לפתע פתאום הבחנתי
...
איך בזמן שאני שומרת לך את כל אהבתי
מבכה את כל הכאב שלך
תמיד שם בשבילך
ואוכלת את כל ההתעללויות הרגשיות שלך
השקרים שלך
הבטחות השווא שלך
{אתה כבר כאן? לא רואה, לא שמעתי, לא ידעתי... היכן?}
אתה בכלל בחיזור ישיר אחרי איזו מלכת קרח שזרקה אותך ולא רצתה אותך.
נו טוב.
יש גברים של מלכה
ויש גברים של שפחה.
יש גברים של שקר
ויש גברים של אהבה.
ואתה ואני חברים
נכון
אני חברה שלך
ואתה?
אתה שלה.
זה יפה.
תזכיר לי למה אני מחכה
...
ולמה מגיע לך?
כי יפה היא נשמתך במקורה בעיני המכשפה?
סיימתי ללחוש
הבטחת לי הבטחה?
הרי לא בשמך
...
איך אתה חי עם עצמך?
לעולם לא תתן לאישה לחבוק אותך?
אתה כנראה לא רוצה אישה שתאהב אותך
אלא אישה שתשנא אותך
כאילו,
איפה אתה?
טוב לך להיות קקה
לא בא לך לעלות למעלה
התמסרות ושכרון חושים
בים של תשוקה
לא בבית ספרך
בכבוד אהובי
לאן שתלך
עם אהבה
או עם שנאה
שתהיה לך
דרך צלחה
😄
מקנאה?
לאאאאאא
...
סתם לא יודעת אם לצחוק או לבכות
...
{תמצית עיקר אחד הפרקים הכי גדולים, נכונים וחכמים של הסדרה ה"איך לפעמים הזו" - שווה צפייה - המלצה חמה}
אז מה?
זה כבר לא יהיה אתה, הא?
זכותך.
{ניסיתי... זכותי}
אבל בלי התעללויות בשעה שלוש בבקשה...
בין שתים לארבע אני ישנה
{ובשאר הזמן עדיין צוללת עמוק ושוחה... רחוק... רחוק...}
😄