סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 15 שנים. 10 בינואר 2009 בשעה 20:38

לאחרונה אני הולכת לשם יותר...
ובשנים האחרונות פחות הלכתי

בצעירותי הלכתי המון
הייתי הולכת להצגת צהריים כל שבוע
לפחות אחת או שתיים
אחרי בית ספר
בימי התיכון

ושנים אחר כך
ורק בשנים האחרונות הפסקתי
לא יודעת למה

היום הלכתי לראות סרט בשם
"האורח"

סרט נהדר
פשוט טוב בעיני
חשוב במידת מה
מרגש מאוד

למרות שאצלי זו לא חכמה

אני בכיינית נוראית
נדירים הסרטים בהם אני כלל לא מזילה דמעה
אפילו ב-BOLT החדש של דיסני שראיתי לאחרונה
{בתלת מימד!!!!! וואווווו!!!}
בכיתי קצת...

כאן הזלתי הרבה
יחסית

ובין שאר הפוליטיקות היפות
אהבתי הבוערת ליצירה בכלי הקשה
אמירה חשובה לגבי הטריק שבמעמד האישה
לצד שלל אג'נדות בוערות אחרות

ראיתי כמה יפה להזכר בג'נטלמניות אבירית יפה
וזה קול
שמעו
זה הכי
COOL
שיש
...

:))

ומה לעשות?
סאקרית גדולה להאפי אנדינגס שאנוכי
גם מבינה
שהחיים זה לא בדיוק וולט דיסני

ובנימה אופטימית זו
...




{מה חשבתם? שאני אשים לכם את שרון ליפשיץ? תראו את הסרט, נו! ותודו שאפילו אני לפעמים מפתיעה לטובה...}
*מנגינה*{התווים שלו} - קולנוע?
מזה בדיוק המקום הזה?
מי זוכר..... שנים שלא הלכתי לקולנוע
אין לי זמן ... אוףףף :/
בפעם הבאה תאכלי פופקורן גם בשמי יקירתי
:)
לפני 15 שנים
Morticia - מבטיחה!

תשמעי זה כיף... שווה לפנות לזה איזה שעתיים
בואי אתי, בכבוד מותק

:))
לפני 15 שנים
רציונאלי ולא במקרה​(נשלט) - א. את צעירה
ב. סרט מקסים (אמריקאי בניחוח אירופאי)
ג. האם פיצוי על דוסטויבסקי??? :)
ד. ג'נטלמניות לא מספיקה.. (כנסו כנסו מאחד שיודע)
לפני 15 שנים
Morticia - א. אכן צעירה. מי אמר אחרת?
ב. מקסים גם בעיני. אינדי אמריקאי - בהחלט. זה לא הוליווד.
ג. חלילה פיצוי - אני מאוהבת בדוסטוייבסקי. זו סטייה והפוגה לה :)
ד. לא מספיק למה? וכנסו לאן? לא מבינה... וג'נטלמניות בכל מקרה בעיני זה דבר נפלא. מה רע?

נ.ב. אני מוסיפה...

ה. העיקר... מפלה קוטי נהנית?

:))
לפני 15 שנים
natti​(נשלטת) - משתכללת בהגשת השירים.... כל הכבוד!!
וקולנוע אני בכלל לא מנסה, אני פשוט נרדמת ברגע שיש חושך
:-)
לפני 15 שנים
Morticia - באמת? מצחיקה...
אני מה זה הפוכה... מרותקת למסך ומה זה נכנסת לזה... אלא אם זה חרא של סרט
אבל גם אז נדיר שאצא באמצע כי זה קטע של רספקט כזה וסבלנות להתפתחויות בלתי צפויות שאני תמיד אופטימית לגבי הסיכוי למצוא אותן.

אבל את מזכירה לי קטע היסטרי שקרה לי בניו-יורק לפני כמה שנים.

הלכתי לסרט עם חברה שלמדה ב-NYU ביחד עם קבוצת הלימוד שלה ולפני שנכנסו היו שם איזה שני חברה ממש נחמדים שהציעו לנו דונטס - הם טענו שזה נשאר ואפשר פשוט לקחת

בשניה שנכנסתי לאולם התחלתי לנקר, לא יכולתי לשלוט בזה בכלל ונחרתי רוב הסרט - לא היה לי מושג מה ראיתי בכלל - פשוט נפלתי.
וזה לא קורה לי!
בסוף התברר שכל אלו שאכלו מהדונטס נרדמו וישנו ככה כל הסרט.

כנראה ש....
צחוקים!
:))
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י