סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 13 שנים. 3 בדצמבר 2010 בשעה 21:54

למה אתה מתנהג באופן האכזרי והנורא בו אתה מתנהג כלפי האנשים שאתה באמת אוהב
ממקומות לא מתוכננים ומחושבים
כמו רגשיים כאלה פשוטים
לרבות עצמך

השאלה היא
וזו שאלה נורא נורא כואבת ועצובה

אם אני אי פעם אוכל שוב לאהוב אותך.

והאם בכלל שווה לי להתעסק בזה בהקשר שלך.

כי אולי אני אקח את זה למקום יותר אישי ומינימליסטי

כזה ששואל את עצמי

איך אפשר למחוק מהלב אהבה כל כך גדולה
ולתעב אותה בו בזמן

איך אפשר לא להפסיק לרצות ולפלל
למקום בו קונפליקט שכזה כלל לא יהיה קיים
כדי לפרגן לאהבת הלב הגדולה
בזמן שנדמה כי תיעוב זה כל מה שאהבת הלב באמת רוצה.

אני עוד אמצא את הדרך לבטא את זה

ואני ממש בלב כבד חייבת לא להתבונן יותר בך

מעדיפה לזכור אהבה
ולהתחבט עם עצמי
מאשר לחיות את רציחתה
על בסיס יום יומי.

ואתם יודעים מה?
צריכה ורוצה שבתוך כל זה
לא רק אני
ובוודאי לא הכי
אוהב את עצמי.

אף פעם לא אמרת לי תודה
אף פעם לא העזת לברך אהבה
שהיתה
לא מגיע לך אותי

צודק
סיימתי להעלב.

אבל הלב...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י