סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 15 שנים. 28 באפריל 2009 בשעה 13:18

כמה בוץ אתם מסוגלים לאכול?
כמה לילות בלי שינה ובלי מקלחת על פקלאות מג'ויפות וריח ברביקיו של גופות?
כמה אובדן ותרגולים באש חמה על חברות אמת ואהבה מהי
כמה אובדן למען הערך
שברי הליכה ברגליים וציפורניים שחודרות לכם לאמא של הבוהנים שרק יתנו לכם בוהן נשית חיננית ומטופחת ללקק כל הלילה!

ומה זה בסוף יום ששובר חזק יותר את הלב של הגבר
מה זה
תגידו לי

מהשיבה הביתה
אל בית שלא חיכה
ואישה שלא בכתה
ולא המתינה
ויתרה
עזבה
התפשרה

הלכה לה לשחק עם ילד אחר
שהיה בסביבה
ועשה לה קצת נוח

ואתה...
אתה אכלת הרבה בוץ
וציפורניים קרעו לך את הבוהן כסמל לבוהן הזכה ההיא של האישה שלא שמרה לך
אין מה ללקק
וככה זה כאב

ואתם
אתם יקרים לנו יה קקות
תשמרו על עצמכם
ותגנו על ההגנה
זו שמי יתקיף אותה מי?
כאילו היה זה משחק כדורגל

ואם כבר מלחמה
בוא נסגור את זה בשלום עולמי
אמן!

והלו!
תנו לנו בכבוד את הפונפונים
פעם בכל היקר לי גברים היו עושים הרבה בשביל זה
...

רגע לפני שעם הספר מפגיש את העולם עם אחת מדוגמאותיו למעבר חד אה-לה רד פזצטה פגז זבבם
מעצב קורע
יגון ושכול
לשמחה גועשת ורועשת

והיא שעמדה
ועוד לא אבדה

הרשו לי....

ושנהיה בריאים כולנו ונחיה חיים ארוכים ויפים וטובים ושלווים ומלאי נחת
אהבה
השראה
יצירה
עשייה
מלאכה
פריחה
ובוהן של אישה כקרקע טובה להציל את שוק הנד"לן מהצרות שהוא הביא עלינו

זה לא וויטנאם פה יה קונגות!

בוא גורילה בוא
אתן לך בננה מותק שלי
:)



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י