרך
נעיף אותם כמו גיבורים אהובי
ונהיה צמד מנצחים

אני לא אוכל להמשיך ולסבול את אהבתי אליך לנצח יקירי
אני צריכה וראויה לאהבתך באותה מידה
אתה צריך קצת שקט ממני עכשיו עד שתמצא את דרכך או שהכל מבחינתך זה השקעה מסיבית ורגשית להביס את אהבתה של אישה אליך ולשבור על הדרך את לבה כאיזו נקמה קרה?
די - לא קונה
יש לך נשמה כל כך הרבה יותר טהורה
אתה רק צריך למצוא את הדרך לפתוח מחדש את לבך
לאחת שראויה ומגיע לה שככה תבטח בה

מלך ומלכה
קיסר וקיסרית

אני רומנטיקנית חסרת תקנה?
רומנטיקנית גדולה - כן
הגלייאנית ומהפכנית להחריד - אולי נתפסתי על המהפכה הלא נכונה וצפויה ביני לבינך אחת הרבה יותר גדולה ומרהיבה בעוצמתה
חסרת תקנה?
בוא תתקן - יש לך את המקום והזכות
מגיע לך
אל תגיד לי שזו לא מטרתך
או רצונך הכנה, יהיה מוסתר כשיהיה
אל תגיד לי שאתה באמת תתן לי להיעלם כאילו לא הייתי חלק מחייך אף פעם ואני סתם אחת לא חשובה

לו רק ידעתי איך להפסיק את המאבק המסובך הזה שלי עם עצמי
את קריעת הים שבתוכי
כי זה מה שאני חווה
וההנאה שלי היא לא בסבל שבאהבה
והלוואי ואתה תפסיק להאחז בסבל שבאהבה
כי אני מציעה כאן מקום טוב מכך - בהרבה
אני עושה את זה למענך
ולמעני או לפחות למען תקוותי המבוססת על מה שאני חשה בתוככי לבך ורואה במעמקי עיניך
כי אני יודעת שלך זה לא קל
תראה איפה היית כשרק הכרנו
תראה כמה גדלת
יש לנו מקום להרבה גאווה
משותפת
לחגוג אותה ביחד
לומר תודה גדולה
לעשות את העבודה
מגיע לנו

אבל אני לא רוצה לסבול את אהבתי אליך
אני רוצה שתפתח אלי את לבך
ותאהב אותי בחזרה
אני זקוקה לאהבתך
אני רוצה אותה

ומשום מה אין מוצא
הדרך היחידה שלי לאהוב אותך לעולמי עד
הסיכוי היחיד והאחרון שנותר
הוא לשבת בשקט מופתי ורחוק מעולם התודעה שלך
(ויש בי את הכח לשלוט בזה - כל פעולותיי נעשות מבחירה, גם אם רגשית)
לקוות ולהתפלל שתמצא את הכח בך
להשיב באהבה לכל האהבה והכח שנתתי בך
מהמקום הכי טהור, נקי וטוב שלי
למענך כי זה אתה
ומי שאתה יכול להיות עבורי
ומי שאני יכולה להיות עבורך
ואנחנו כל כך יכולים
אם נרצה אין זו אגדה
TRUST

ורק אז
כשתהיה שלי
לאט לאט
תעשה לנו מקום
תכניס אותי לרשימת הדברים להם אתה דואג באותה אינטרסנטיות אגואיסטית בלתי מתפשרת בה אתה דואג לעצמך
וטבעי לי שתגן על עצמך - אתה לא עומד למשפט - אני בעדך - רוצה את טובתך
ואת טובתי לצדה, ברשותך ואם לא אכפת לך?
הטובתי לא מדורגת כלל בסדר העדיפויות שלך?
אני כלום? אני סתם?
לא נכון - רק המילים שכתבת בתשוקה בוערת לפני כשבועיים
הצער הכנה שהבעת על ההתבחבשות הזו שלך וההתמהמהות מלקיחת חלק פעיל בחיי
כמה ריגשת אותי במכתב הזה
בוא אלי... תן לעצמך את שעל לבך...
וברור לי ששנינו נורא טוטאליים ושנינו לפעמים נבהלים מהיכולת הזו של שנינו באותה המידה להכיל את הטוטאליות הזו אחד בשניה
כי טוטאליות זו מין תכונה מוזרה ודי מרתיעה
עבור מרבית האנשים
וגם האינטנסיביות שלנו היא כזו

