חולת אהבה בשיכון צריכה זין

מים!
לא סתם עוד אלמנט בטבע
האלמנט בטבע
בה' הידיעה ללא שום ויתורים
או עוררין

מים
רגע לפני אמא אדמה
מים

משקים
מרווים
מחיים
מרעננים
מנקים
מלכלכים
קופאים
רותחים
גועשים
מבעבעים
מתאדים
שקטים
סוערים
רדודים
עמוקים
נטולי קרקעית
ימים
נחלים
אגמים
אמבטיות
אוקייאנוסים
עולם שלם של אוצרות וחיים
פיראטיים ושודדים
סוחפים
מעיפים
מגביהים
גלים ועוד גלים ועוד גלים
סוערים
נשברים
מתנפצים
מלחחים
מרטיבים
טעימים
שוצפים
קוצפים
מסתערים על הגאות
מוחקים ארמונות בחול
מחביאים אוצרות אבודים
צדפות ופנינים
מצניעים עצמם אל השפל
מגלים משפחות של סרטנים בטיולים רומנטיים
לאור שקיעות חמימות באופק הנגלה ממרחקים

מים
😄

90% מאבטיחים
70% מבני האדם

והכוכבים בשמיים
בין עננים למים
נוצצים וצבעוניים
גדולים וקטנים
צורות כאלו
או קצת אחרים
קיימים או נדמים לעין ממרחק השנים
{תעתוע מדעי מופלא בהחלט}
סביב השמש
והירח
מזיזים את המים
הגאות והשפל
האבטיחים
והאנשים
אנחנו בני האדם והתמותה

גם כן אסטרולוגיה
זה לא בדיוק קופרניקוס
אבל גם על זה יש לנו קצת תודה לזקוף לזכותו

בכבוד 😄

כוכב המאדים - מארס
כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש
התאום הקטן והאדום של כדור הארץ שלנו
אל המלחמה של הרומים
מלא בקרחונים
ואדום כמו אש

הוא הכוכב השליט הרשמי הידוע של מזלות הטלה והעקרב

תשוקה בוערת
יצר לחימה והישרדות של עוצמה וחוזק
כח רצון בלתי מתפשר
אתה רוצה? מארס יוצא ועושה!
יוזם, מעיז, אמיץ וישיר
מנהיגות של מצביאים וספורטאים
עם המון תשוקות ויצרים סוערים ובוערים
מיניות הרפתקנית וגועשת
הכל לפנים בלי פשרות ובלי חינחונים

הקיסר של קלפי חצר המלוכה
ארכיטיפ גברי בלתי מתפשר
של מנצחים וגיבורים
וכמובן, ג'נטלמנים מחוספסים ורומנטיקנים גדולים

RED HOT PASSION

{תזהרו מכוויות ושאר סימנים אפשריים}

העקרב, להבדיל מן הטלה השייך כולו למאדים,
עוד נשלט
{מצחיק...}
על ידי כוכב לכת קטנטן בגודלו אך לא בקסמיו ושאר לחשיו וכשפיו
על שלושת ירחיו
הלא הוא
פלוטו
אל השאול של הרומים
{האדס של היוונים}

אינטנסיבי וחשאי
חוקר וקיצוני
{אובססיבי - נענעו...}
פסיכולוגיסטי וגועש בין עוצמות לחולשות
משתנה ללא הרף על בסיס של הרס ובנייה מחודשת
כמו אורגניזם המשפר עצמו ללא הרף
עוצמות רגשיות של אינטנסיות ודחפים נסתרים
סודי, אינטואיטיבי, עמוק ומעמיק
רב הנסתר על הגלוי
אך אין נסתר שאין בכוחו לגלות
סקרן...... מייייאוווווווווווו...............

שולט
ערמומי, מיני, סקס-מאגנט
ובהחלט חינני ומפתה בנעימים... שווה להתפתות לפעמים... הנחש הוא גם רפואי...
מה פתאום מסוכן?
כולו תענוגות שמימיים
והזנב לגמרי בשליטה
הפעלתו {שבהחלט אפשרית ולצד כל דבר אחר בעולם!} אינה דבר של מה בכך
כאן אין מובן מאליו - השמרו וראו הוזהרתם!
צר הגלוי על רב הנסתר
Enter at your own risk
{אבל כשאצלו אתם מוגנים - אתם הכי מוגנים שאפשר - באש ובמים!}
יש סניף גן עדן והוא על ענן שלא תדעו לבדכם כיצד להמריא אליו לעולם
זה סוד - תגידו יפה תודה באם זכיתם
יש סמטאות של טרור בסמוך לגנים חלקים כשבילי חלב של שושנים ריחניים ובלי קוצים - אופס! אחד ברח... אבל זהו - אין יותר ותראו - יש גם ורדים וכלניות...
כמובן שיש צבעונים!
😄

ממעמקים.... וגבוה לשחקים.....

*****************************************************

מזל הלידה של כל אחד ואחת מאתנו הוא מיקום השמש ביום הלידה

השמש שלי זרחה על העקרב לכבוד הופעתי בבוקר אחד סתווי אך חמים יחסית
לצד האופק שהאיר על הגדי
השקדן והמלומד
המשיגן בכל מחיר וללא ערעור ערכי מוסר מן המעלה הראשונה, לצד חכמה וסבלנות שאין כמותן
ענווה אצילית נשית המכבדת גבריות באותה המידה ההולמת לה
עוצמות רגשיות ומיניות לא מבוטלות בפני עצמן
ושאר ירקות מן הסוג החביב כאן באתר
עם או בלי מלכודות ביצים ושאר צעצועי שוטים ואזיקים
...
{נו באמת... קידס סטאף...}

אבל דווקא על מיקומיי המארס והונוס שלי ביקשתי לתת את הדעת בערב זה
ברשותכם
כוכבים חשובים במיקומם
באופן יחסי
{הירח העליז וחשוב לא פחות שלי ממוקם במזל התאומים אבל זה לסיפור לשעת לילה מיותרת, עם הרבה מילים ושמחת חיים... לצד תמריץ חיוני כלול בלי תוספות במחיר למנהרה הסודית של מעיין הנעורים - טפי פי כס שששש ושאר אלה - שנהיה כולנו, לרבות אנוכי, בריאים ומאושרים לעוד שנים רבות וימים ארוכים - אמרו אמן!}

במפת הלידה כוכב מארס {המאדים} שולט בעיקר בתשוקות וביצרים המיניים שלנו, בדחפים הראשוניים לפעול בהתאם לרצונותינו המקוריים. הכוכב הממוקם במארס מסמל את הדרך בה אנו הולכים אחרי מה שאנחנו רוצים, כדי להשיג אותו!

במפת הלידה שלי יושב בכוכב המארס
מזל הסרטן
שאם לא הזכרתי את היות העקרב מזל מים
{על כל המשתמע מכך}
אז זה הזמן
לצד תוספת מיימית מבורכת ומשמעותית בדמות הסרטן

{הטלה שייך לאלמנט האש אגב}

והנה טקסט קצרצר שמצאתי לי על משמעות מיקום המאדים במפת הלידה במזל הסרטן:

With Mars in Cancer you have a sensitive and moody sexual energy. Your need for emotional connection must be satisfied in order for you to fully enjoy physical sex. In fact, you are likely to become emotionally attached to anyone you sleep with. It's difficult for you to separate love and sex since they are, for your sign anyway, two sides of the same coin. You have a primal need to nurture and protect both yourself and those you love. This can make Mars in Cancer a sign that becomes too self protective and even passive aggressive in the pursuit of desires. Mixed signals are likely from this sign. When you are in pursuit of your desires however, you're likely to be very romantic.

:)

כוכב ונוס {נוגה}
הוא במקורו כוכב הבית של השור והמאזניים
{כפי שהמאדים לטלה ולעקרב}
על שם ונוס - אלת הכרמים והגנים הרומית {יעני גארדנס, אין כניסה בג'ינס, אלא אם קרוע של פאנקיסטים - תכף תבינו...}
מקבילה לאפרודיטה - אלת האהבה והיופי
של היוונים
{Venia = חסד אלוהי, בלטינית}

מייצג יופי ואסתטיקה
טעם וחומר לצד גישה לכסף, כמובן
רומנטיקה, בוודאי
וגישה כללית לתרבות ולחברה

להבדיל ממארס הוא ארכיטיפ נשי מוחלט

כמו {באופן ערטילאי קמעה} קלף חצר המלוכה של הטארוט בדמות
הקיסרית - אהובתו הנצחית והבלעדית של הקיסר
מלכת השפע והיופי והפריון והאהבה והנשיות על שיא פאר התגלמותה

