חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ממה אני בעצם מפחדת?
הרי על עצמי בעיניים עצומות אני סומכת

וזה כבר זמן מה שאני יודעת את התשובה

עם כל האהבה
וזו חתיכת אהבה
איזו היסטוריה של בלוג
מלא ברגשות
הכי אמיתיים שיש

אני לא באמת מפחדת לאבד אותך

כן, זה עצוב
אבל זה לא מפחיד
וגם מה אני מאבדת בעצם?

לא. זה לא הפחד שלי - לא באמת.

יש לי את עצמי - תמיד
וזה המון.

אז מה זה בכל זאת שמעורר בי פחד?
כבר הרבה זמן אני שואלת
וכבר זמן מה אני יודעת שאני יודעת את התשובה

מפחדת לגלות
שיש בעולם אנשים המסוגלים לעשות לאחרים
כאלה זוועות.

ועל מה?
על חוסר הביטחון שההבטחה שלי ראויה לזה כינויה?

אני מניחה שכשאתה בנאדם בוגדני, קל לך להאמין שאחרים יבגדו בך באותה המידה...
כשאתה שקרן, אתה משקר לא רק כי אם בעיקר
לעצמך

ואני, אני כל כך רציתי להאמין בך

כמה אהבתי אותך

פותחת עיתון וקוראת רצח, תאונה, מלחמה, אונס ילדה

והלב, הלב מפחד
לאבד אותך?
מתי בכלל ניתנה לי כזו פריבילגיה?

לא רוצה לגלות
שיש בעולם אנשים שבאמת מסוגלים לעשות לאחרים
כאלה זוועות

ואם יש רשע בעולם החושב שזה שיעור שכל אדם צריך ללמוד
שישאל את עצמו מאיפה נולדה אצלו כזו מחשבה
ושיתחיל ללמוד את השיעור שהוא כנראה פספס שם...