חולת אהבה בשיכון צריכה זין

כל הזמן בניה על מתח וניגודים
נסיעות למקומות אליהם לעולם לא נגיע

זה מין כזה מוטיב
שאתה מדבר
מהתבוננות נדמה שזה מה שאתה כל הזמן אומר

אבל האם זו הדרך לאהוב אישה?
אני לא בטוחה

וכשאני מתבוננת בעיניך לפעמים אני שואלת את עצמי מאיפה יוצא כל הרוע
מאיפה באה כל האכזריות
כי יש לב חם וטוב שם בפנים
רואים

יש שם נשמה גדולה ויפה

ואני לא מבינה

ואני?
אני אוהבת את המסע
את החוויה
את ההרפתקאה
לא מפחדת מהפתעה
לא מחפשת את נקודת הסיום

גם סומכת על עצמי
לו רק היית סומך אתה
עלי
על עצמך
...

אבל המימוש לא עומד בסתירה

ואולי אף פעם לא אדע

כאילו שאין שום חשיבות לכל מה שהיה
כי ככה זה

ובי זועקת קריאת תיגר על זו האכסיומה
שאינה יותר מכזב מבועת בענייני לב ואהבה בין גבר ואישה

הנה שוב אני
בתפקיד אם המזח
שולחת ברכת שלום
ואומרת שלאן שלא מועדות פניך

שמור על עצמך

ותזכור
בין שאר הציווים
שאת האדם האל ברא

והשלטון הוא אוטונומי

לא שלי ולא שלך

לנו ניתנה זכות גדולה
זכות הבחירה

{איך הלך הסיפור על העז בפרשת הדרכים אז בשיעורי תושב"ע כשהיינו ילדים?}