המוח שלי טחון
דיברתי עכשיו בטלפון כמה שעות טובות
לא רגילה לזה
עם חברת ילדות שאני משוחחת אתה ככה מדי פעם כל כמה חודשים, שנים, שבועות
לא נפגשות הרבה
היא חיה רחוק
יש לה בעל
יש לה שישה ילדים
אנחנו במקומות קצת שונים
אבל חברות ילדות
ואוהבת אותה
אהבה נוסטלגית מלאת זכרונות כזאת
אבל עכשיו השיחה הזו
אוף
כמה אנרגיות
ושתינו ידענו לומר שזה לריק
אבל ככה אנחנו בני האדם
ממלאים את הריק
מנסים
תוך כדי ריקון מלא ממלואים שאכלנו בערב פסח
תודה לאל נגמרו המצות
אפשר לחרבן
הקיצר
התגלגלנו לשיחת ימין ושמאל
ויצאנו לנו במחול
הידעתם?
יגאל עמיר לא באמת רצח את רבין
לרצוח? לא בעד
אבל רבין היא רוצח בעצמו
פינוי גוש קטיף זו הטעות הכי גדולה שנעשתה כאן בארץ - השמאלנים יודעים
ליברמן היחיד שאומר אמת ויש לו ביצים
הוא לא מפחד כי יש בו משהו שאין ברוב האנשים
הציונים שבאו לכאן לארץ וגזרו לדוסים את הזקנים?
היה להם מלא כסף להציל את היהודים באירופה
הם בחרו לא לעשות את זה
העיתונות זה דבר מאוד לא אמין
היום נורא בקלות מעלילים עלילות על אנשים
זה בכלל לא הממשלה ששולטת במדינה
שב"כניקים
קצב אנס?
אני בכלל לא בטוחה.
העדויות סותרות.
הערבים הם לא פרטנר לשלום
הם פראי אדם
רוצחים
שרה אמנו, אישה משכמה ומעלה באצולה היהודית
אמרה על ישמעאל
שהוא בעייתי
היתה שמה אותו בכיתה טיפולית
שד הרע היא זיהתה בו
והגר?
היא האמא של כל הערבים
זונה שרמוטה
(אברהם הבעל זיין אותה)
לעמוד בצפירה כדי לזכור אנשים?
ואלו שבאים לצלם את אלה שלא עומדים יותר טובים?
יש מי שקורא תהילים
בסדר
הערבים מנסים להרוג אותנו כל החיים
ערביות זו מהות אחרת מיהודים
הם רוצחים
אף אחד לא רוצה אותם
אני
אנוכי
שהיתה שותפה פעילה בשיחה המקורית אך לא כל כך מצוטטת כאן בכללותה
תמימה
לב טוב יש לי
סוציאליסטית מלידה
רוצה להאמין בטוב שבאדם
אבל שמעו
הכל קונספירציות
והקם להורגך
השכם להורגו
יהההההה
חברות ילדות טובה
ואהבה בלבי תמיד תהיה שם אליה
אבל קשים קשים הדברים
אני פה קצת מטלטלת בנפשי...
ככה חושבת רוב המדינה
פחות או יותר
כל אחד מגן על עצמו ממקומו
מעטים מבקשים לדאוג גם לאחרים
חייב להשמר המקום להשמעת קולות אחרים
(אה והיא גם אמרה שאי אפשר לעשות הפיכות כיוון שמי שניסה נמצא בצינוק ויודעים איך לטפל בכאלה אנשים)
חייב להשמר המקום להשמעת קולי
אבל קולי
בודד
במערכה גדולה
עליה ניצבים עוד כמה בדילים, גדילים, עברית
חיילים
מהות יהודית
אנשים טובים
באמצע הדרך
פה ושם פוגשים
רחוקים רחוקים רחוקים
לא מאוחדים.
שיט, השיחה הזו הכניסה אותי לדכאון.
חייבת לצאת מזה.
בהצלחה שיהיה.
ולא לשנוא את מי שאוהב את מי שמדבר ככה רק כי היינו ילדים וזה היה מזמן...
קשה לי מאוד עם הדעות האלה.
טוב די אני מפסיקה לכתוב
תבינו מה שאתם יכולים.
לפני 13 שנים. 28 באפריל 2011 בשעה 16:04