DO I NOT DO IT TO MYSELF???
אם יש לי נאחס
אף אחד לא אשם בו
ואם יש מי שאשם בקיומו
החיפוש מתבקש להתרכז בעצמי
להרגע עם חיפושים חוץ טריטוריאליים
אחר אשמים
בוודאי טוטאליים
הרגישות המולטי-רצפטורית שלי
היא טריקית
ובטח לא עוזר שאני טריקסטרית לא קטנה
חטא עצמי כמו משחק קריקט עם עליסה
ולפעמים בדיחה לא מסוגלת לסלוח לטרגדיה שנרקיסיזם מסוגל לעשות לה.
סליחה, מחילה, הבנה, הכלה, סובלנות ושאר ירקות אדם?
אפשרי
לא הכרחי
ואף אחד לא חייב
מוסר הוא תנאי ולא הכרח
אפשר רק לקוות
אפילו לבקש
אבל אם יש לי נאחס בחיים
אז האחריות היא שלי
וקיימת גם הבחירה בכלל לא לראות את זה ככה
ולהבין לפעמים שהכל מתבלגן וכאילו מתמוטט
מסיבה טובה
ולמען צמיחה גדולה
אמן
מאחלת לעצמי דברים נפלאים
מאחלת לכולם, כמובן
אופטימית בלי התמקחויות על המחיר
פלצנית לפרקים
נו...
אפיזודה פסיכוטית של גאונים במדעים?
איפה? משוגע מי שנתן לי כזה קרדיט!
אני כולה הים הרגשי הזה שלא חלש לו לרדת שם על ארבע ולהלחם על אהבה
בדמות אישה
וכמה רגישה ונפלאה ביכולת הגלישה בתחומי התבונה
הוליווד מסחארה זה אישה יפה
{ואין לי אוייבים שייצרתי לעצמי, מלבד מלחמות פנימיות אתן אני משתדלת ככל הניתן לשחק שח ידידותי - לא שונאת את ההורים ולא בוכה שאין לי מיליונים להוציא את אלו המילים}
זה לא למען הכאב
ואולי אני פחות בדס"מ
ויותר לביאה כזו
מלכה
אישה
רגישה
דומיננטית לפרקים בהחלט
לא מחוייבת לסצנריו שכתב אחר
זוכת פרס נובל בהתפלצנות מילולית קלילה כאיילה
לפעמים אחרים עושים מה שלנו לוקח שבועות
תוך פחות משעה
{כמו לסדר את הבית למשל - המוח אצלי הוא שואב אבק מולטי סופר 2007}
ולפעמים אני מספרת בדיחה ממש גרועה
שרק אני מבינה
ומגיע לי שיכאב
כי ההילרית בפנים מבקשת תוקף והצדקה
או כאפה נוסח
"הלו! רדי לעם!"
למה מי אני בכלל?
קונפליקט והזרה
לצד אלמנטים רבים
הם נכסי צאן ברזל ספרותיים
ולפעמים השיגעון היא דרך הגיונית לשמור על השפיות
אני בוודאי לא המצאתי את פוקו.
אמר חבר שצרות גדלות שייכות לאישה גדולה
מחמאה וקוץ בה
ומבחינתי הנאחס מתנכס בכבוד לעבר
פניקס - מין עוף חול מיתי שכזה - בוער וממריא לצמיחה והמראה
כזו טובה
ובאדמה ישנו נחש
אלוהים יש באהבה ובאנרגיה האינסופית שבעולם ובאדם ובכל היצור החי
בים וביבשה
{ובים מתקיים מרבית העולם}
שישמור על כולנו
אמן
וסליחה על שחטאנו
ואולי אני בכלל עשיתי לך
{פרציפלוח, חילזון ושאר שמות יפים יותר ופחות שאולי קיים ואולי חבר דמיוני - זה ביני לבין האינטואיציה שלי}
בלי לספור מה קיבלתי בחזרה
אני - שלי - עם ראש רדיו ולא שום מכשיר אלקטרוני ביתי או אחר
{למרות שקטונתי על היכולות המוסיקליות המרהיבות}
לך
לא מעט רע
ואולי אפילו הרבה חרא שלא שם גבול בין מציאות לבדיחה ספרותית טובה
ולא הבנתי בכלל
ונורא סליחה
אז מיום שאני זוכרת את עצמי יש משפט אחד בצוואה הזכורה בע"פ:
על הקבר
{ומאחלת לעצמי חיי בריאות, אושר, אהבה ושאר תופינים לעוד ימבה שנים - אמן}
מתבקשים לעשות את המאמץ ולהתפלצן על הכתובת
"4 הופעות SOLD OUT של דיפ פרפל בשנת 2008???"
במצבה הפרטית שיום אחד תבנה למעני
{מזלי שאנחנו כבר לא בצרפת, על אף הרומנטיות העוגתית שלי לפרקים והיותי חובבת דיקטטורים נמוכים עם כובע גדול ושלא תחשבו שמלכת צרפת אז בימים קיבלה תנאים לעשיית צרכים שהיו טובים יותר מבול פגיעה של מחנה צבאי בג'בליה ואיכשהו אני רואה את עצמי אוכלת פומפרניקל בכפרים}
הקיצר.... אלו המילים:
I'M JUST A SOUL WHOSE INTENTIONS ARE GOOD
OH LORD - PLEASE
DONT LET ME BE MISUNDERSTOOD
עשו על זה כבר בדיחת חסוס
מרוב שזה נשמע כמו כסת"ח של מנייאקים
{שימוש בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד}
והבדיחה הגדולה בטריק של הפצע
הוא שהילר - כזה בעל מחושי חמלה ומגע עם ניצוץ קל, פה ושם - כואב - יעני חווה את הכאב
הוא סוג של פצצת אטום
שאולי שוכבת פה ושם כמו שמספרים
ואמן ולעולם לא
אבל בינינו
לנוכח עולמנו...
עלולה עוד לפול
בואו נקווה שנמצא את המקום להושיט ידיים לעזרה בכזה מקרה שלא יהיה ולא נדע
טפו טפו טפו
אמן
{דכאונית? יש מצב - אפשר להרים חתיכת מדורה אם מתעקשים. למה אבחנה במקום בו מבקשים להשתחרר מן השפוי? הגדרות לא טובות לי ברוח ואני הכי שייכת לים}
שבת שלום
בריאות, אושר, אהבה וכל טוב
לכל
ואם ממש חייבים ורואים כאן עוד איזה סיכוי להבין אז נטחן שוב את הלינק ולפחות המוסיקה עוד טובה ובעלת איזה ערך מוסף
{סליחה אבל THE BENDS הוא האלבום, בוודאי אל מול הבסדר שהם נתנו למחשב ויש דברים שעוד לא המציאו להם כרטיס מועדון}
לפני 16 שנים. 25 באוקטובר 2008 בשעה 11:57