לפני 14 שנים. 15 במאי 2010 בשעה 9:34
סוג של חומר למחשבה...
http://rikishaham.co.il/
בעולם הפסיכולוגיה, כשלוחה של העולם האנושי בכללותו, יש הרבה תפישות שוביניסטיות
שיש מקום לערער עליהן או לפחות לערוך עליהן סוג של חשיבה מחודשת
למשל, השימוש במונח Drama Queen כשבפועל גברים רבים נוהגים ככאלו
למשל, הקביעה שארוטומניה היא מחלה שבעיקר נשים סובלות ממנה וברובן הן בודדות מאוד
יש מקום לדבר על ציד מכשפות
להודות לאל על שנתן לנו את הקיום המחשבתי לשאול שאלות ולהעלות תהיות
ותמיד חשוב לזכור שסוציופת נרקיסיסט יכול ליצור מציאות בה האישה בה הוא התעלל היא כביכול ארוטומנית
ואנו בני האדם, כצאן לטבח
זה לא שבאמת אכפת לו
what better way is there to deconstruct a notion than embracing a cliche?
וזה שוב מוביל אותי לסרטו המדהים, החשוב והלא פחות מגאוני של טרי גיליאם
So invisible to the naked eye
it doesn't even have an odor
עכשיו מי רוצה לדבר אתי על חופש?