חולת אהבה בשיכון צריכה זין

חלק בלתי נפרד מתחושת אהבה לאחר
היא איך אנחנו אוהבים את עצמנו בסביבתו

וקשה לאהוב אדם
מקסים כשיהיה
אם הוא גורם לכם כל הזמן להרגיש פתטי

ואולי זה פשוט כי פרספקטיבות משתנות כל הזמן.

אני לא ייצוגית כזו

אני לא מוכרת דמות מעובדת

אני סוערת

אני יצרית

אני רגשית

עם ים של פלפל בתחת

אני מבולגנת

לא ממש מתובנתת

לפעמים נורא

ובכל זאת
אני לא כל כך צפוייה

ולא מתאים לי שיהיו לי כאלה אלף "ידידים" שידאגו לי לכל מה שאני צריכה

אין לי הרבה חברים

לא צריכה

אני הרבה יותר מדמות אחת

לא מעובדת

לא חרושה

לא מבויימת בשום צורה

לפעמים זורמת
לפעמים קשה

יש את האנשים האלה שכל הזמן מדברים באיזו התנשאות על כל הקרציות שלא הבינו לא
האנשים המוטרדים האלה

יש לכם מושג איך זה באמת מרגיש להיות מוטרד?

ובאמת אמרתם לא או שככה נוח לכם לספר?

אני לא מאמינה כל כך בקארמה

החיים לא מראים לי את קיומה

כמה מהר אנחנו לועגים לכל מי שאכל חרא

ושוכחים איך פעם ינקנו כולנו מפיטמה

הלוואי והייתי קופה

הייתי יושבת כל היום ומחטטת לך בראש לבדוק אם יש לך כינים
אוכלת בננה
עושה הוו הוו הווו
והיינו דופקים תנוחות אקרובטיות בין הענפים
בצמרות הברושים
איפה שרק אתה ואני רואים

זה היה

גם אם אף אחד לא היה שם ושמע.