הוא אהב אותה
כל כך אהב אותה
זה היה פעם מזמן
אבל מאז ועד היום הוא לא אהב ככה אישה
כמו שהוא אהב אותה
האם הוא ככה אהב אותה גם כשהיתה?
אל לכם לשאול כזו שאלה
אבל אם תתעקשו על תשובה
הכניסו אל המשוואה את המשתנה הבא:
הוא נתן לה ללכת ממנו
הוא נתן לעצמו לאבד אותה
אבל הוא אהב אותה
כל כך אהב אותה
זה היה פעם מזמן
אבל מאז ועד היום הוא לא אהב ככה אישה
כמו שהוא אהב אותה
ועכשיו הוא עסוק במלאכת הרומנטיזציה
איפה האישה שהוא ככה יאהב שוב כפי שאהב אותה?
איפה האישה שתגרום לו לתת את עצמו במלוא הנתינה?
האם בכלל קיימת כזו אישה?
וכמוה, כמה שהוא אהב אותה
הוא נותן לנשים שעוברות ללכת ממנו
הוא נותן לעצמו לאבד אותן
לא קל לתת את עצמך - הוא יודע לומר
ותפקידך הוא ללטף את ראשו ולהכיל את דמעותיו על חזך הבריא
חלילה לו מהתובנה כי מעשה זה שלך לבדו מהווה סיבה מן המעלה הראשונה לומר לך עליה תודה
ובראש רצות הרומנטיזציות - אני צריך את זו שתדע לחנך אותי
את זו שבאמת תוכל לגעת בי ולהוציא ממני את כל הדבר הזה שיש בי
אפילו שכבר שנים כלום לא יצא
כי כנראה שהמציאות היא כזו בה אין באמת בכלל כזו אישה
ולכן מעולם לא זכיתי למסור עצמי לנתינה
ולכולן נתתי ללכת
ואת כולן נתתי לעצמי לאבד
את עוד פה מלטפת את ראשי?
אישה טיפשה ושפלה!
נכון - את אישה טובה
אבל אני צריך... ואני יודע... ואני... אני... אני...
הוא הוא הוא
אתה אתה אתה
קל לחלום על דבר שלעולם לא יתקיים
קל להאמין בשקרים של עצמך
אז לא צריך להתמודד
אז לא צריך לתקן דבר
הכל נראה מושלם
ואל מול הרומנטיזציה מעוותת המציאות הזו
שאינה הרי דבר מלבד חטא איום לרומנטיקה הטהורה
זילות מוחלטת של ערך עליון
קמה לה אחותה המרשעת של אותה סינדרלה גיבורה
ציניות הוא שמה
אחרי הכל היא אינה שוכחת שנרקיס התבונן במראת הביצה שתמיד אמרה לו מי באמת הכי יפה
מראה שהובילה אותו היישר למותו
והרי אין כמו טרגדיה כחומר קומי משובח למכשפה רעה
הי הי הי
הו הו הו
והא הא הא
אל לך לחפש משמעויות בשום ובצלים
אומרת האחות המרושעת
הכל שטויות - אין ערכים - מוות לאהבה
ושמישהו כבר יחליט אחת ולתמיד אם יש לומר דלעות או דלועים!
אהבה זה חלום
במציאות יש בריחה
אבל הפי אנד בכל זאת יבוא - אל דאגה
כי הרי יבוא גיבור גדול ממך להציל את הנסיכה מן הגיהנום שכתבת עבורה בתמורה לאהבתה
זה לא כי אתה לא מסוגל לאהוב
זה לא כי אין בך ים של נתינה
אלא כי עוד לא באה האחת שתוכל
עוד לא באה האחת שנגעה
את את סתם אחת שמלטפת את הראש ואוהבת כמו אישה
אני... אני... אני....
וזו בכלל הרומנטיזציה מכתיבה
הי הי הי
הו הו הו
הא הא הא
צוחקת לה ציניות המכשפה הרעה
עוד רגע מראת הכזבים של נרקיס מפילה אותו אל מותו
איזו שמחה והילולה!
אבל גם המכשפה הרעה לא תשרוד
והנסיכה?
גם אם לא יבוא גיבור תבין שעדיף לה שם במגדל השן לבדה
אם יש מי שמכיר דרך מכובדת וראויה יותר לחנך לאהבה מהאהבה עצמה
שיקום עכשיו
or forever hold his PEACE
ואל תשכחו להביא תפוח אדום ועסיסי בפעם הבאה שאתם באים אצל המורה....
לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 18:01