ובמאמר מוסגר אספר לכם סיפור קצר על הקיסרית והקיסר של המארס והונוס המיתיים והאגדיים כפי שגולמו במציאות הממלכה בה זכיתי להכירם...
אצלה - ורק אצלה, במיוחד עבורה ולכבודה, בשם הצדקה ראויה לשמה - כמו תינוק היה הוא בין ברכיה, לרגליה.... מסור ומאוהב, מעריץ את יופייה, סוגד לנשיותה, נושם את השפע שלה וחי עצמו מתוך אובדן בעוצמת אהבתה ויכולת הכלתה את חולשתו לשליטתה בחדר המיטה...
והיא? שלו בלבד ואף אחת בעולם כולו לא אוהבת או אי פעם העזה לאהוב אותו יותר, או בכלל באיזו קירבה לעוצמת האהבה שהיא נותנת לו ורק לו במסירות ונאמנות שאין כמותה!
הגבירות בגן נושקות לרגליו בעת הכנת אמבט היוגורט והשמנים שלה {שיזהרו לעשות לו דבר ללא אישורה! היא שליטתן לפניו ובכבוד נותנת לו לשלוט בחן פלרטטני בנוכחותן הסביבתית בעת הוא בנמצא ומתוך מתן כבוד לפרטיות בלעדותה הבלתי מעורערת שקיבלה ממנו במתנה כשליטתו האבסולוטית בכל דבר ובוודאי הסקסואלית, למעט ארוטיקה של תצלומי רנסנס, אם אתם מבינים בדיחה אל מול מיניות שופעת ותאוותנית תשוקות והרפתקאה בין קיסרית לקיסר 
אין מקדש נשיות בחצר הארמון כולו מלבד ערוותה העסיסית ונוטפת אש תשוקה ולהבת זימה טהורה שרק לו מותרת אליה הכניסה והגישה!
היא אהובה על נשות הארמון וחצרה ומתקבלת על ידן בברכה גדולה גם כי היא מופלאה וחמה ואוהבת וקסומה, נשית ואצילה - אם הוא מכעיס אותה באלימות הזועמת והילדותית שלו לפרקים בשל לוחמניות טבעו ומאצ'ואיזם גבריותו הגסה ונחותה מנשיותה האצילה, היא קושרת אותו לכיסא ומאלצת אותו לצפות ללא פורקן בעת שתיים מנשות פרדס חצרה מפנקות את שדיה העגלגלים ודשנים בעת מציצתה פלח מנדרינה לפיתוח החושים ועינוג מרכזי של מקדשה המפואר שהיה חבוי בין שמנמני עכוזה הבשרניים ומפתים, בטעם נקטר האלים... והיא היתה חודרת עמוק לעיניו ושואבת את גירוייה המיני הבריא עמוקות מן השילוב השמימי של תפנוקי לשונות חתלתולות החצר לצד מבטו והאנרגיה בה הוצף אהוב לבה כולו שהיה מגורה ופמפם בעוז סגידה על דופק אשכיו - בתשוקת מאדים עזה, אדומה, לוהטת וחמה.
והיא הרחומה הנשית המופלאה והנערצת באצילותה ולא תמימה כלל בסגנון פיתוייה עוד תשלח כף רגלה לעבר תפארת בליטת מכנסיו המפוארת והמגרה, הספורטיבית והבריאה, הפוקעים כמעט מכפתורם לנוכח המופע המפתה והמענג עבור קיסרית נפשו אליה היה מסור ללא שליטה לעתים ומחובר לעצמו מתוכה יותר מאי פעם - בוודאי בכאלו רגעים בהם היתה גוזלת ממנו את החובה והטירחה להנהיג ונותנת לו את זכות ההתמסרות לנשיותה בה ידעה להשתמש בקסם מהפנט ומכושף כמעט בתוך ים של אהבה העוטפת את כל מה שעלה במעוף דמיונה והיא היתה בהחלט קיסרית של שפע, עם כף רגל נשית, מטופחת ועדינה - ואתם לא מאמינים מה שהיא יודעת לעשות איתה! הוא ממריא אל על וכמה מתוק הוא צחוק הנאתה בקולו הרך שכמעט לעולם לא תשמעוהו בוקע מפיה הקדוש בצליל הצווחה או הצעקה, אלא אם זייפה בשירה ופרצה בצחוקה{או אם נצפו מקרים בודדים ויוצאי דופן שלמדו לא לרבות את עצמם במהירות מופתית כעל כל פעם שחלילה איזו אשת פרדס חדשה או מרשעת - והרי החצר מלאה בכאלו רעות ממורמרות ושופעות במחסור חמור בצניעות נשיותן על יופייה הטבעי בצניעותו הפשוטה, כפי שנשקף מנשות הארמון של הקיסרית הקסומה - זוממת באיזה זדון להתנכל או חלילה להתנפל על איזה שלל או דבר מה מפרטיותה מבלי לתת את הדעת על פניה מכובדת אל שפע נדיבותה ורוחב יד נתינתה מטבעה שאך הולם את מעמדה הרם שהיא כמעט לעולם לא תנצל לרעה! חייכנית היא ונעימה - נשית בעוצמת רכותה ויופייה, מסתורית וחדה... בהחלט בעלת יכולת קוסמת להפתעה... אישה מופלאה וכל נשות ארמונה נסיכות מופלאות - חלקן מלכות גדולות - עדיין הקיסר בבעלותה והן תחת צו לציית להוראתה, גם אם בטיפשות ילדותו המאצ'ואיסטית עליה הוא מגחך ברגעים בהם היא מנסיקה את גבריותו לעבר גלקסיות מפתות וחושניות חדשות שמי ידע ומי שמע על קיומן לולי היא ידעה לקחתו לשם? עוד חשב להוזיל אברו המלכותי לנקניק חזירים זול ומסריח של שוק ביצות באמצעות איזו פורקן זרע טמא לטוהר קדושתו בדמות עבודת יד פשוטה של פועלת חצר בעת שעת איסוף הכותנה {המיועדת לגלימתה המפארת את כותונת הלילה השקופה של חדר המיטות הפנימי במעלה הירח של הביתן הפרטי שלה בלבד אליו אין מותרת הכניסה לאף אחד! אלא אם סריס נקרא לשירות וסביר שעליו יהיה להשפיל עיניו ולהתנצל על ניצול מעמדו לביזוי קדושת מלכותה. כמובן שהיא היתה חייכנית ובדחנית גדולה – אין זה אומר שהוא לא היה מחוייב לפרוטוקול הגינונים ועדיף היה לו למלאם כפי שלימדו אותנו מעט הסיפורים...
הקיסר, מנהיג הממלכה הבלעדי בחסד וכבוד רב וללא שום עוררין או סיבה לקרוא על אצילותו תיגר, מתבקש לרדת אל העם ולשאת דרשת שלום וכבוד לכולם, לצד עידוד פרנסה חופשית, עשירה ומבורכת בשפע לכולם - כמובן שגבירתו הקיסרית לעולם תתלווה אליו אל שלל הפסטיבלים, המיצגים, תערוכות האמנות ושלל אירועי היצירה והרוח, שקיומם מעודד ללא הרף על ידם, שכן בממלכתם ליצני החצר, השוטים הגאונים בפשטות חכמתם וקסם תמימותם ופואטיקת לשונם, האמנים על שלל גוונם, לצד בעלי המלאכה העדינה ביופייה וייחודה, הם אורחי כבוד שלעולם אין לתפסם מוכרים איזו סתם רגל סוס או ערמונים בביתן פשוט בשוק הכיכר המפוארת של הוד ממלכתה המופלאה - כך מתרבים סריסים לטענת הקיסרית - על פי השמועה - היא אינה סלחנית ושומרת את מיטב מלכות גנה לציירים ולמוסיקאים המופלאים המנגנים לה מנגינות הפורטות על יופי ושפע נשיותה במלוא עושרה ואושרה...
אין להמעיט מכבוד היצירה ומסירות לפועלה בהתאם לצווה – כרוז זעק בעיר ביום בו הקיסרית גמלה זו ההחלטה ומספרים על סריס חדש ממקור אינו ידוע שלפתע הופיע בחדר האמבטיה הפרטי שלה בכנף העליונה של בית המערב בארמונה, יום או יומיים אחרי שנתפס פסל האבן והשיש מוכר דגים בבסטה לפרנסה. הקיסרית היתה נבונה והגונה, רגישה ואצילה, מכבדת ומכובדת ועל כן לא חיבבה מי שהפר את צווה בשל כבוד ואמון מוחלט להגינות וחכמת בחירתה. זלזול לאגו הקיסרי שהיה לה בכבוד האמין שנתנה באצילותה – ובצדק רב בהחלט – לא עבר אצלה בשתיקה אצילית במיוחד... ככל בני האדם הסתבר שאף היא לוקה בחולשה אך עוצמתה ויופייה היו בקלות בה היא חייכה ותמהה כיצד מישהו יכל בכלל לחשוב אחרת. כמובן שכקיסרית היא בן אדם ככולם אך בני האדם לא היו קיסרים כמותה והיא אכן נשאה בהדר גדול את הנאתה והיותה ראויה להערצה ואהבה מכושפת כמעט לקסמה.
וכל אהבתה זו אל הקיסר המולך והגדול אליו היא מתלווה מסירות המכבדת את גבריותו השליטה על תושבי הממלכה ללא עוררין שכן מדובר היה בחברה מוסרית וערכית אותה יצר בעמל רב ורצון טוב וגדול לעשות חסד עם שלל מתנות נפלאותיו, לצד תרומתה ה"צנועה" - והרי הוא – הקיסר - היה נפלא - היא מעריצה את הגבר הזה שלה וגאה בו גאווה גדולה שאין בה ולו שמץ של שוויץ למען החברה - מבט אחד בעיני הטיגריס הפראיות שהיו נוקבות ממחבואן בעומק פניה היפות מגלה אמת של רומנטיקה רגשית אותנטית ומלאת תשוקה וכבוד מלוכה - הלו היא הקיסרית וככזו היא יותר כזו מכולן וכמה אצילית ויפה היא ביכולת פירגונה והכלת היופי הנשי בכללותו, לצד היופי שהיא מוצאת כמעט בכל דבר ומעל הכל – בו – בקיסר האהוב שלה.
והיא גם בדחנית גדולה - לא צנונית צנצנות מוחמצת, אפילו לא קצת או בכלל - לולי היתה קיסרית בוודאי היתה לפחות מלכה מרום המעלה אבל היא במעמד המייצג את האידיאל הנשי המופתי - היא סימבול מיסטי שלמענו שווה עוד לחלום חלום, לפנטז פנטזיה או לקרוא איזו אגדה....
ולצדו היא עומדת בכבוד וללא בושה ולו הקלה ביותר, אך צנועה במסורת קדושתה שטומאתה לנצח תשמר כמיטב חומר ההשראה הלא מבוסס בדיוקו, מתוקף רשמיות פרטיותו, לספרי הפורנוגרפיה והארוטיקה שחבורת המוחות הקודחים עם הנוצות הכותבות- הסופרים והמשוררים - מוכרים בתעלה הישנה מאחורי השוק הלבן עם הבצלצלים הסגולים הטעימים שמעל כיכר ירוקת הערבה בחלק המערבי של העיירה המסורתית הישנה - הם בעלי ניחוח של הילה מסורתית אותנטית המתאימה לבנייה הישנה ואת הסנדלרים, לצד הנגרים, הנפחים ונהגי הקטר היא מיקמה בבתים עגולים עם תריסים סגלגלים כמו הבצלצלים שמענגים את תבשליה האהובים, תודות לשפים הדגולים שבחרה לה ולקיסרה בקפידה רבה (לצד סטייה לשלוח אותו למשימות ליליות במטבח כמשרתה ובישול מטעמים מפתים עבורו לעתים אם בכך חפצה ולשם הנאתה מעינוגו באופן אחר מהליל שקדם לו - בעיר החדשה במודרניות סגנונה הנאה למראה ונוחה למנוחה ושלווה שקטה, לאחר השקעתה הבלתי מתפשרת ומלאת ההשראה במיטב מוחות האדריכלים והמעצבים של גנה, על שלל תחומי הבניין והמלאכה, שכמה מרתק היה לסקרנותה הבריאה לגלות על קיומם העשיר במגוון, בתכנונה ובנייתה ללא לחצים מיותרים או חלילה דיכוי מעוף חשיבתם החופשית ולו בשם שירות ממלכתה המופתית כאות להיותה הקיסרית הגדולה שיודעת לנשום עמוק לנוכח חלומה אל מול האמונה ביום שלמחרת שלנצח הוכיח לו עם בואו על התעלות המציאות ועד כמה משתלמת היתה לה זו הנשימה העמוקה.
עיקשת שכמוה היתה שולחת מדי פעם את הכרוז בכל העיר להדגיש את מהות הצו וחשיבות ערכו לחברה ולממלכה - ואין על היוצרים והאמנים לעשות דבר מלבד עיסוק מכובד וחופשי ביצירתם – עבור לחם, חמאה, מלח או חלב אף אחד בממלכה לא ירעב - אפילו לא הגנב השמור בצינוק שלא כדאי לכם לשמוע כמה חמור בעינה הוא הפשע המוסרני בצו האל, שלא נדבר על עין ומוסר הקיסר שהיה מסר לצדק ויושר ללא אף שמץ להטוט קרקסי שפנים מפוחדים אחד אלא סמל מופת לאומץ וגבורה שאינה זקוקה להתנצל על עצמה, אלא אם בשל הצניעות על היותה כה ראויה להערצה! ובכל זאת היה הוא איש מלוכה אציל ונעלה...
קיסר המנהיג לשלום ומוסר ערכי מן המעלה הראשונה תוך מתן הדעת על התבונה וחופש הלמידה את הרוח והמדע בממלכה כולה, לצד היצירה והמלאכה – בוודאי.
ולכן עדיף שלא אספר לכם כיצד היצר הרע שוחרר בעיקר ואולי אף באופן בלעדי ללא רחם אך ורק במרתף העטלפים העתיקים הממוקם במרחק מה מהשוק הישן של המכשפה הזקנה עליה סופרו סיפורים בגין מגוריה בבקתה קטנה, מבודדת ופרטית במרחק לא רב מביתנה הפרטי של הקיסרית במערב חצר נרות הלילה האחורית ולצורך מענה בלתי מתפשר על שיקוף, גילום ופיתוח אותנטיות רוח התחושה והאינטואיציה שבורכה בה עם נשיותה החריפה ושופעת העוצמה, לצד שיעורי צניעות הכרחיים לאצולה, עם ציווי לקומדיה באפיונם למען הדפת ניחוחות נועם מהתחסדות צבועה אותה תיעבה במהותה,
שאת לימודם גבירה מכובדה שכמותה יודעת היא לעולם לא תסיים לגמרי או באופן מוחלט, אלא ילוו אותה לאורך שנות קיסריותה, על מלוא הדרה,
שכן קיסר חכם, כמו גם קיסרית ענוגה שכמותה, לעולם לא יתפסו באומרם או חלילה בהשמיעם איזו מחשבה שכזו,
אפילו לא ברחוב הסנדלרים הישן המשמש כמקום המגורים לקוסמי הקרקס הרוסי שהיותו נטול פילים עורר את תמיהת וחמת הקיסרית בימים דאז ובשם מרות הטעם שנותר, עד היום מסרבת היא לרקוד את הפולקה באירועי הכיכר התלת חודשיים באזור הזה של העיר, היא גם לא מפגינה את שיא חביבותה במכוון שם ועדיין מכשפת בקסם ושפע נשיותה האצילית והמלכותית עד כאב מיופייה והדרה
{אך חובבת בורשט גדולה ומעט יין תמיד משמח את לבבה - לא תראו אותה מגלה ולו סימן קל של שתלטנות כעורה על גבירה ואדונה היחיד והמכובד במעמדו הרם, הלא הוא הקיסר הנכבד של הממלכה כולה וכמובן גם שלה, אליו, בפומביות העם ובאירועי הממלכה, היא נסיכה מסורה וענוגה כחתולת בית אצילה, לבנבנה ועקורת ציפורניים אותן היא תחביא במין נונשלנטיות חיננית ומפתה במיוחד תחת ישבנה העסיסי כנקטר מבציר של קיץ שעבר,
אלא אם חלילה תתפוס אותו במקרה יוצא דופן ולא מקובל תחת תכתיב אצילות המלוכה וצו ביתה אותו שינן הוא פעם אחת בכבוד ואם יצטרך שנית אז באמצעות הצלפת שוטה! עמך הסליחה אבל לא מתחכמים עם מעט הדברים שמתעקשת עליהם הוד אצילותה ואורך נשמתה הזכה והיפה בשפע הדר קיסרותה.
הקיסרית תמיד היתה מאמינה גדול בשירותה מתוך מתן דוגמא אישית לשלל משרתיה, עמה וכמובן קיסרה, החשוב מכולם, אך ללא זלזול או אפליה שאינה מכובדת לעמה בו היא מתגאה ומענגת עצמה על זכותה להיות שליטתם הנאמנה ואמינה, לצד חיונית ומועילה ללא עוררין או חלילה מקום להמעיט באצילות היותר ראויה למשמעת מופתית והערצה לצוויה ודעותיה או כל מה שהיא באופן כללי ומופשט ומי יודע מי יודע? כמובן 
חלילה שנית, בשם אמונתה במסירות אהובה אליה ותקווה שגבריותו לא תכשילו מדי, יאבד הוא את שליטתו האצילית ביופייה ומלכותה, בשל אינפנטיליות הגבריות הזו שהוא חוטא לה בחולשתו בכל עת בה היא לא מתפנה במשך יום אחד, טרם ירד הלילה, להשתמש בו כמשרת עינוגיה החושניים, כאילו שהיא צריכה את זה פחות ממנו {חה! הקיסרית החביבה והמקסימה תמיד מחייכת בשמחה לנוכח בדיחה משעשעת ורק טוב יאמר על חוש ההומור השנון בו בורכה}... בכל אופן, שירות עינוגיה למען המראה לעבר משכן גבריותו בהרי נשיותה המסתוריים, על כנפי הטווס ההונגרי בעל שבע הנוצות מיהלום וזהב - טריק שלמדה, אגב! מדוכסית חביבה וקולומביאנית שהגיעה להכיר בעת ובזכות מתקפת שיגעון התאווה לקפה מפולים אותם ביקשה לקטוף בשדה קולומביאני ידידותי לידה הרכה, תוך שיחה ידידותית ומלאה טיפים ארוטיים מגרים ומפתים עם הדוכסית החתולית שעוררה בה את אלו התאווה והתשוקה העזות משליטתה ומענגות את מסירותה לשירות מלכותה, בתקווה להצדקת אמונתה בה נתנה מתחושה בריאה, שהתגלתה כנכונה!
ועם סריסים להחלפתה במלאכת הקטיפה בכל עת בה תחוש שכך היא מעדיפה, כמובן!
מין מתקפה בה נתקפה לפני כשני קיצים, אולי היו אלו שלושה... - קטנוניות אינה דרכה... מיהם לצד שפע העינוגים שעברה היא מאז עם קיסרה?
והרי מי בכלל מתקרבת או בעלת הזכות לנסות להתקרב אל יכולת הקיסרית המהוללה וידיעתה העמוקה, על שלל רזיה, לענגו ולהטריפו בפראיות וחושניות נשיותה, לעבר שיאי מימוש תאוותיו הבריאות מאונו השופע באופן שעוצב להלום היטב קיסרית שכמותה, במיטת מלכותם? והוא גם למד איזה דבר, שניים או שלושה על רזי עינוגה וגופה – בעצמו הוא יודע, גם יודע!
הוא אהוב נפשה וחברה הטוב בעולם, לצד פרטנר נמרץ והרפתקן לשלל חוויות תשוקה וסערת רגשות בוערת – דבר שהיא אך עוצבה להתענג על קיומו בשמחה ועונג שופע ויברציה וזעקות אנחה והנאה.... על זה לעולם לא תשמע ממנה תלונה – רק הוראה והכוונה, פה ושם ואם נדרש – למען עינוגה ותוך מתן דעת גאוניומופתי לקסמה על עינוגו מדרכה לענגו בעינוגה... והיא פילפלית לפעמים מעצבנת כמו חתולה ששורטת ונושכת כשבא לישון...
כי היא צריכה להפעיל מעט את עצביו הטורפים אם ברצונה לעורר את הטורפת שתקרקע זרועותיו למיטה ותעשה בו את זממה. היא מאתגרת מטבעה ואוהבת את תחושת הטבע שבזרימה, אז שיתעצבן קצת וינסה לעצור אותה, זה מחמם והרווח יהיה כולו עינוגה, הנשאב לא רק מפורקן נקטר מיציה המשכר ושופע, כי אם גם מעינוגו והנאתו גרידא, באופן בו הוא מענג אותה בהנאת התמסרותו {כל החוויה משחקית היא ונעימה במיוחד במהותה השובבית וחסרת הגבולות בעוצמת חופש אהבתם ותשוקתם, אבל יש לקיימה באופן מכובד ושאינו מזויף ומייצר בה אלרגיה – הסערה הרגשית תורמת להמראתם וטוב שכך – האהבה בוערת בינם, עמוק בדמם ונשמתם, וכל זה סטארטר אורגזמי בעוצמה גבוהה ובלתי מבוטלת, ואין גבול לשפע חזירותה של מיניות ותשוקות הנשיות של הוד מעלתה, לשמחת הקיסר הנלהב והדרוך לקרב אלופים של מנצחים וגיבורים גדולים – יהיה אונו הגברי לנצח שמור, מוגן וברוך!
לבקשת הקיסרית, אנא אמרו כולכם אמן! 
כמובן שבבקשתה יש לראות נימוס מכובד ולא מקום לערער את חשיבות הציות כאילו לא היה זה צו – אבוי למי שיעז לפקפק בחשיבות אהובה ועינוגיו כמשרת מעוף תשוקותיה ושאר ערגותיה, בתאבון ואון המשביעים את רעבה כטרף מלכותי לג'ונגל של שפע אינסופי בתאבונו וסיפוקו המבורך! כולם אמרו אמן? זה הזמן! צ'ופ צ'ופ! לא נושא לבדיחות הדעת – שיבורך כל העם והקיסר האהוב הזה שלה שיכול מה שרק קיסר מסוגל להעניק לצרכה הקיים ונדרש למילוי נשיותה הקיסרי כיאה – אמן! וגם תודה על שאהובה הזה קיים! כולם אמרו? יפה}
היא הרי קסומה בחינניותה נטולת המנייריסטיות של הבתולות הזקנות אליהן עד היום היא שולחת ללא הרף ובמין אופטימיות עיקשת את ליצן החצר החביב עליה, במטרה להצחיקן, ולו קמעה, למען טיפת טשטוש הקמטים במצחן, המדאיגים אותה נורא - חבל לה על נשים שלא למדו מעולם כיצד להתמוגג מחינניות ההקולניות המתגלגלת שבהומור העצמי המתבקש כריפוי עונש מירמורן בשל אוזלת ידן אל מול כפיות טובתם הטיפשית של גברי הכפר המרכזי בעיר התחתית, הבוגדים ברעיותיהם ורודפים אחר נשות המלחים הרחוקים, היושבות תמיד בוכיות על המזח ו....
רגע! הן מחזירות אותנו אל העניין!
שרק, וללא יוצא מן הכלל, באשר לכל אחת ואחת מתוך המכלול המוחלט של כולן ועד לאף אחת מהן בכלל, יהיו דמעותיהן ממיסות ונוגעות בעדנת הגבר המחוספס ביותר במוסד הפיסחים והעילגים – והיא יודעת שזו בדיחה לא מצחיקה אבל זו דרכה הערמומית מעט לדכא את היצר הרומנטי והמיני הסוער ומלא התשוקה של קיסרה האהוב, הרגיש והפגיע מעוצמת חולשותיו שכה יפות הן למקומות להן ראויות הן...
שכן, תחת צווה, שהוכתב בפרטיותם ולאחר מחשבה נבונה וניסוח מכובד, ללא גמישות מלבד זו השמורה לה בלבד, עליה לא מומלץ לפתח איזו ציפייה, כי זהו צו מוחלט ומוחמר בהקפדה על הציות אליו, ונמסר בנוסח הבא:
"אהוב לבי ואדוני בעיני ממלכתי האהובה על לבי בדרכה המעט שונה – הקיסר שלי, הקיסרית אנוכי שכולה שלך - לא ייתפס לעולם! אף פעם! מדבר, או אפילו עומד לצד אחת מנשות המזח הבוכיות והפזיזות בקלילות דעתן ושימושן הבזוי בגופן, ללא שום הבחנה של תבונה או טעם, נשי או בכלל, לבדו – הווה אומר בגפו וללא השגחה – הווה אומר נוכחותי האישית לצדו הכרחית, שתמולא על ידי בלבד, אלא אם מיניתי אני, ואני בלבד, ללא שמועה אלה מדבר פי ובהתאם לבחירתי, את אחד ממשרתיי, להחליף את המשמר על הסיכון שאתה חשוף אליו שם ואני לא ארשה לעצמי ממנו להיפגע בשום צורה."
כה אמרה הפקודה
ועל הקיסר להבין כי חתולות נימפומניות בודדות שכמותן מקפיצות לעתים את חמתה עליה בדמות אבחנתה בכפתור מכנסיו פוקע מתותח מלכותו ובלעדי לה בשייכותו, אלא אם ברשותו ללא סכנה - גבר בריא וחסון הוא אחרי הכל כמובן - ובמקום ההוא שם עליה לבקש טובה מיוחדת מן הליצן ואבוי אם הקיסר לא ישפיל עיניו בעת טיפולה הצנוע ושלו, ללא מהומות ודרמות של אשת הדייג שקראה יותר מדי את הספר על דג הזהב - שמישהו כבר יגלה שיש מלוא חופן סיפורי האגדה, רומנסות והרפתקאה בספרייה הציבורית שפתחה במיוחד לציבור ממלכתה בחינם ולמען טיפוח מעוף דמיונם, פרקטיקת כף ידם ובידור זמנם והנאתם

