זה כל שנותר
מבחירת המילים שלך בשיחתנו האחרונה
שהיתה בעיני כה לא ראויה
אפילו מעט בזויה
לא בהכרח נבונה
חטא כלפי
ולעצמך
באותה המידה
ומי יודע אם זו לא היתה השיחה האחרונה?
אהבתי הכנה
במלוא עוצמתה
שניצלת כחולשה למען העצמת העיוורון שלך
ואי מתן הדעת על הרפואה
וההמראה
דאגתי ומאמציי
{מלשון Care ולא Worry כמובן, גם אם לפעמים דאגה מחורבנת כזו אתה מעורר, במקומות האלה אני לרוב מטבעי יותר שקטה}
כמה יקר ומיוחד אתה עבורי
כמה אוצר יש בכוחך להיות בקרבי
ואין בכך עדות כלל
לחולשת עוצמתי
העוצמה של רגשותיי
נחלשת פעם אחר פעם
אל מול מלחמת החורמה בדמות החסימה
עם טעם מר
מהשיחה
שאולי היתה האחרונה
אהבתי העזה
חברותי המגנה והעוטפת
חשיבותך בעיני
כל אלו כולם
לא יפלו קורבן
אך הוכנעו במלחמת התשה
לאהוב אותך
והאהבה הובסה
הוכנעה
הטעם המר ניצח
וזה כל מה שנשאר
ואין עכשיו
לבחירתך
ואני?
האמנתי לך
ויודעת מה ראיתי בעיניך
ומה חשתי בעמקי לבי בכל עת בה נצמד שלך לשלי
גם אם רחוק מן המרחק אותו ביקשתי לאמץ חזק בקרבי
על חזי
הנשי
שאין בכוחך להחלישו
ממידתו האותנטית כעוצמתי
ואוהב
ודואג
וחומל
ומגן
של אני האישה
אותך הגבר
שבחר להוותר בודד וכלוא כשוד ושבר
ומילא טעם מר
באופן די אכזר
את המקום בו ביקשתי
ועודני רוצה
{במלוא חולשת עוצמתי כאישה}
להיות לך
יותר ולפני הכל חברה טובה
ואני נותרת בלי חבר
ובלי דואג ומגן
עם טעם מר
של מילים
שגם אם יש עליהן מחילה
לא נרשם הצורך שלך לבקש עליהן סליחה
וכי מה נותר לי מלבד ההבנה
עם כל הכאב והצער שבכך
אל מול דמעתי וכאב לבי
דאגתי ועוצמת רגשותיי
הכנות במהותן
ובוערות באי מציאת המקום למימושן
שאולי זה כל מה שיש
ולא יהיה עוד מלבד זה
ונותרת אני
לבדי
בודדה ומובסת במערכה
אולי האחרונה והסופית
של אותה מלחמת התשה
הידועה בשמה המשני
"לאהוב אותך"
ואיני נאהבת בחזרה
זכותכך
אבל הטעם מר
והלב כואב
ולרפא לבבות ביקשתי
כנראה שכשלתי
ולו רק נפסיק לחטוא למהויות הקטנות ולעיתים מתעתעות
שבין החולשה לעוצמה
ונמצא את המקום בו אנו מסורים לאוהבנו
ורוצים בטובתם
פותחים את המקום הזה עבורם
שמחתנו - שמחתם
דמעתם - מקומנו לנחמם
להגנתם ולהוקרתם
ואם לא
אז חבל
שהכל נגמר
במין טעם שכזה
מר... מר... מר...
אך עם כל המר
לא התעוררת עדנת האדון
אל מול עוצמת הגבירה
אי שם בין העונג הבא לגלגול אחר
יש שצלחו ויש שהובסו
לזכר אלו שהעזו
ולא התפשרו
לחיי האהבה
ואלו מאתנו שלא שכחו
את הרגש העמוק הזה המניע את העולם
מי יתן ויהיו עוד שיחוו את ההמראה
רחוקה ממפגני ציבור מפוארים
וריקים
וקרובה קרבת בשר, רוח, נפש אדם ודם
אל חזה האישה
שאותך אהבה
מקום למצוא בו את עוצמת השלווה והמנוחה
ולא להחליש אל מול העצמת החלום
החלום הזה
שמי שיש בו הכח להגשים
ולהפוך למצאות מופלאה
תמיד יכאב
והדיכוי בעיקר מדכא
זמן להפוגה קומית טובה עכשיו
ואל תראה באוהביך את שונאיך
לך לאן שתנשב הרוח בקרבך
אך זכור
שיש מי שבעיניה היית ועודך
איש יקר ומיוחד
אל תזקוף זאת לרעתה
הפרד ומשול בתוך גבריותך
באשר למיהי שפחה ומיהי מלכה
לצד המקום בו אתה מפאר ומקדש את שיא גבריותך
וחלום הוא יפה
אל מול מציאות קודרת
אומץ נדרש בכדי לבחון
לנסות ולתהות
לסכן ולטעות
לסלוח ולמחול
להכיל, לקבל, לאהוב, להגן, לדאוג
{ושוב מלשון...}
לחזק ולתמוך
את כל המשוואה הזו
על היפוכה
והאם היפוך הוא אחד לאחד
במדוייק
רק ברוורס?
אני לא בטוחה
ואיך ניתן לדעת
אם הכל מסתיים בשיחה אחת
שאולי היתה האחרונה
ומר היה טעמה
...
?
לפני 15 שנים. 24 בדצמבר 2008 בשעה 13:53