וגם יש עניין אינטימי
אנחנו שנינו אינטימיים
לא שמופי שמופי של מחזות ראווה פומביים
(זוג שמתחרמן הרבה יותר מדי בנוכחות אנשים מצביע על בעיה די ברורה ביכולת האינטימית שלו. אתה ואני צריכים את האינטימיות ושם לא צפויה בינינו בעיה. אנחנו חייבים למצוא דרך להפגש שלא רק בפומבי כי זה לא המקום שלנו להביע את רגשותנו. עם זאת מה מונע מאתנו חברות טובה ואמיצה? כמו הצמד היקר LAMB - הם הכי לא שמוצי קוצי בפני אנשים - כמו שני חברים טובים אבל האהבה חיה בעיניהם ובוערת בלבם - רק פוחלץ לא יבחין בכך

רק אז
כשתהיה שלי
...
אוכל להיות
כמו שתמיד רציתי והבטחתי
לנצח שלך

ככה
קשה לי
לא יכולה לנצח
לא מגיע
לא רוצה
למה ככה?
זה שם אותי במאבק קשה של קריעת הים!

{ואולי יום אחד נשב אוהבים, מרוצים, אסירי תודה בתוך החופש שבאהבה ותסביר לי למה הדרך היחידה שלי, הסיכוי היחיד שלי לזכות באהבתך האקטיבית והממשית, כאן קרוב אלי בעולם שלי, לזכות בפתיחת הדלת לשערי לבך שמוגן אצלי יותר מבכל מקום אחר, היא לקחת ממך את אהבתי שלי, על אף היותה כנה וידיעתי שאם וכאשר תעיז - ומה? לא תעיז? ככה תתן לי להיעלם מחייך כאילו מעולם לא הייתי? לא מאמינה לך - אז אם וכאשר תעיז - האהבה הזו שלי רק תצמח, תתעצם ותגדל - שלך תצמח, תתעצם ותגדל באותה מידה, נזין אחד את השניה עד נשמתנו האחרונה - נבנה וניצור עולמות שלמים וגדולים מהחיים ביחד. אתה לא מאמין? אם ככה אני מתעקשת כל כך הרבה זמן מגיע לי שתבחון אותי על אמינותי בכזה עניין - תן לי להראות לך - אתה לא מאמין איזה יופי! אבל רק אם אקח את אהבתי מתודעתך האקטיבית ואוותר רק במקום בו חדרתי אל לבך עד שתבוא ותתן לי קצת מקום אקטיבי וממשי בתוך הלב הגדול והמוגן הזה שלך שאני איני מהווה שום איום עליו, על אף ניסיונך המר עם כוחה של האישה להכאיב לך עד כדי התמכרות אכזרית והרסנית לכאב הזה שלך וכנגד עצמך ומי שאתה ומי שמגיע לך להיות ומי שאתה יכול ויש לך את כל הזכויות שבעולם להיות אצלי ואתי. לו רק הייתי יודעת להקל על המאבק הכואב הזה שאני חווה בתוך עצמי לנוכח האילוץ הזה שאין לי ברירה אלא להכנע אליו מהסיבה הפשוטה שאני זקוקה לאהוב אותך הרבה מעבר למילים כתובות בוירטואליה וזקוקה לאהבתך - לא יכולה רק לאהוב - צריכה ורוצה גם להיות נאהבת - נולדתי לחגוג אהבה ובוער בי הצורך להראות לך כמה זה אפשרי וכמה זה דבר נפלא}

יפה אחד שלי
בוא נעשה כמה צעדים לקדם עצמנו לעבר התודה הגדולה שאנו ראויים וזכאים לומר זה לזו
ולאלוהים - בוא לא נשכח
בלי חרבות בגב
מה זה הדבר הזה שינצח אהבה?
אני נקרעת כמו הים
רק מהמחשבה
בידיעה מוחלטת שאהבתי כנה וטהורה
אמיתית לחלוטין

