אני לא מחפשת "לתבנת" אף אחד
לא מחפשת "להחזיר" אף אחד "למוטב"
אין מוטב
מסגרות מאז ומתמיד ממני והלאה
אני מעריצה מושבעת של טירוף
זה האנשים ה"נורמאליים" שמדאיגים אותי
הראש שלי פתוח
הלב שלי רחב
יצר ההרפתקנות שלי
alive & kicking
מה שנקרא
יש בי פתיחות גדולה
ויכולת הכלה עוד יותר גדולה
אני ים
אני חתולה
לא כבשה
בטח ובטח לא כלבה
בעיקר אני אישה
לא צריכה הגדרות
לא רוצה ולא צריכה עבדות ל"נורמות חברתיות"
רוצה חופש מוחלט
בלי הגדרות
ממקום טהור של אהבה
הבנה
דאגה
{במובן של care, לא worry}
התחשבות
רצון ובחירה
אומץ
חברות אמיצה
ים של אינסוף אוצרות
למען ולא נגד....
שלום ולא מלחמה
שפע ולא מחסור
בסיס איתן להמראה
או צלילה
או לא משנה מה
לא רוצה להחזיר אף אחד ל"מוטב"
לא רוצה שאף אחד ינסה להחזיר אותי
I was born to be wild
מגוחך לחשוב שיש ספר חוקים לשליטה
כל אדם הוא בפני עצמו
והדרך להתנהל עם אחד אינה הדרך להתנהל עם השני
כנ"ל לגבי אופן ההתנהלות עם אישה
ואני אישה של גבר אחד
לא רוצה גברים זרים באריזות אינסטנט
באים, הולכים וחולפים
לא רוצה פשרה
לא מסוגלת לזייף דבר
מעדיפה כל אמת
תהיה זו אשר תהיה
על שקרים ומרמה
לא יודעת לסגור את הלב לאהבה
ואם מצאתי אותה
לא אמהר לוותר עליה
רוצה לחגוג אותה
יודעת איך
כמו גדולה
לא רוצה לברוח ממנה
ועצוב לי אם אני נאלצת לעשות זאת תחת כפייה
ובעצם...
אחרי כל זה
...
למה?
לו רק הייתי מבינה...
יש בי חתיכת גבר
בנשמתי, בוודאי בראשי
אבל אני נורא אישה
חתיכת אישה
על כל רמ"ח אבריי
מן החוץ אל הפנים וחוזר חלילה
דרך ראשי, לבי ונשמתי
בקדושת רחמי ואברי
והדבר הכי גברי שיש בי
תכלס
...
קראו לזה אבסורד
...
זו הרומנטיקה
...
לפני 16 שנים. 13 ביוני 2008 בשעה 23:31