{או כף הרגל, אגב ואם תרצו לשמוע על המנהלת הותיקה של קרקס הנשים השופעות ובעלות שלוש הפטמות, בכניסה למוזיאון לקודש הקיסרית הקרוי VENIA כמובן ונושא את דיוקנה שצויר על ידי הצייר הטוב מכולם שנבחר בין שלל המתחרים על האתגר. בכל מקרה אם תסתכלו מאחורי השרפרף החום הקטן תראו שהמנהלת הותיקה יודעת טריק אלסטי אחד או שניים - אפילו שלושה השווים לפחות שליש הצצה... אם תגלו שצלחתם לראות ארבעה, תלמדו כמה יודעת הקיסרית להיות גסה ובריאה בחוש ההומור הארוטי אך אצילי במומחיות לשונה המפולפלת ושנונה
[ממולחת במידה מלימודי הסחר וייצוג החוץ של ממלכתה אותם לקחה למען הצדקת אצילות מלכותה ותוך דגש על מומחיות מיוחדת בשלל שפות,לצד בקיאות מרשימה בשמות המטבעות השולטות בכל היבשות השכנות – איך יותר איך פחות]
אם תגלו למשל שמתוכננת הפיכה מצד איזו מדינה מסכנה שאינה מבורכת בשפע המלוכה הטובה והיפה בה ממלכתנו בורכה, הקיסרית עלולה לפול למשכבה והיא כמעט אף פעם לא משתמשת במטפחת המשי שלה, אלא אם לנגב דמעת התרגשות מנאום הקיסר, אהובה, אותו היא מעריצה בכל פעם מחדש בו היא עדה למסירות התשוקה שבהנהגתו האמיצה את המדינה הנאורה והחופשייה לחקלאות, מסחר ידידותי בין שלל מגדלים ובעלי מלאכה, אינסוף בידור ויצירה, תיאטראות, אופרה אחת בוודאי והיא עד היום מדגישה את קיומה כתנאי לפחות ויש האומרים שהיא מבקשת לבנות קולוסאום עתיק למראית עין בשם קיום הופעות אמן ובימת פנטומימה וליצן,
היא בהחלט מעודדת חופש ארוטי ומיני בריא כמובן, תיאטרלי, אקספרימנטאלי, חלוצי ונבואי, לצד חיבתה לאקספרסיוניזם ואוואנט-גארד, וללא סרקזם מורבידי שאינו מתיישב עם מתנת שפע ההומור בה ניחנה, מהסוג הבריא 
אבל אם תספרו לה על הנפלאות הרבות בהן זכיתם לצפות מעבר לשרפרף החום ההוא הקטן של המנהלת הותיקה של הקרקס הישן לשופעות השדיים מרובות הפטמה והמשעשעות מה – בהן, למרבית התמיהה, אפילו חובבות הנשים המחוספסות בעיר התחתית לא היו נוגעות במהרה והן גרועות מן המלחים שחוזרים שיכורים לנמל אחת לכמה זמן, בוודאי אם נשבר שם לבם על איזו נערת נמל שחטאה להוד נשיותה והתפשרה על איזה נפח אלמן שלזכר אשתו עלולה הקיסרית לקנח אפה בממחטה מרוב בושה שכן היא רומנטיקנית גדולה ורגישה עד מאוד בנפשה...
זה עלול חלילה לחבל בבריאות צחוקה ליממה וכדאי שלא יותר - כולנו תקווה כי כשהקיסרית מחייכת הממלכה מוארת בקסם של זיקוקים ונצנוצי כסף וזהב, שלא נדבר על הקיסר שרגוע בגבריותו המתפנקת ומפנקת כמו חתלתול בשק של שמנת עם כמות אחוזים מפוארת בעושרה - הוא בהחלט גברי, נאה ומסוקס כאשר הוא משרבב לשונו המהירה והמפולפלת בשפתו הבשרנית העליונה שאין אישה שלא מקנאה בקיסרית ובבית מקדשה שמילא ניחוח קסום ומסתורי לו, שאין לדעת מנין השיגה וכיצד, אך על זאת עוד מתענגת על שפתיים כשל הקיסר השרמנטי המופלא ועיני הים העמוקות והנבונות שמביטות בתשוקה מלאת רגש ותבונה בשלל האנשים הטובים שבממלכה, בשילוב חספוס בוגר עם איזה קסם תמים של נעורים היישר מן המאדים? הממממממממ יחי הקיסר..... ונשים נושקות לרגליו... הקיסרית מחייכת בנשימה עמוקה ואצילה....
מספרים ששני מקרי גניבה ואפילו איזו הטרדה זולה של נערה בתולה ותמימה נמנעו בשל הגלים שבתוך הים שבעיניו של הקיסר ה... ה.... המממממממממ..... הקיסר הזה שלנו... אציל ומקסים לכשעצמו, בהחלט נערץ!
ועל זה הקיסרית מרשה לנשים לקנא בה במידה, ללא שום קטנוניות על קטנותן - היא בהחלט מעריכה את הגבר הנאה הזה שלה ומתפארת בו בכבוד רב לצדה - הערכת יופיו מוסיפה קסם מיוחד במינו ליופייה המואר בפשטות קיומו ונדמה לעיתים שללא מאמץ –
ספרו לה בקיצור, על טריק האלסטיות השביעי במניין הגמישויות הארוטיות המפתיעות, אם לא מכות בהלם ותדהמה, של המנהלת הישנה [אגב, שתיים הוא מספר הכמות שלה בענייני פטמה, לידיעתכם ובאם עיקול גבה התחתון מסתיר את זרוע שמאלה הלופתת את כתפה והסקרנות בכל זאת גברה] בעת תרגילי גמישות רגליה, דרך ישבנה, ואל תנועות נמרצות לעיסוי דגדגנה עם האצבע השנייה מימין, אם איני טועה, אנא תקנו אותי באם נדרש, של כף רגלה ה... ימנית? כן....
ספרו לה כל זה בקצרה וצפו בקיסרית הליצנית האצילה עושה לכם טריק קרקס ישן שלמדה פעם מזמן מלוליינית-חשפנית, אך להבדיל מחשפנית קרקסים, תסתפק הוד אצילותה שלנו בהדגמה כזו שמעט מתגרה, בבדיחות מה, וחושפת טפח קל ומסתירה בכובד לפחות טפחיים, לצד הוראה מפורשת לכל גבר שזכה ברו מזלו להיות נוכח בסביבתה, לענוד חגורת צניעות לשלושה ימים, בשל איסור חד משמעי להגיע בזכות הלצתה האצילית למען ההומור הטוב, לאיזה פורקן מיני, שהוא, העלול לבזות את הוד גבירתה המעלה!