נ.ב. חשוב ואחרון:
נשים החוטאות באגו וגאווה מתבקשות להפגין איפוק ואצילות נפש בשתיקתן ואין לי ברירה אלא לתת לתולעת הוירטואלית שלי הקדשה מיוחדת בדמות בקשה מפורשת שאין להסיר מכבודה לשתוק, להתאפק ולא להגיב. כן מר "היודע איך" - אנא ממך, בכל לשון של בקשה, מבלי לשמוע כאן איזה טיזינג או הזמנה, חסוך ממני את המילים שלך בפוסט הנ"ל. גבר שמכאיב לאישה איפה שכבר כואב לה הוא הכי לא גבר בעולם. איזה מקום נמוך לקיים פשרה גברית - אנא ממך - נסה לגדול קצת למעני ולוותר על תגובתך כאן. הרי שנינו יודעים שאתה נורא מוצא כזה מין עניין בי ומבקר קבע אצלי, בוודאי לא כפי שאתה מציג את הדברים ועל אף שהיית חביב יחסית היום - כי אחרי הכל אתה יודע שאני צודקת ושמגיע לי יחס יותר מכובד מהתאכזרות כל הזמן על אף ההנאה שתגובותיי המפולפלות מסבות לך וליצר המזוכיסטי שלך (ובחיר לבי האהוב האחד והיחיד עמו אתה לא ניצב לשום תחרות מבחינתי יודע את זה באותה מידה - אני בטוחה וזה בסדר - אני פתוחה ומזומנה ליחס הרבה יותר מכובד וממשי - אני לא יכולה להרגיש בטוחה וסמוכה שתהיה מסוגל לומר מילת נחמה טובה.
אז אנא ממך - כבד וחסוך.
לא רוצה, לא צריכה
לא מעוניינת לחסום אף אחד
ומבקשת לכבד את התנגדותי לצנזורה ולא להעמיד אותי למבחן מכוער ומרושע של פחד קטן
שמהווה לא יותר מזלזול בעומקי לבי
והאומץ שלי להביע את אשר עליו

פה זה הבלוג שלי
לא קשרתי אף אחד או איימתי באקדח כדי לקרוא כאן
מצדי שאף אחד לא יקרא
ואני יודעת מי האחד שחשוב לי שיהיה בקשב אמיתי אתי
די לנצל את הכאב שלי למען תועלתם של החלשלושים שלא זכו לכזו לביאה
(לא מפריע לך פוצייהו יקירי שככה אנשים מנצלים את האהבה הזו שלי אליך? האם יבוא יום בו תפסיק להלחם בי ותלחם למעני כפי שאני עושה למענך?)

לא קל לי
ולא כי אני נהנית לסבול אהבה
אני לא!
אלא כי אני בתוך קריעת ים סוף
איכשהוא נקלעתי
(כמה חזקה ובטוחה בעצמי שאני)
וזה מרגיש כמו מאבק
איזו אישה תלך ככה עם גבר כל כך הרבה זמן למעט אישה שאהבתה כנה?
מה? אני לא משכנעת? די... בוודאי שכן ובצדק רב - אהבתי כנה
ואין בי שום הנאה מסבל האהבה
בוא נחגוג אותה
אבל אני נורא אוהבת אותך
והקשר הרגשי, מנטלי וספיריטואלי בינינו כל כך חזק
זה לא קל לי
אל תשחק אותה כאילו זה כלום בשבילך
זה הרבה ואיך התמזל ככה מזלנו למצוא כזה דבר?
וואו!

אבל כדי שאני אוכל לאהוב אותך לעולמי עד
אני צריכה שתמצא את הדרך לבוא אלי ולתת לי קצת... ועוד קצת... מאהבתך שלך
רוצה לאהוב ולהיות נאהבת באותה מידה
זה לא מתכון אנטי-שליטה
זו אימפריה מפוארת לכל העולה על דעתנו ורוחנו בתחום התשוקה והרפתקאה
ושנינו כל כך הרבה יותר חכמים, עמוקים ורגישים מזה
זה מה ששנינו באמת רוצים
לא רק אני
ואל תגיד שלא בכלל אתה
אבל
רק אם אסתיר את אהבתי אליך
ואכאב את סבלי הכה מיותר
אך הכרחי כחלק מהתהליך שלך
ומתוך רצון טוב כלפיך
לצד היכולת שלי להכיל את זה ולשרוד
שנלקח למען רכישת האמון שלך בי
לו אני כה ראויה
וריפוי לבך
נתינת עוצמתי למען עוצמתך להשיב לי ממקום פחות פצוע ופגוע
מזה שמצאתי בו אותך
למען עתיד טוב יותר
אמן, כן יהיה רצון

