ושרה קצת פאדיחה
אבל אני מתה עליה - תמיד הייתי דלוקה עליה
כי יש בה מין ג'ונגל שופע
על חתיכת כוסית על
הורסת
עזבו לא חשוב
זיון שכל
בלי רכילויות פה
ומלאני פרס
נראית כמו בריז'יט בארדו
שתחיה וישאר לה
בריאות לכולנו
ונותנת בס נשי שאין לזלזל בערכו
{דפנה זוניגה בסרטים של מל ברוקס אשכרה}
בלי רגע על מאיפה ולמה ובהנחיית מי ועד כמה
מגישה
יפה על אמת
{וחידוש של דמעה על פחד - טירוף תמיד יהיה כאן ושם ואול אובר....}
רק עזבו את הקול של חלי רגע
ותסתכלו על המובמנטס והניצוץ הרעב של ג'ונגל בעיניים
קרנבל והיא בסלסה ובסמבה ונכנסת!
יש בה שמנמונת שאוהבת וטועמת ומפתה כל גמד במפעל של וונקה
נו....
אולי המצאתי
אני גם תמיד הייתי ולנצח אשאר מחסידות אברי גלעד
לפני הרבה אחרים
אתם תפסיקו לזלזל בו!
עם כל הכבוד שנותנים לו.
ועדיפים שני טוויסטים ביד
היה אלבום יצירה מקומית שהייתי שרה אתו את כל השירים בסלון עם הפנס והפוזות
לצד הריו והשמיו כשהייתי ילדה
היו הרבה - מאוד....
זה הרגש שחיבר אותי בדר"כ
הרגש והפאן והעוצמה והתשוקה והריקוד והפנטזיה
וגם השירה, כן
ובאמת הגיע הזמן לתת לשיר הזה רגע
{ואל תפחדו לי על הכאב. אם אני עושה מנוורים של טייס טמבל בפליק פלקים על אפלה זה רק כדי להצביע על האור הנדרש ובואו אולי... ואם לא אני אז.... ביחד... אני חותמת אוסלו עם הכוסית הצייתנית ואם בג"צ יאשרו לנו..... בכבוד! חיים ומוות לעד ולנצח ביד האלוהים}
לפני 16 שנים. 4 בנובמבר 2008 בשעה 13:12