שווה ומומלץ להם לעשות את זה בצייתנות מופתית כי אם חלילה תתפוס את הקיסר צובט בישבן הנשים הסוררות בנמל, כאי ציות לצווה המנוסח בבירור וקפידה, היא תעיז להציג את היותה שליטתו הבלעדית וחד משמעית ללא עוררין בעת הצלפה קלה – יחסית - בישבנו המחוטב עם ממחטתה השמורה בעיקר לדמעות אהבתה הנאמנה וראויה לנאמנותו בחזרה, לצד צחקוק קורץ מייד לאחר מכן ואיזו בדיחה גסה על הנאתו הסמויה להפליץ בגסות רוח גברית של פלאח בכל עת בה היא מפנקת אותו בליקוק העורלה, רגע לפני השינה. היא אישה אצילה ולא תבזה עצמה בשם חולשת עבדה במקומות בהם היא נותנתו לו את מלוא כבודו כשליט הממלכה, לצד שמירה מנומסת על כבודה, מה שאמור להיות תפקידו כקיסר – לא תפקידה כאישה לצדו. נו... הקטנוניות מבדרת את הקיסרית המופלאה שלנו, טוב שנתנה זבנג ממחטות בישבן ומבט אחד בעל ערך מוחלט של כל המילים שחסכה לעצמה ולא מבינתו של המתהולל חסר השליטה בייצוג עצמו כקיסר הממלכה. נו..... איפה הוגי דעות הכפר לספר לה בדיחה ולכבד את הוד אצילותה?

האגדות, ספרי הציור והמחזות המועלים בהשראת סיפורי הזימה שבשמועות הרצות בממלכה לגבי שובבות שני הקיסרים הללו בשלל מטבחי, מקלחות וחדרי השינה בארמונם - ובבית הקיט העגול שלהם בפינה שמעבר לגבול, אליה אסורה הכניסה! יכולים להוות השראה לגדולי יצרני הפורנוגרפיה והארוטיקה בעולם עד עצם היום הזה - היא הרפתקנית מינית גדולה ושובבה נלהבת ושמחה.
והוא, מספרים, נובח ומיילל כמו תן בעת משיכת גרבוני המשי שלה מחגורת ביריותן באמצעות שיניו, תוך ליקוק כל חלקה טוב ברגלה החטובה...
האהבה שם גדולה ומהווה השראה לא פחות גדולה לבריאות הנפש והיצירה, לצד התשוקה והעניין החברתי-רכילותי קמעה בממלכה כולה.
יש המספרים שהצייר שטום העין מהעיר העילית של פחי הזבל והקרוואנים של אנשי הקרקס העיקשים במסורתם עם הבננות שנשלחות כל יום עבור הקופים והסמורים שלהם שם, מזל שאת הבוטנים הם מגדלים לבדם כמסורת עמם וטיוח גס לעקשנותם על שימור זוהמת הריקבון חסר החן בעתיקותו ואינו ראוי לאף תצוגת אמנות מכובדת יחסית למיטב יוצרי הממלכה –
[במאמר מוסגר, הקיסרית שמחה לציין שאין שיעור טוב יותר מזה לעיל, לגבי טעמו האסתטי של האוואנטגארד הגרוטסקי - צפייה בפחי הזבל מלאי הסמורים הללו עם הבוטנים המגודלים בחממות ישנות של טחב ישן דחוס בתוך פחם ארובה של מפעלים שלא ייצרו דבר מאז קם העולם! והרי היה זה כל כך מזמן...
והיצירה בעיר ענפה ומעשירה בשלל תרומתה ועידוד מצב הרוח הכללי של האומה ההפכפכה בראשה, בשם רגישותה יוצאת הדופן ומינה, קשה להסביר זאת לנשות הפועלים במפעל הישן העומלות כעקרות בית ואמהות לתפארת הטעם האידיאלי שבדבר, בעיקר - הקיסרית יודעת ולא מרשה לאף אחד לזלזל בהתכנות בורותן האיכרית התמימה וכה יפה לעינה, ללא זלזול או איזו התנשאות חלילה.]

אך בחזרה לעניין... היה נגן מנדולינה אחד שחזר יום אחד מפסי הרכבת עם כף רגל קטועה, סיפורים על סירוס אשך אחד לפחות, בפוטנציה, ובדיחה על שפן עם ניחוח גס מה בטענה שנהג הקטר השיכור - זה שיש לוודא שאין הוא יוצא משליטתו, לצד מתן הדעת על תמימות לבו בעת פיקחונו, בשל מחלת שיגעון הדעת של אשתו המדברת עם הדחלילים בגן בכל עת ובכל שעה - יש להם שמות לכולם והם מבטיחים לה אוצרות במי הים - אשת הדייג הטיפשה שולחת לעברה מבטי נאצה בכל מפגש בכפר הדייגים הישן לבידורן של שלל גבירות הממלכה הנבונות וקשובות לנשיותן היפה כפי שהקיסרית מעודדת ולא מרשה לדכא כמעט בכלל באף אישה - אם יש כזו אחת - מוטב שלא תשאלו על מה כי בוודאי עשתה היא דבר מה איום ונורא.
אז מספרים שהקיסרית נפלה קורבן לפיתיון הארסי במתיקותו ומכושף בתמיהה על הצלחתו, של נגן המנדולינה עבה השיער וחסון הזרועות היפות במלאכת עיצובן המוסיקלי המופלא, ויצאה שמצאה עצמה פעם מנשקת אותו בתשוקה מה, בגנה, עד שמומחיות מיניותו המפתה הכניעה אותה להחדירו לתוך מקדשה ולהתמסר למיזוג אינטימי מוחלט בין גופו לגופה.
תמוה ומפתיע על הקיסרית המופלאה והאצילה שמעולם לא נתנה סיבה מלבד הצדקה מוחלטת להערצת פאר נשיאתה את מלכותה. המממממממ....

מספרים שהקיסר אז השתגע ויצאה עליו דעתו!
מספרים שהוא החזיק אותה בצינוק עם הפושעים הקשים שלעולם לא תינתן להם מחילה ו/או איזו תהילה או כבוד, לצד עכברושים וסלמנדרות ביצה הטורפות ראשי עכבישים ארסיים להנאתן...
מספרים שלילות היא יללה בכי מר, על ברכיה - הקיסרית האצילה מכולן בכתה על ברכיו, מרגע בו הוא כלל אפשר לה, טעד שהצליף בגבה, גפיה וישבנה עד לזוב דם, הכאיב לגופה וכפי שסופר, התמוטט בוכה כמו תינוק חסר ישע על גופה הנערץ לנצח ולעולם לא יוכל הוא לשכוח כמה שהוא תמיד אהב ועד כמה בנפשו ונשמתו ושלל אבריו הוא עודו ולנצח שייך לה, לקיסריתו המלכותית שנפלה לאיזו תקרית בהחלט לא אופיינית ולא צפויה....
אומרים שהביאו במיוחד את הפרופסור המפוזר והמומחה מן הממלכה השכנה, בכדי לעזור לשיקום הזוגיות הפצועה, שכן אי נאמנות בעיני הקיסרית היתה משולה לעונש גזירת דגדגנה {כואב רק לומר את זו הגזירה אך הבגידה חמורה!} והרי את דגדגנה היא חיבבה חיבה גדולה!
הקיסר לעולם לא היה מאפשר לה כמובן אבל היא היתה מאוד נחרצת באשר לחשיבות האמינות והנאמנות שברומנטיקה הזוגית האוהבת אותה היא מייצגת במסירות מופלאה וכשלה בה ללא שליטה על מעשה - אומרים שהמכשפה הזקנה, המשמשת כסוג של יד ימינה לשעות משבר נפשיות ורוחניות קשות, איך יותר-איך פחות, ישבה והסבירה לקיסר רזי חכמה מכתב הסתרים של האישה המלכותית הקדומה, לצד אזהרתו מחטא מסירת המידע, ולו למען יכולתו לסלוח על המאורע הנורא - מתוך הבנה שלעולם לא יוכל הוא הרי להעניש את הקיסרית שכבר היתה חבוטה בצינוק שם בוכייה, בשל תגובתו בעת להט קבלת השמועה, כפי שהיא בתוך עצמה עינתה את תחושת אשמתה האישית הנוראה שלא ידעה כיצד נפלה לה כך.
סיפורי הכשפים תמיד היו עבור אנשי הממלכה מעט מסתוריים והקיסרית שמרה את האנשים בעלי הידיעות הסודיות או העדינות בקיומן קרוב לארמונה, לרוב שכנו הם בגנה, בעיקר המכשפה ההיא הזקנה ועוד.... רגע – לא עכשיו – עוד מעט...
ונגן המנדולינה ההוא שאיבד כף רגע ואשך לאחר המאורע – מי יודע מי עמד מאחורי הכישוף שהופעל על הוד אצילותה הנעלה והפילה קורבן לחטא איום כנגד אהוב לבה...
עד היום אין היא מאפשרת כל נגינת מנדולינה שהיא לצד הכרוז בעת המפגש הזוגי בכיכר העיר, המתקיים בערבי שישי.
את הואלסים היא אוהבת כמו שתמיד אהבה, אבל שם המנדולינה נבלעת ובתוך האולם שופע כל הטוב במאכלים והשמלות המהודרות היא מתמסרת לצעדו המוביל בריקוד ג'נטלמני מופתי של אהוב לבה,
[שיש המספרים אגב שהיא צרבה לאחר המקרה את אות שמו הראשונה על קצה ישבנה בפניו, באמצעות מוט מלובן ורותח, וצווחה זעקת כאב גדולה שרבים דימו את צלילה בשנתם הערבה, כהענשה עצמית על שעשתה, אפילו שלא בשליטתה...]
ובוא נאמר שהקיסר סלח לה והבין שכישוף חטא לאהבתם ולא קיסירתו המסורה והאהובה בה לעולם לא היה בוגד כך, באמת שסתם השתעשע עם נשות המזח כדי לעודד מוקדם את הנמרה הלוחמת שלפעמים מצא עצמו נאבק בה בפראיות מתסיסת חושים ומעוררת תשוקות אפלות, אי שם בלילה במיטה...
אבל לא היה שם הקטר שכשעיר לעזאזל נבחר ותפסיקו להציק לאשתו המשוגעת עם הדחלילים שלה כי הרי במאמר מוסגר נוסף, היה זה הקיסר שפשוט לקח את חרבו וחתך את כף רגלו, לצד סירוס אשכיו, אולי היה זה אשך אחד – עד היום ישנו ערפול לגבי פרטי המקרה...
סיפר לי פעם כרוז הכיכר הראשית של העיר העילית שבמצוקותיה סיפרה לו פעם הקיסרית כי תמיד תהתה מדוע לא קטע אהוב לבה את ידו של נגן המנדולינה, לפחות אחת מתוכן, הרי מדוע ברגל בחר? אך מתוך אי נוחות עם הנושא כולו ופחד לפגוע בחכמתו לאור ברבריות גבריותו הפורצת ממקום של זעם בלתי נשלט, בחרה מעולם לא להעלות את הנושא בפניו וכנראה שכבר לעולם לא תדע, בתקווה שיום אחד זה גם ישכח...
הם לא דיברו ביניהם על כך יותר מעולם. היא התקשתה אבל הוא הבין שהיא נפלה קורבן לכישוף וסלח.
אהבתם היתה גדולה ומסורה לתפארת הממלכה ושליטתם בה.

וכמובן שעל כל זה שעשה לאותו נגן ארור, הטיל הקיסר צו בלתי מעורער בדמות עונש חמור במיוחד של אי היכולת לשמש כסריס, על אף סירוסו – והרי מה כבר נותר לסריס להיות? אפילו לא משני, אפילו לא באמבט המלחים של הקיסרית, שם לא שמורה אפילו הזכות לענג את גוף הקיסרית בשום צורה, אם אצבעות ידם או לשונם של סריסיה, היא יכלה להטריד את אומללותם ברשעות מעט מתעללת אך כלא יותר מהלצה, כאוות נפשה כמובן, למען שעשוע במבוכת גבריותם, לנוכח שלל הפיתויים החבויים בתפנוקי נשיותה וגופה הקסום ומכשף כמעט בשפע יופיו, עד מעורר כאבי פאנטום בעיניים המפחדות להתנתק ממקומן בשל תחושת היותן מהופנטות ללא שליטה, לנוכח מחזה הראווה הוונוסיאני הענוג הזה שלה. אבוי אם סריס היה נתפש בלטישת מבט! הוא היה צריך לעבור טקס השפלה בפני הקיסר על שימוש לרעה את המקום בו הוא בטח בו להגנת אהובתו!
ואת ההוא חתך באשכיו ושלח למוסד הפיסחים האומללים.... מי יודע מה עלה שם בגורל החולירע בדמות הנגן המהולל שהוא היה? אך נחש ארסי מסוכן, כפי שהתגלה בדיעבד ושולם במחירים כבדים...