כאילו אין ברירה אחרת
וזה מרגיש כמו קריעת ים סוף
אני לא בטוחה אם אני מבינה עד הסוף
לרגעים כן ולרגעים לא
האגואיזם שלך בתוך זה קשה לי - קורע אותי
ואולי דווקא כי אני לא משחררת אתה מתעקש
ואולי אני לא צריכה להתעקש כל כך במקום הזה
אני לא אפיל אימפריה שלמה על מאבק כוחות מטופש!
אני אהיה הכי אצילית שבאפשרותי
אולי יום אחד גם אבין למה
ואני מאוד מנסה להבין אותך
אני בעדך
מתפללת שתמצא כלפי הבנה
שתהיה בעדי
תן לנו להיות חברים
למה לא? מה קרה?
איפה כזה דבר יכאב לך?
איזו הנאה סמויה זה יוריד לך מהכאב שלי?
(לא רוצה להיות רעה...)
ולשנינו שמורה זכות הטעות והחולשה
שנהיה בעד עצמנו
כשניים וכאחד

כל מה שרציתי זה לאהוב אותך
ולהיות נאהבת על ידך
זה כל מה שאני רוצה עד עכשיו
ואמשיך לרצות תמיד
אלא אם החיים יגררו אותנו רחוק מכאן
בשל בחירתך לוותר עלי ועל עצמך באופן מוחלט
נדמה לי שאני לא לבד ולא הייתי לבד לאורך כל התקופה
שנתתי באמונה גדולה במעשיי ובגיבוי הרגשי שיש בי עבורם

ובתוך מאבק קורע בין אלף חרבות הפיפיות שלך
יש לי חרב פיפיות משלי ביד
מסתבר - כן, בהחלט
ואני נקרעת איך לשחרר אותה
מבלי לפגוע בך או בעצמי
מבלי לפגוע באמון שאני עובדת כל כך קשה למענו
ואני יודעת כמה קשה לתת אמון
ואני ראויה לאמון שלך
לדעתי גם אתה ראוי לשלי

בתוך כל זה יש בי איזה מקום שקט שלא דואג ונורא סומך עליך
לא יודעת למה - פשוט ככה

ואני עדיין לוליינית וירטואוזית בקרקס של טירוף מנותק מאחיזה מוחשית באיזושהיא מציאות מלבד הבלחות רגעיות.
נתלית על רשת ביטחון של תבונתי ועומקי האינטואיציה שלי בלבד
(כן, גם קיבלתי כמה הבטחות ממך אבל לא כאלה שאתה לא יכול לסגת מהם בקלות. למה לך אבל? הרי היתה שם כוונה כנה ורצון הדדי ומגיע לנו ככה - כן - אתה חושב אחרת? למה??? אתה תוותר עלי? כי אני נקרעת מהניסיון לראות בהתעקשות שלי על הנקודה הזו שאולי היא היחידה שמרחיקה אותך ממני כסוג של פרינציפ שאולי אבין את מהותו יום אחד בזכותך כתחנת רוח מיותרת להאבק בך ונאלצת לוותר עליך מתוך תקווה שתבוא אלי ולא תוותר עלי כדי שאוכל להמשיך ולאהוב אותך כל חיי כמו שתמיד רציתי והבטחתי? OK - זה יעזור לקדם אותנו או לפקוח חזק את עינינו ולקרוע לי את הלב סופית מהמקום באופן שלא מגיע לי ואם כך כמה רחוק עלי ללכת לפני כזו התפקחות קשה ואכזרית? אפילו להיות חברים לא תתן לנו? אני רוצה להאמין בטוב, אני מרגישה שאפשר - גם אתה יכול ובסדר -אם זו הדרך ואין דרך אחרת, no matter what... יאללה - תפאדל! בכבוד יה חביבי...! )