מדוע בחורות שאתה לא באמת אוהב ולא באמת אוהבות אותך זוכות לקבל ממך הרבה יותר ממה שאי פעם נתת במקום בו באמת יש לך אהבה.
זה מעורר תחושות מאוד לא פשוטות.
לפרקים אפילו מאוד קשות.
אולי זה הראש המעוות הזה של העבד
שמרגיש שייך איפה שהוא לא באמת נותן את עצמו
איפה שלא באמת רוצים שהוא יתן את עצמו
איפה שאין מי שיתן לו דבר בחזרה
ראש אגואיסטי פחד
כאילו לא מודע לרגשות של אחרים
נרקיסיזם לשמו
בשם העמותה לאיכות הסביבה
(זה גם מסריח כמו פלסטיק שרוף)
מה לזה ולמה שאני צריכה?
איפה בדיוק מלבד במוחי ובלבי עולה זו השאלה?
מצחיק איך בעצם עבדים מזוכיסטיים מי ישמע הולכים לאיפה שלא באמת כואב
שלא באמת מסוכן
שלא באמת צריך לתת
איפה שהכל לגמרי תחת שליטתם
ומשאירים מאחוריהם שובל כואב במיוחד
של כזה מין כאב חד
המכאיב למי שלא רצה בו ולא מוצא בו שום הנאה
אני נורא אהבתי אותך
וזה די המשפט האחרון שאני אי פעם רוצה לומר לך.
לפני 14 שנים. 7 ביוני 2010 בשעה 22:23