רק ברטולד הגידם החכם מכיכר המתמטיקאים דווקא - אולי כי נשוי הוא למנהלת בית הספר הישן לריקודי בטן עבור נשות הממלכה, שניתן לבטוח באחריות אומן על מוסריותה, עוד טרם תמימות מוסריות נעוריהן, שאין לגזלה בשום צורה כי הקיסרית הנרגשת היתה ממלאה את הירח פעמיים בחודש לכבוד כל נשיקה ראשונה תמימה ויפה בין הנוער של האקדמיה, שהיה סקרן ונועז בגילויי התום והאמונה ברומנסות שקרא בזכותה, ואף היתה לעיתים מזמינה את הנערים לכמה שוקולדים וכוס קציפת קקאו בביתנה הפרטי שבגן, לצד סיכוי למפגש אינטלקטואלי עוקב עם קיסרה ואדונה החכם והרם, בו היא לעולם לא תבגוד כאילו היתה איזו שפחה זולה שמעולם לא הוצלפה כהוגן לחינוכה כמסורה ונאמנה ואצילה להוד רוממותו בעל התבונה הנערצת על ידי כל העם וכבוד הוא לו ולה שככה יש לו קיסרית משרתת לעין תמימות הנעורים, ולו בתנאי שהיו מרשימים אותה בחכמתם על מנת לאפשר את המפגש האפשרי...
ושלא תתנו לזה לעלות לראש השתיינים הטיפשים בשום מקרה אחר ולו בשם השעשוע והכבוד האקדמי התמים שנתנה בחפץ לב ובשפע טוב לבה לאהובה ולפעמים אפילו היתה מנשקת את כף רגלו לצדם ומשתעשעת בפניהם ההמומות שלא חשדו בדבר, שכן נשות העיר חונכו לעשות כך רק למען גבר שהוכיח להן מסירות על פי תו תקן מיוחד שנרשם במחשבה רבה על אהבת אמת וגבריות אמיצה לליידי שובבה עם חוש הרפתקה על פי קביעת הקיסרית את זו משנתה –
הקיסרית לא היתה חובבת שעמום ובוודאי ידעה שזה מתכון רע מאוד לשמור על אושר הגבר שלה שכן מרמורו היה עולה ביוקר לממלכה בעת התקפי הספורט לחימה האלימים שהתעקש לקיים בלול התרנגולות שמאחורי חוות הדקלים בחלק המזרח צפוני של העיר בשעות ליל מאוחרות ומתוך זעם שלא יכול היה לשלוט עליו ולא חפצה היא לקחת על עצמה את תפקיד השליטה בו בכאלו עיתות סוערות, שכן נתנה חופש ומרחב לטיהור המירמור הגס הזה שלו, מתוך חשיבה אצילית על אושר אהובה וסיפוק ערגותיה המיניות, בעת בה הוא יירגע וישוב חדור דחפים מחודשים ובריאים מתמיד, כמובן 
העדיפה כמה שפחות לדעת מה היו המחירים ששילמו הקורבנות להתקפי הזעם שלו שם בלולי התרנגולות הנטושים, באמצע הלילות....
מספרים שלאחר שעשועיה בפני הסטודנטים הצעירים הוא היה נופל לרגליה ודומע בהבעת תודה נרגשת ויללת תן בפני הוד מעלתה הגבירה הנסגדת ונערצה, כאילו היה דייג כפר פשוט שזכה לפגוש את מלכת בריטניה בזכות דג הזהב שאשתו של הדייג המקומי ההוא, שהזכרתי קודם, לעולם הרי לא תמצא, הטיפשה הממורמרה שימשה את הקיסרית לתת לכולנו שיעור בחמלה וסובלנות לקשיי האחר להיפתח לשפע ועושר רוחניות ורגישות הנפש כמטבע של אושר שאף גילדן הולנדי או מארק גרמני - היא אפילו ידעה את שם המטבע הסקנדינבי וכמה תנועות לחימה אמנותית של שבט ויקיניגיות עתיק שפעם אירחה במשכן ההיסטורי שבמזרח ארמונה – הקיסרית שלנו היתה חכמה גדולה ונעימה בהליכותיה ופשטות קסם נשיותה - מספרים שהיא למדה דבר מה מן המכשפה הזקנה וזכתה לא בכדי במעמדה הרם לו היא בהחלט היתה ראויה - מספרים שהקיסר היה כתינוק מסור לאמו בחיק אהבתה ושפע נתינתה - מספרים שהיה הוא בעל פוטנציאל לאלימות סוציופאתית והנהגת מדינת פשע וזוהמה מוסרית וערכית מוחלטת לולי קיומה, לצד מסירותה המופתית ואוהבת ללא פשרה אליו, ועל כן קיומו כולו היה למען הצדקת זכותו להיות שלה ולשרת את נשיותה - הוא אכן נהג בה בצורה שגרמה לנשים רבות לקנא בה בפומבי ולו בשל הגבר הלא מחונך שישב בביתן והיו הן חלשות מדי לפתוח אליו את לבן בשם ריכוך גסותו הנוקשה ונטייתן הטבעית והעממית מה לכניעה. נו.... גם את זה הן לא ידעו לעשות.... באמת שרק מלכה יודעת ויכולה לספק את הגבר האהוב שלה כראוי ובאופן מלא תשוקה ושעשוע...

הקיסרית עזרה להם מזמן לזמן, לכשמצאה זמן, במתן בקשה לקיסר, שלא היה מעיז לסרב לה, להזמין את אחת הנשים לואלס בנשפים חברתיים פומביים ותמימים כמובן, עם מבט גברי מעט מאצ'ואיסטי ומזלזל לצורך אתגר על העגלים הקטנים שטרם פיתחו אברם לעוצמת הפר, הבעלים של אותן נשים כלומר.
אבוי אם היתה תופסת ולו אחד מהם נוהג באשתו בזלזול ועף לשתות צוף זרות כפרפר! הוא אז היה חוטף לפחות מניפה, מברזל, בישבן ובמקרים כאלו לא חסכה הקיסרית מן הציבור את הבושה לה הוא בהחלט היה ראוי וכמה קסם היה באופן בו היא חייכה אליו ברחמים על קטנות גבריותו והבוז שרחשה באופן בו הוא היה מעז להשפיל את אשתו!
היא היתה לרוב מזמנת זוגות כאלו לשיעור קשירת אשכי הגבר בעת צפייה בעינוג גופה, ע"י אשתו המסורה, לצד אהובה הקיסר כמובן, שהיה מפלפל בשפתו העשירה והנבונה שלל טיפוחי אגו לגבריותו על חשבון העגל הקטן שגבריותו היתה בטוחה באותו רגע כגבינת קוטג' רופסת מן השנה שעברה שנחלבה מן הפרה הזקנה והחולה –
את הפושעים שניצלה לחינוכם לשימוש תקין בשפה המדוברת הנפוצה בעם בעת עונשה על בגידתה בקיסר וישיבתה בצינוק העכברושים הנורא, עם העטלפים שהיו מכסים את פיסות הבד שהתלוצצו על המושג שמיכה ולא חיממו אף לא מעט מגופה, שהיה חולני מתמיד אז בתקופה, אפילו אותם לא היתה מעיזה להאכיל, אף לא כעונש, בקוטג' שכזה!
וכמה התרברבויות שווא הוא היה מציג לאחר מכן, אותו בעל בוגדני שהושפל בפני אשתו שקיבלה כבוד מלכה, בפני אנשי הכפר הישן של בעלי המלאכה ממפעל המשפחה הגדולה בממלכה, שהיה שמור בכבוד לייצוג ערכי החברה בהשראת הקיסרית הרומנטיקנית הגדולה
והקיסר בכלל היה דומע דמעת ג'נטלמניות מלאת עוצמה ורגש, כפי שלא נראתה מעולם לנוכח גילויי רומנטיקה מרגשים בכנות יופיים...

לרוב הטיפולים הזוגיים הניבו יחס טוב יותר מצד הגבר לאישה, על אף שנרשמו מקרים בהם עגלים בהמיים במיוחד ניסו לחזור לסיטואציית ההשפלה אצל הקיסרית – סוג של סטייה שעידודם לבצעה מנעה מן הקיסרית הפיקחית ליהנות ממימושה או לטרוח לקיימה – זה היה כבר משעמם וטרחני עבורה. לא לכבודה היה לשרת עגלים שלא לומדים דבר מחכמתה... לפעמים היתה עוד מארחת את האישה לקפה ועוגה כי כיבדה את זכות האישה להיות גבירה ומלכה, לפחות נסיכה... וחמלה על מר גורלה של אשת הבהמה שלא יכלה....

הם אהבו אהבת אמת, הקיסר והקיסרית, את כל אשר נועדו לייצג מתוקף קיומם ושלמות הצדקתם את זה העניין שכיבדו באצילות מלכותית בהחלט. זוג מלא קסם ותשוקה - אומרים שהיא עשתה מעשים שהותירו אותו פעורי פה ובוכה לרגליה מרוב צערה החמור והנורא על בגידתה, שכנראה כושפה עליה דעתה בכדי לבצעה כיוון שהיתה היא גבירה נעימה ולחלוטין בשליטה על אורך נשימתה ותבונת נשיותה לעומת גסות ערווה של אשת נמל פזיזה מצויה בעת ליל שכרות מבזה נשיות, או כל סוג אנושיות ואצילות, עם שומר האריות מן הקרקס החדש בעיר העילית, שהיה ידוע בהיותו נמוך ושמן – גם בברו וגם, בעיקר למעשה, באברו - שמנמן במיוחד עם עיקום מעוצב לעבר מיקום דגדגן היאה לאישה נאה, אך עדיין ביזיון של בגידה ללא שום קשר למיניות הרדודה של המלחים כשטרחו להגיע לערב אחד של כניסה ויציאה באישה כאילו היתה שער מוזיאון שבועיים לאחר פתיחת התצוגה, בו היו עוברים אולי עוד כמה חסרי הומור שלשם הראווה החברתית הצבועה התרברבו בנוכחותם הריקנית שם - דבר שהקיסרית מעולם לא חיבבה ויש שעשו זאת במיוחד לכבוד הצלפת מניפתה השובבה בעת גיחוך מחויך ונעים בהחלט למרב הנאתה על בורותם האמנותית ורוחנית, לצד גשמיותם שמוטב היה לו היו מתפארים בפשטותה, שכן אז היתה נמלאת עליה חיבתה לכבוד שעוד מעט היו מגלים לעצמם, במקום צביעות מטופשת לזיהום החברה, וזה נרשם כנושא הכרח בכל סדנאות העיר לחינוך וערכי מוסר אותם הקיסרית הנהיגה בנמרצות ועידוד רב לצד כיבוד בדמות פירות ארמונה המופלאים ונוכחותה בשמלה אדומה או סגולה משלל מחלצותיה המפוארים, בכל אירוע, אם לפני הפתיחה או בהופעת הפתעה, כביכול לא צפויה, לשם השעשוע, בעת הפסקת התה ושוקו המנטה, שהיה נקטף היישר בידי חברתה הטובה ומתוך מטע הירק שלה, בעל הריחות המוזרים שאף אחד אף פעם לא בדיוק ידע מה מקורם...
אבל מספרים שהיה מעבר סודי מבקתת המכשפה הזקנה לעבר החצר האחורית של אותה חברתה היקרה של הקיסרית - הגבירה מנטולין היה שמה, שסבלה מבעית סוכר ואף עקום וכעור במיוחד אך, גבירת אצולה, די חמוצה ולא במיוחד חביבה, ובעוד היא עוד ניצלה ממצב רפואי חמור של הזרקה חלילה וחס, בעלה הגבוה ורזה כדחליל ביצות מגוחך ומדובלל, שחבש תמיד כובע קש גדול ומכוער במיוחד, היה כל הזמן שואף ממין משאף ונטולין ריק למראית עין ובעיקר הסריח נורא מעודף נפתלין שמעולם לא הדיף מגברתו הנכבדה - מספרים שהיא היתה מחזיקה אותו ככלב במלונה ומסריחה אותה בכדורים הישנים והעבשים לבידורה המרושע, שכן מיטב חיוכיה וצחוקה היה שמור לליצן החביב עליה, אותו היתה מלווה לה הקיסרית חברתה הטובה למעמד האצולה, בשמחה רבה ופרגון אוהב, הישר מארמונה ובכל עת בה חפצה וביקשה להזמינו למשכנה –
הקיסרית היתה יושבת אתו לאחר מכן לצד האח ומענגת כפות רגליה על ידיו המפנקות בעיסוי שבדי שלמד בעת נדודיו, לצד כמה בדיחות משובחות שניחן בגאונות יכולתו לספרן ופלפלי הבונוס ממטלות חברתה הגבירה מנטולין כמובן, שהיתה – כך הסתבר די במהרה - מחדירה מנטה בישבנה ומצווה עליו להרחיבו באצבעו ולנשוף פנימה עם חצוצרתו הקטנה, לשם איזו סטייה חולנית שהיתה לה, ומצאה היא טעם בעת ביצועה על ידי ליצן ולא איזה בנקאי או פילוסוף, או כלב מלונה שהיה בעלה, שלא נדע! הקיסרית התענגה מבידור על סודות התאנה היבשה והליצן שנידבה עבורה בשמחה.
הגבירה מנטולין היתה מתוקתקת במיוחד והכל אצלה התנהל כמוזיאון שעווה - תולעים פחדו להתקרב לגנה ובשוק העיר אף אחד לא העז להתחרות במוצריה הירוקים והמיוחדים במינם. כמובן שראו מן הצד גידולים שמעולם לא זכו לראות את אור השוק, וגם אף אחד מעולם לא מצא דרך כניסה אל תוך חצר הגן האחורית, שכן הגישה אליה היתה אך ורק דרך מסדרון סודי וצר מבקתת המכשפה הזקנה - יד ימינה של הקיסרית וחלק לא מבוטל מסוד קסם כשפה המהפנט על כל מי שעבר בסביבתה, לצד הטבעיות בה ניכר היה שהוא שופע ממהות קיומה.
זה היה סיפור תמוה ואת סטיות הגבירה המלפפונית מנטולינה והמנטה שלה בבית הכלבייה, היינו שומעים אך ורק אם הקיסרית היתה מדליפה לתלמידי האקדמיה בשם שעשועה ושליחת בידור לשמחת העם, שכן הליצן לעולם לא היה מעז לחשוף סודות גבירה כה מקורבת לארמון ומעמד האצולה, אלא אם בצווה של הקיסרית והיא בלבד, ששלטה בכל גברי הארמון בוודאי, ושמרה על זכותה לנצל מקרים חמורים להפרת זוגיות, ולרוב כמובן לטובת האישה וקריאת תיגר על גבריות בעלה המגוחכת במהותה –
הנשים לרוב היו מודות לה והקיסרית ידעה שכשהסטודנטים יגיעו לביתם הוריהם יקבלו מנת תמימות אותנטית לחידוש עור פניהם ללא אמצעים מלאכותיים, שכן הם מייד היו מספרים להם שזה חוש ההומור הבריא שלה ושהקיסר עושה לשירותה דברים שלעולם לא יעז לדרוש ממנה ויסמיק בגירוי חושיו הבלתי נשלט, בעת נפילתו לרגליה, על כל מעשה הלצה שכזה, שנועד בעיקר לשרת את אופייה הליצני והקליל של שליטתנו הנערצת באהבה על ידי כל תושבי הממלכה, כולם.
כולם ידעו את האמת שלהם במידת מה, אבל לא היו שם רכילויות מרושעות מצד מרבית הבריות השפויות, עד כמה שמתאפשרת כזו הבחנה, שכן הכבוד והאהבה ביניהם היו גדולים ולחלוטין אמינים, ומצד שניהם, זה לזו, באותה המידה, לפעמים אפילו במין תחרותיות בין מי יותר אוהב את מי ועל מה...

