לפני 15 שנים. 27 באפריל 2009 בשעה 15:29
לאבלים ולכואבים את הכאב, האובדן והצער שיום זה מבקש להזכיר
זה שאף פעם לא מתרחק
ונדמה שבין פסי הייצור
כדאי שיהיה מקום גם לשפוך החוצה את הכאב
לתמוך, להכיל, לחבק
קטונתי
ובכלל
מפנטזת על אהבה ושלום
אולי אני חוטאת