גם היא היתה קצת לוחמנית ברוחה, אך היתה מעט יותר בשליטה על עדנת נשיותה ואצילותה, אבל אם היא רצתה לנצח או היתה באיזה מצברוח עגמומי בשיאו של מזג אוויר בוגדני לעונה, מספרים שהיא הייתה מלפפונית גדולה וחמוצה אפילו יותר מהגבירה נפטולין המרובעת, בעת גילוי שנגמרו כדורי הנפטלין הישנים להעניש את הכלב המסריח ששימש לעת מצוא כאדונה ובעלה לעיני החברה, במלונתו המטופשת, ממנה מספרים שהוא היה מקלל ומגדף אותה ללא הרף - מבזה אותה וקורא לה בכינויים מרושעים כטיפשה אווילה וכלבה מסריחה –
מספרים שזו הסיבה העיקרית לבחירתה לעשות לו את זה הדבר - לעודדו לשנאה ולהיות אכזר אליה - טיפשה גדולה - מספרים שהקיסרית היתה מפנקת אותה בטקסי השפלה אכזריים במיוחד ליריקת יצר הרוע שנחת עליה מדי פעם ברגעי חולשתה, דבר שלעולם לא היתה מנצלת לזהם במפגשה עם השפחות של משפחת האיטליזים הותיקה והעשירה, שניחנה בכישרון לחיתוך שוקי חזיר ולא פחות בהמיות ביחסם לאישה –
הנשים שלהן היו מקבלות כבוד מלכות מהקיסרית, לצד בדיחות מרושעות על בהמיות בעלם ותוך פקודה ואזהרה למעקב של חיל פרשי המרשל הפרטי שלה, שלא להעניש את נשותיהן על בחירתה זו, בשום צורה! לפעמים אף שלחה נציג להתבונן בעת מילויים את הוראתה ללקק את פותה של נשם עד שתבוא לסיפוקה. הנשים המסכנות לא ידעו איך וכיצד - לרובן זה לקח שעות והאיטליזים החזירים היו בוכים ומייבבים בדמעות גדולות, אך השומרים היו מקפידים על מילוי מוחלט של צווי הקיסרית, ללא הנחות או פשרות, אפילו בחיוך גדול ושמחה רבה, שכן כל באי ממלכתה, ובוודאי אנשי ארמונה וחצרה, אהבו אותה אהבה גדולה וכיבדו את אצילותה, לצד חינניות אופן הענשתה את האנשים שתמיד הגיע להם, ועם הרבה חן וקריצה, ותמיד למען שיפור ערכי המוסר והמורל הכללי של החברה, שלא נדבר על כמה נפלאות שהיא עשתה למען אנשים בודדים שסבלו מרוע של טיפשים גמורים שלא התפספסו מעונשי השעשוע של הקיסרית הגדולה וההוגנת בדרכה, שלא היה משרת אחד במקוף המרשל המחוזי, אפילו לא בצי הימי הממלכתי, שלא היה עושה כפליים מכל בקשה שלה ללא שום תלונה, תהיה זו בקשה הכי פשוטה, ולו רק לרגע שהות עמה, או רגע של התענגות על חיוכה, או שיחה עם תבונתה וחוש ההומור החינני ותמיד מפתיע שיש לה, בוודאי אם גם תפס אותה מתפנקת ליד האח ונעה בין צורך בלתי מתפשר על צרכים מיידים דחופים, כגון משיחת הלק על ציפורניה, מריחת קרם על גופה, או איזה עיסוי חם ונעים, ללא שום סיכוי לפרשנות מינית, או חלילה רגשית ורומנטית, לכפות רגליה, כתפיה או צווארה.
לעיתים היתה היא משתעשעת בענטוזים קרובים לישבני השמנמנים שאת צחוקם המתגלגל אהבה במיוחד, השומרים המסורים לה היו מקבלים לעיתים תצוגות אופנה מתגרות כחזרות לתלבושות המפתות שהכינה עבור אהוב לבה וקיסרה בעת תכנונים לפנק את צרכיו ההרפתקניים, לחלוץ מעליו את אחריות ההנהגה הגברית השליטהו החזקה, עד ביזוי מלכותי ויפה בהחלט, שאין לראותו כהשפלה בעינה האוהבת, כנער אורווה מושפל מבט בביישנותו ותחושת אי היותו ראוי, לנוכח אהובתו הנערצת, הקיסרית האצילה והשופעת תשוקה וחושניות מעוררת, שלולי קיומה לא היה בו הכוח להנהיג, ורק איתה חש את הביטחון התמים והילדותי מעט לעוף לעבר הרפתקה נועזת, והיא אותו תמיד היתה מפתיעה בהבנתה את צרכיו, לצד מעוף דמיונה, לצד תעוזתה ובטחונה האמיץ בנשיותה הדומיננטית והאצילה, שלולי היתה קיסרית, היו צריכים להמציא את מעמדה מחדש לנוכח בינוניות כל מלכה, נעלה כשתהיה, וחלקן היו מלכות אצילות בהן היא התגאתה ואותן אהבה אהבה גדולה, אך כלום לעומתה. וכמה שאותו היא היתה אוהבת.... גם כנער הניקיון באורוותה... לפעמים במיוחד...
אבל היא באמת היתה מיוחדת במינה ומעט מכשפה אולי, אבל מספיק ציינתי את המכשפה הזקנה בבקתתה השכנה, לצד המעבר הסודי לגן המלפפונית המרה בבית מלונות הכלבים והנפטלין לשירות צרכה לשמוע כל היום כמה היא כלבה טיפשה ומכוערת עם ריח של עובש מאבר מינה הגס והמכוער בצורתו היחסית לאישה מכובדה. הוי היו סיפורים על דברים איומים ונוראיים שנאמרו שם בבית המלונות והמלפפוניות המרירות... הקיסרית תמיד תהתה בסקרנותה אם יש אמת בדברים, שכן איזה עניין ימצא אדם בהשפלתו על דבר שאין בו אמת הנוגעת בקיומו הממשי? כלומר לו מישהו היה לועג לה כהדיוט כפר דחלילי על איזו שומה גסה ושעירה על אפה, היא היתה צוחקת צחוק מתגלגל וזורקת שילינג אנגלי ממסעותיה לעברו לצד המלצה לקרוא את הסיפור על מרי פופינס בהקדם האפשרי, ומתוך נימוס - אפילו לא צו או פקודה, בכלל לא חובה - שכן הוא טיפש גמור ואפה היה יפה ככולה ומטופח בשלמות עור גופה - לא היתה לא שומה כלל ואי אפשר היה להמציא עליה אחת, אפילו לא תחת השפעת פטריות ההזיה מהגינה של הגמדים בקרקס הפריקים החדש של העיר הבירה, שבמקורו הוקם במזרח העיר התחתית השנייה והישנה, בשם פסטיבל "אותנטיקה ענתיקה" שהנהיגה הקיסרית אז בעונה, והשאירה אותו בעירה כי חיבבה את הפילים שהיו להם, כראוי לקרקס מכובד ונטול קרוואנים ופחי זבל סרוחים מסמורים ובוטנים מטופשים...
נו, בכל זאת היתה בה מידה רבה של סובלנות וחמלה לתרבויות מגוחכות ועיקשות בשימור בורותן - היו גם דברים שחיבבה באותו הקרקס הישן, כמו הלולייניות, לצד כמובן, מופע הצד שלא היה כלול בכרטיב, בדמות היכולות האלסטיות הבלתי שגרתיות בעליל ובידור מפנק לכל מוח כחול בסביבה, בכל עת בה הצצנו, אנחנו או הקיסרית שלנו בעצמה, בחדרונה הקטן שמאחורי השרפרף הנמוך והחום, שראה בימיו דברים שחשפניות תאילנדיות לא חלמו שבכלל קיים או אפשר...
היא היתה מכוערת עם שומה גדולה פי שניים מזו של המלפפונה הסרוחה בבית הכלביה, ישירות על אפה הארוך והגס לעין, אבל גברים נהגו לבוא לבקרה ואף לחזר אחריה בפרחים, של צביעות החנופה המתבקשת לרוב, שכן גמישותה והאתלטיות האלסטית של גופה היו אטרקציה טובה מספיק לסגור עיניים ולשכוח לכמה דקות מאהבה, או משיכה מינית על כללותה. יכולתה האתלטית יוצאת הדופן היוותר כבית מקדש לאקספרימנטאליות מינית הרפתקנית שגברים רבים ביקשו לחוות. היא היתה מקבלת אותם, בשל מצבה הבודד אך רובם לא היו חוזרים אחרי ניסיון אחד, על אף שהיו כאלו גיבורים שחזרו, אבל גם אז למען שחזור החוויה ואף פעם לא נשאו פרחים בידם, באם כלל הופיעו לביקור בפעם השניה. היא היתה קצת עצובה אבל זה רק מן הראוי ביחס לכמה מצחיקה ומבדרת בשם ההלצה הגסה שהיא היתה שפועלה הנדיר בקיומו בקרב בני האדם....
הקיסרית ויתרה רק במקרה שלה ובשל ייחודה הנדיר והמשעשע בעינה. ובכן, הקיסרית עצמה לעולם לא היתה נעלבת מהערה טיפשית על שומה שלא התקיימה על אפה, ולכן תמיד גברה בה הסקרנות לגבי מידת אמיתות הטענות, במיוחד על איבר מינה של הגבירה מנטולין היבשה כצימוק מהעונה שעברה, אך חברתה ללילות הסודיים ביניהן לבין המכשפה, שהיו נהוגים בביתה מכיוון מלונת הכלבלב שהיה בעלה.
היתה בהוד מלכותה צניעות ואצילות מספיק לא לשאול, בוודאי לא מייד, אך פעם אחת השתעשעה עם הליצן במדידת המחוך השחור עם העור ואזיקי הפרווה, ביחד עם מסכת מקור החסידה שתכננה לאתגר את פרצוף קיסרה האהוב בחבישתה, בעת ליקוק עקבי סנדלה החדש שהפיל את הליצן מרגליו ללא כל שליטה לנישוקו בעת בו היא חשפהו בפניו - מעולם לא ידענו כיצד בדיוק הוא היה נראה - היה לה ארון נעלי מיטה שרק הקיסר וחביבי משרתיה זכו לראות בעצמם ובמו עינם - אמני העיר היו עושים עסקאות סחר עם הסנדלרים לעיצב נעלי בית מתוכשטות ומגונדרות לליל מיטות מענג בין הזוגות בממלכה, בהשראת נעלי המלכה המסתוריים כביכול, שאמנים איכותיים בוודאי מסוגלים להעלות על דמיונם.
כמובן שהיו אלו ציירי ופסלי העיר הפשוטים והמכובדים לקיום הסדנאות ועידוד היצירה החופשית, בוודאי.
אף אחד לא העז לפנות לאמני חצר ארמון המלוכה, שנבחרו בקפידה וחיו בגן הארמון למען עיצוב גחמותיה, ממיטב יצירת מוחם המוכשר ונערץ על המלכה, בכל עת בה חפצה.
לא היה נחות מכבודה להעריץ אדם על כישרון מוצדק בעינה - להפך וכמה שהיא היתה אצילה ומעוררת הערצה בעצמה בחינניות הקסומה בה נתנה דרור למאווי לבה הכנים וללא שום מבוכה.
אז יום אחד בעת הליצן נפל לרגלה לנוכח נעלה החדשה, בעת שהיא שתתה אתו יין והתפנקה על מסאז' ומריחת לק אדום בוהק בכפות הרגליים, בעבודת כפיו לשירותה כמובן, העזה היא לחטוא ברשעות מה לצניעותה ולשאולו על האמת לגבי אבר מינה של המנטולינה היבשה כדבלים ישנים עם ריח זבל של מנדרינה. ה
וא סיפק לה בצחוק גדול שאכן היה לה גוף די עקום ולא יפה במיוחד, מעוות ולא נשי באופיו ועדינותו - דבר ששניהם לא מצאו חומר לשעשוע וצחוק מרושע ממש - לב הקיסרית מייד נמלא חמלה, אך הליצן, שהיה בעצמו איש עם נשמה גדולה, סיפר שדווקא מעולם לא הסכים לציית לצווים העצבניים וחסרי הביטחון שהיתה מטילה עליו ומשלחת בו להשפלתה – צווים שהיו שונים כשמיים וארץ מהאופן בו ציוותה הקיסרית על צרכיה שתמיד ציית להם בשמחה גדולה, יהיו הזויים ומשעשעים כשהיו, למען בידורה העצמי - בוודאי לא הסכים לציית לצווחותיה שניסו לצוות על השפלתה בשל כיעורה, והיה מחמם את לבה, במקום ובתמורה, בעת השחלת המנטה בישבנה ותקיעה בחצוצה.
הוא עזר לה להתגבר על הצורך הנורא, בהחלט ניסה, וגם הקיסרית היתה משרתת את האכזריות שלה כלפי עצמה בחכמה רבה וללא רוע, לצד הובלה תבונית לעבר מקומות שהיו ראויים בעיניה כגדולת אצילות המלוכה כולה ונערצת במיוחד על ידי הדבלה העבשה והמסכנה שנהגה להחזיק את בעלה בכפייה, בתוך מלונה מסריחה.
היא אהבה לנבוח לרגליה, המנדולינה, והתגרתה בטירוף בכל עת בה הקיסרית קראה לה כלבה והתלוננה על ריחה שכביכול לא נעם לאפה ולנשיות בכללותה.
היא לא הפסיקה להעריץ את נשיות הקיסרית היפה לצד הסתרת גופה הכלבי המכוער והערצת הקיסרית בתשוקה של ביטול עצמי עד לאי קיום הקנאה שעודד אותו מלכתחילה. מתוסבכת לעייפה אך הקיסרית ריחמה עליה, לצד כך שחננה אותה עוצמתה בסובלנות אין קץ לקשיי האחר, וגם שימשה לה כחברה טובה לעניינים שלא היו בהם גסויות בריאות של אנשים בעלי צורך להשפיל את עצמם כשכמותה.
ברחובות כמובן היא, המנדולינה כלומר, היתה צימוק מיובש מן השנה שעברה כמו מלפפון חמוץ שלא הייתן מאכיל בו פרה, אך מאוד רודנית ומשפילה את כל מי שנתן בה מבט שלו לרגע ערער את בטחונה, והקיסרית נתנה לה כבוד מלכים לצד כולם וכיבדה אותה כגבירה לא פחות נעלה וחשובה ממנה עצמה, או כל אישה מהממלכה שנקרתה על דרכם, כמובן.
לפעמים התאנה המעוכה היתה ממש מסמיקה אבל הבושה שיגלו את האמת על ריח הנפטלין שבעלה, האדון המכובד אל מול עיני החברה, תמיד הסריח ממנו בשל חייו ככלב מלונה אומלל המשרת את צרכה בהשפלה וקללה של גדול שונאיה על מערומיה הכעורים בעיניה עצמה... הוי...
הבנתם את אי השעשוע באומללות שלה.... הקיסרית מבקשת תמיד לראות בזה שיעור חשוב בסובלנות וחמלה. וזה לא תמיד היה קל כי מנטולינה לא תמיד שלטה בפיה, בכדי לקבל מנה הגונה של כעס וזעם של השפלה לעברה.
הקיסרית שלנו היתה חכמה גדולה ומהר מאוד לימדה אותי שטעויות אלו לא ישיגו דבר מסובלנות וסליחה וככל שתלמד להתנהג כפי שהקיסרית ביקשה, יותר תתחשב בצרכי ההשפלה שלה, מי פעם ובהתאם לראות עיניה ובחירתה.

נדיר היה למצוא את הקיסרית משפילה אדם על מקום שעלול להכאיב לו בצורה מכוערת ופוגענית בגסותה, ולהזיק לנפשו ללא אחריות חלילה, או מתן הדעת על כבודו ככל האדם - אלא אם עורר את חמתה במיוחד ותמיד היה זה מוצדק והוגן, כראוי לתבונתה ורגישותה.
אחרת היא היתה בדרנית חביבה ומכורה לעינוגי גופה ונביחות אהובה שהיתה מלטפת בחום ושרה לו שירי אהבה שכתבה במשך הצהרים בעת שוטטות בגינתה למענו ומאהבתה הבוערת אליו, על כל מי שהיה עבורה.

כמילה אחרונה על הגבירה כלבייה בריח משתנה, יאמר לזכות הקיסר שידע הכל, כיוון שאהובתו שיתפה אותו כמעט בכל בעת רגעים רומנטיים ענוגים במיטתם, ותמיד בחר לנהוג בגבירת קלמנטינה סרוחה בכבוד הראוי למלכה, ללא יוצא מן הכלל. היא העריצה אותו ופחדה לשאול אם ידע על סטייתה אך בכל עת בה היה מתקיים ביניהם מפגש מקרי בעת ביקורה את הקיסרית, היה הקיסר מפגין ג'נטלמניות ראויה להערצה, לצד הסמקה וגיחוך של חוסר ביטחון מוחלט אך מוחמא במין פלרטטנות זרה מצד הדבלה של הכלב במלונה. הקיסר היה מדהים ביחסו אליה והקיסרית רק אהבה אותו כל יותר משהאמינה שבכלל יש ביכולתה.
ולא שעם הקיסרית הוא לא יכל לתפוס מנהיגות פה ושם, מתוך כבוד לרצונה ומידת התאמתה לכיוון הנ"ל בזה הזמן, אך היתה בו ענווה מכובדת של קיסר אציל באופן יחסו למרגרינה עם הונטולינה...

בכל אופן, בעיני הקיסרית ניצתה להבה תמימה של נערה שאך פגשה את נסיך חלומותיה על סוסו הלבן, נושא את דגל שמה. היא היתה שרה לו בקולה המפתה ובעת ציווי ליקוק עקבה ככלבלבה ומשרתה, שאינו מנהיג של דבר מלבד ציות מוחלט לעינוגה וצווה החם והאוהב, כמובן, ומתגרה לעיתים בממזריות זנותית ששפעה בה מתוקף היותה הוד גדולתה הקיסרית המופלאה והמכושפה, עד מהפנטת בקסם נשיותה, היתה מגלגלת לשונה באוזנו ושרה לו כמה הוא אהוב עליה וכמה היא חולמת על ליקוק אשכיו הגדולים כסמל מופת לאון גבריותו הבריאה כמנהיג הממלכה וגבר חזק מכולם להיות כך כלב מסורס בדמיונו לשירות הנהגת נשיותה בפרטיות ארמונה, שאין הוא דבר מלבד משרתה שם.
היא היתה מרפרפת ברומנטיקה שובה על יופי עיניו וחכמתו, בעת הדגשתה את נחיתותו ממעמד בנו המפגר של הטבח, תוך ציווי על הבאת תותים בשמנת ממנו באופן מיידי ותחת ספירתה, ובחזרה אל חדרה, שם ציפתה לו במלבוש מפתה ומגרה במיוחד, לצד ביטחון אמיץ בתעוזת מיניותה שהיתה מותירה אותו פעור פה ומנותק מעצמו לעיתים, בתוך חלל בו רק ידע את קיומה ואבד בתוך נשיותה, שהיתה מקפיאה באכזריות פתיינותה המרושעת מה וחסרת רחמים בהבנתה את גירויו מהיחס הזה שאף אחד לעולם לא היה יוצא משם עם כל אבריו עוד בגופו אל מול הקיסר, בעוד משוררת היא מילות אהבה רומנטיות ומעיפות כלב אל ענן מאוהב בו הוא משרת של הזונה הכי גדולה שהאלוהים ברא וללא אובדן ולו הקל ביותר מאצילותה הקיסרית המלכותית השופעת והנערצת, שאף זונת צמרת מקצועית, טובה כשתהיה, לעולם לא היתה מצליחה, וכמה שהיא היתה יפה וריחה כנקטר האלים וטעמה כחלום אופרה איטלקית ישנה לאחר משתה גבינות ויין מלא פרחים לבנים משלל גנים, פריחות, גידולים וחממות בגני ארמונה, על השולחן והוא היה רומנטי והם היו משחקים כל מיני...
אף אחד עד היום לא יודע אבל הוא היה לפעמים חוזר לפיקודו והיא ידעה לגרות אותו שם בכזו חכמה שהפילה אותו יותר לרגליה והעיפה אותו לענן הבא בגן העדן של מקדש מיניותה החייתית וטורפת כמעט אך כה רכה וממיסה.

בעיקר היתה שם אהבה גדולה שהובילה לחופש ופתיחות שאין כדוגמתם, כמובן והרי זוהי ברכה 

הם היו צוחקים ומדברים - אהבה גדולה וחברות אמיצה, לצד תחרותיות וקטנוניות לפרקים של שני ילדים טיפשים ואיך לא? כמובן - קיסר וקיסרית - שני שתלטנים גדולים ועיקשים שהתחרויות הכי גדולות שהובילו למריבות הכי קשות, היו משום מה תמיד על מי מענג את מי טוב יותר מהשני והם היו מענגים זה את זו לדעת ולא מדברים אחר כך יומיים בשל הפרינציפ. כמו שני קיסרים כ
מובן שברוגזים לא מנעו מהם שחזורים אינסופיים להנאתם המינית. מספרים שפעם הוא הביא אותה לשרשרת אורגזמות שאפילו היא בשיא חכמתה ומיטב מסתרי רוח וקסם נשיותה הכישופית מה במהותה, הקטינה אמונה לגבי סיכוייו לעורר בה כזה שיא שיאים מטורלל - הוא עבד כמו חמור להוכיח לה שהוא יכול לענגה מעבר לדמיונה ושיגע אותה באותו לילה עד שיללה בהערצה וגילוי מחודש של האמונה מהמצב הויברציוני הבלתי פוסק של גופה כממטרה מוצפת ים של רטיבות ומוקפת חיוך של אושר ועונג בכל גופה. הויכוח במהותו היה כה עיקש מצד שני השתלטנים הקיסריים המנהיגים הללו עד שהם נשארו בברוגז של ריב עוד שלושה ימים, כי הם היו עקשנים גדולים ומאוהבים כמו ילדים קטנים ומפוחדים עד טיפשים.
אך בכל לילה לפני השינה, בעת הימים הללו של הריב, היתה מתיישבת בזעם על פניו ומאוננת באגרסיביות על לשונו עד פורקנה המהיר והשתנה על אפיו כאקט ענישה.
המילה היחידה ששמע ממנה במהלך אלו שלושת הימים היתה "שתה!" עם מבט שכאב יותר מכל מילת גנאי לו היתה מוסיפה ותמיד סיימה בקריצה ממיסה של ילדה עקשנית ושתלטנית - קיסרית שהפסידה בהתערבות לאהוב לבה שסיפק אותה מעבר לאמונתה ביכולתה וכמובן מתוך בושה על הזלזול בו והרי היא העריצה אותו ולא האמינה שהפסידה ממקום שזלזלה בו כך.
הבשר, הגאווה, חטאים מפותחים יחסית, אפילו באנשי אצולה ומלוכה.... לפרקים יותר מימים אחרים...

אחרי שלושה ימים היא פינקה את אבר מינו כמו שפחת האגמים המצוירת על גבי באר העיר הישנה ובשם האגדה העתיקה על הקוסמת - זו שהפילה את כל הגברים ברשתה בשל יכולתה לפנקם ולהעריצם כמלכי העולם, לצד יופייה המרהיב והמהפנט, אותו היתה מציגה כבזוי ואינו ראוי לעומת היותם ראויים להערצתה, אותה ידעה היא לפלפל באופן ממיס בלשונה, שהיתה מומחית לא פחות בעינוג זרגיהם ואשכיהם - אפילו היתה מלקקת את פי הטבעת שלהם בתאווה רבה - דבר שגם אם בהחלט נעים ויתכן בין אוהבים נחשב כאוואנט-גארד בתחום הספרות והאגדה, בוודאי לנוכח האופן בו המשל ההוא סופר.
כמובן שהאגדה ממנה נלקח הציור על הבאר הישנה מסתיים בסרקזם איום ונורא של מסכה יפה מאחוריה מתחבאת עכבישה שחורה ומכוערה, לצד סוף מר של המלכים הללו ליום אחד וטיפשים גמורים לכל החיים, ומדובר שחיים של עינויי עולם אכזריים לאותם גברים שנפלו קורבן לערמומיותה והמרמה שכזבה בהם, ובעבור פינוק מלכים שרק קיסרית אולי מסוגלת אליו ובשל היותה קיסרית ולא אמנית, בוודאי לא אקפרימנטליסטית בתחום, בשם הטעם הטוב לאותנטיות מהותה וקנאותה לאמת בכל מחיר, וכנגד כל צביעות שבעולם, לעולם לא היתה מאשרת שהיא ככה טובה אך מתוך האגו הקיסרי שלה ידעה לשחרר קריצה שובבה שאמרה שיש דברים שלעולם לא תדע אבל לא תמצא בכל התבל אישה מלכותית ממני שיודעת לענג טוב ממני את אהובה ובעלה שהיה אדונה בציבור ומשרתה בשיחות הסלון של מרבית הקהילה ובוודאי של חדרי שינתה ושאר חדרי הזימה שעוצבו בשני ארמונותיה ובית הגן מאחורי מחסן הציוד החקלאי המוזהב של הגן המרכזי.
הקיסרית היתה אלופה במיטה למיטב הבנתה את עצמה וכמובן שאצלה הקיסר נשאר קיסר לעולמים ולעולם לא שוטה בעולם של כזבים ומרמה – אחרי הכל, קיסרית אמיתית ומלכותית היא היתה ואהבתם היתה גדולה – ביניהם ולשלל אנשי הממלכה.

אה, כמובן! היה גם את בית הקיט המיוחד והפרטי שלהם מחוץ לעיר, עליו כולנו ידענו פחות ופחות כי שם הם היו מסתתרים... אך מספרים שכמעט פרצה מלחמה עם המדינה השכנה בשל הדוכסית החמוצה והקרה שמעולם לא עינגה או פינקה בשום צורה את הדוכס בעלה, שהיה פרופסור מכובד וחכם במיוחד אך בעל אבר מין עקום וקטן, לא פחות במיוחד ולא יותר מדבר, לצד קשיים במעוף דמיוני לענג את דוכסתו האילמת ופסיבית במיטתם. היתה שם צרה גדולה והקנאה כמעט הרגה את הדוכסית הקרה. מספרים שהקיסרית עשתה לה ביקור מיוחד במינו עם כמה מטעמים לשחרור תסכולה וחינוך נשיותה לעבר שלום ממלכתה. היא היתה נחושה למנוע מלחמה ולהשיג שלום, לא משנה בשל איזו סיבה מופרכת ביקשו לקיימה. היא שלטה בזעמה והצילה את הדוכסית המתוסכלת והמרה מעצמה, לצד טובה לא קטנה לבעלה.
הקיסר, מנהיגנו היקר, עד היום מזכיר בכל הזדמנות, את הסכם השלום היפה ביותר מכל אלו שחתם בכל הכדור הגדול והמופלא, ובכלל בכל הגלקסיה ומעבר לה, אי פעם, כי הוא הרי פנטזיה ואגדה וקיסר וכל מה שמאדים יכול קיים לשרתו כקיסר מהולל שדווקא נחתם על ידי האישה שלצדו ושתמיד תמכה בו, הקיסרית שלו כמובן, המקבלת כבוד לצדו בשם אצילותו, שכן הוא היה המנהיג האהוב ומכובד כבוד מלוכה ללא עוררין, ונדיר היה לשמוע אותה מצווה לעברו בחברה, או חלילה שולפת את הממחטה שלא לנגב דמעת הערצה על איכותו כקיסר ממלכתה ואדונה, שלולי הוא, לא היתה הצדקה לקיסריותה...
חה! איזו בדיחה!
אבל אף אחד לא צחק בפניהם מעולם, שכן חוש ההומור שלה היה עשיר מספיק שלא לפגום במידות הנימוס המקובל לבית המלוכה ואחרי הכל, בסוף היום הם אכן היו אצולה ומלוכה –
קיסרית וקיסר שהנהיגו ממלכה קסומה ויפה וזכו בחסד להערצה ואהבה על כל הנפלאות הללו שהיו בם. הוא היה ממיס בעיני הים שלו את הזקנות הכי בתולות בספרייה שגילו לכבודו אוננות מהי בגילאי 80 מאוחרים וסוף סוף הבינו את כל הספרים שקראו כמו תוכיות קטנות במהלך כל השנים, והיא היתה מהפנטת בכישוף את כל מי שנשבה בקסמה, שעטף אותה באופן מוחלט וברדיוס של כמה סנטימטרים טובים סביב כלל נוכחותה - הוא היה זוכה לנשיקות בכף ידו ובכפות רגליו ברחובות, משלל נתיניו - היא זכתה להשתחוויות רבות ומחמאות אינסוף, היו בקשות לנשיקות אך לא היה מכובד מחוץ לארמונה ורק באם חפצה להזמינך...
היו גם שהשתחוו לו מתוך זכות ובחירה, לא מחובה - הוא היה אציל ומאופק - מנהיג עם קיסרית שעמדה לצדו כאשה המסורה באהבתה לפיאור מעמדו, שהיה שיקוף נכון של הדברים, אבל לא ראו בציבור לדוגמא את הסטרפ-און האחד בבית שהיה משחרר לו את כל השתלטנות הזו ממקום שגבר לעולם לא ידע לעשות בחן בה אישה, ועוד קיסרית, יכולה.
היו הרבה משחקים וצעצועים – היה גם התום הטהור בעשיית האהבה ורומנטיקה עד אין קץ בסערות רגשיות עמוקות, לצד תאווה רעבתנית ותשוקה עזה....
היא אהבה אותו הרבה וידעה להפעיל את מיטב גבריותו למען שירות מיטב נשיותה - הממלכה כולה פרחה בזכותם והתמלאה בשפע כל התכונות המדהימות שהם גילמו בדמותם.
והיא, שאהבה אותו מכל לבה ועל מלוא פאר נשיותה הנעים וכמעט תמיד מחויך ונינוח, נתנה לו כבוד גדול כקיסר, כמו שרק קיסרית יכולה, לצד ערגת כל הנשים באופן בו התבוננו בכבוד והמסירות בה היה מכבד את נשיותה ומלכותה בחזרה, דבר שעורר ברובן קנאה גדולה, בעיקר בה על היותה היא וזכייתה בגבר המופלא שלצדה...
ועל כל גבריותו הגסה כמנהיג דגול שהציל את הממלכה מאיומים קשים ומצבי שפל איום ונורא, דאג לרווחה, למוסר, למשפט, לחוק ולערכי החברה, לעם כולו במסירות והנהגה חסרת פשרה - שיא גבורתו נצפה, יותר ומעל הכל, ולנצח נרשם, בעדנה בה הוא התמלא אל מול שפע נוכחותה ונשיותה, בכל עת בה צעדו יחדיו, כיאה לבני בית המלוכה.
והיא היתה קיסרית כמו שרק באגדות ובמיתולוגיות יכלו להמציא ועדות די יפה להתעלות המציאות על כל דמיון שעולה במוח האדם, אם רק נאפשר את המקום, שכן העולם התמלא בשפע יופייה ואצילות נפשה, ונשיותה שכמובן הרתה וילדה לו בנים נסיכים ונסיכה אחת קטנה ויפה עם גומה קטנה בלחייה, בדיוק כמו זו שהוסיפה את החן המפיל בקסם הים שהביט מהעומק התבוני והרגשי שנצפה מעיני הקיסר הדגול של הממלכה, מוסיפה לו קסם נעורים מדיף סקס-אפיל מסוכן בשילוב עם גבריותו המחוספסת יחסית בצורתה החיצונית הכללית, שכן היה הוא מצביא וספורטאי, בנוי על שרירים, ללא הגזמה חלילה, אלא יפים כאלו של עמל כפיים, נגינה בפסנתר לפרקים ועוצמה פנימית היישר מן המאדים – קיסר!
בכבוד הדדי הנהיג כגדול מנהיגי המציאות ששום אגדה לא התקרבה לה....

שווה לנסות

ובנימה אופטימית זו..
אמשיך בשלי
...
עם כמה מילים נוספות באשר לונוס שהיה המוביל לעבר סיפור הקיסרית...

ציינתי כי כוכב הונוס מייצג יופי ואסתטיקה
טעם וחומר לצד גישה לכסף
רומנטיקה וגישה כללית לתרבות ולחברה

בנוסף, ונוס מתקשרת כמובן גם עם פריון וחקלאות
אבל זה פחות רלוונטי לרגע זה, יחסית....
{לא מומלץ לגנוב לונוס את הזרע בו חפצה - היא אחראית על היבולים - היא אמא אדמה, בעזרת מרקורי - כוכב הבית של הבתולה, הידוע בכינויו – כוכב חמה}

עכשיו גיליתי טריק מפתיע!

אני תמיד ידעתי שהונוס במפת הלידה שלי ממוקם במזלבתולה
שזה מקום מיוחד במינו לונוס
ועוד כשהשמש בעקרב
וגם אם לא... לגמרי לכשעצמו!
זה מקום נשי יוצא דופן של נזירות זונות
ספרניות בתולות עם חדרי עינויים נסתרים
אמאזונות עם חיוך מתוק של שושנים וציפורניים עם קוצים מסוכנים
זו הכוהנת הגדולה
קדושה
וזונה

אבל קדושה
כמו שאף זונה לא יכולה

מאדאם
בקטע קינקי
{איפה צ'יטה נו? מוצצת מעולה בקטע של בת זונה - אתה על ארבע ממנה!}
ילדת בית ספר עם מדים של כנסייה קתולית
וחוטיני מתלקקים בטעם דובדבנים
רוכבת רודאו עם דוקטורט

ליידי זונה אשכרה!

כמובן שיש לה אי אילו סייגים פחות חביבים...
{היא גם שמרנית ומסורתית ללא פשרה!}

וזה מה שכתוב עליה - הונוס שבבתולה:

If the planet Venus is in the sign Virgo then your overwhelming need in love is to have the object of your potential affection pass some very discriminating tests before you're truly willing to step into romance. Yes, Venus in Virgo is famous for that "checklist". It could intimidate potential lovers but that's not really a threat since they'll never even know you're analyzing them to decide whether or not love is possible in the first place. Venus in Virgo does all this quietly and without fanfare. Your greatest need in love besides perfection is simply to be needed. You most easily express love by being of service to your lover and taking care of all those details in life. When you criticize or nag, it's only because you care so deeply and expect such pure love.

:))

ערמומית - אתה בכלל לא במבחן, באמת נראה לך מתוק שלי? 😉
{עם חיוך מתקתק ופצצה מתחת לשולחן מהסוג שהיצ'קוק אוהב. את "חובבים" של האל הארטלי ראיתם פעם?...}
שווה לעבור אצלה, נראה לי...
ותמיד ידעתי שזו אני ושם ממוקם הונוס שלי...
והסתדר לי במידת מה...

אבל מה???

האתר הזה מגלה לי שאני בכלל גבולית ועל פיו הונוס עובר לבתולה לאחר יום הולדתי
ומתעקש שהונוס שלי בכלל באריה

זו הפתעה!
😄
{ולא, זו כבר לא בדיוק שליטה על הברכיים מגובה האדמה, מה שנקרא, אבל בוערת אש ומלכותית בהחלט - מוארת וחמה בוודאי}

חייבת להודות שלחלקים ממנה אני מעט, אולי לא רק מעט, התחברתי
{כמובן שזה הכל שטויות אבל סיפורים יפים, לא?}
ואני מהורהרת מה - חדש ומפתיע לי האריה הזה...
כה אמרה הלביאה...

{מביני עניין מתבקשים לעוץ עצה, תודה! וכמובן שכל מי שבא לו לבדוק את עצמו מוזמן אלי גם....}

וזה מה שכתוב על מיקום הונוס במזל האריה שכנראה אני שייכת אליו או משהו כזה:


If the planet Venus is in the sign Leo in your horoscope then love is a grand, romantic adventure! In fact, you're an incurable romantic and with Venus in Leo you're likely to be in love with love. You need loads of attention and open displays of affection and anyone lucky enough to romance you will be doused with warm, generous gifts. Venus in Leo expects to be treated like royalty in love and sex, but you also know how to treat your romantic partner like the King or Queen of your castle in return. Venus in Leo has a tender ego and strong pride in love so you do need loads of validation and attention but you're free with compliments and have such a strong need to experience true love that once you find it, your loyalty knows no bounds.


:))

OK

זה בולשיט נורא גדול
אבל מה אכפת לי?
נהניתי
אולי גם אתם?
לא?
סבלתם???
לא אכפת לי!
😄

זה היה סשן עצמי של התענגות חושים והערצה קלה
נראה לכם שכל כולי נתונה לשרת את סבלכם?

היה לי נעים וטוב, נפגש שוב בקרוב
...

באהבה גדולה ואיחולים לסוף שבוע קסום ונפלא!
שבת שלום כמובן!

ממני ושלכם,
מורטישה
:))