ומרגיז אותי שלא משנה מה אומר
למען מה אלחם
תסכמו הכל בפמיניזם רק כי אני אישה
שוביניסטי להחריד.
כן, אני אישה
אני בן אדם ממין נקבה.
אז מה?
אני חושבת שהמהפכה הפמיניסטית היא אשלייה אחת גדולה.
אני לא אומרת שאין פעולות חיוביות למען קידום שוויון הזדמנויות בחברה.
אבל למשל כל תפישת העולם הזו ששחרור האישה מתבטא בזה שזכותה להזדיין כל ערב עם גבר אחר ולהתפרפר יעני כמו גבר.
ברור שזכותה אבל יש נשים שזה כולא אותם במקומות מאוד לא טובים עבורן.
לא כאלה שקרובים בכלל לצרכים.
אני לא מפחדת להיות אישה
אני לא מפחדת להיות עוד אחת אוף מעצבנת שרוצה קשר רציני עם גבר אחד
בית ומשפחה
מה קרה?
ואני באמת רחוקה מאוד מהקלישאה ואין לי פנטזיות אובססיביות על שמלה לבנה.
אנחנו חיים בעידן בו גברים מתייחסים אל נשים כמו אל זבל.
לא כולם.
אבל יש לזה ריקושטים מכל מיני כיוונים כל הזמן.
נשים הכי יפות, הכי מקסימות, הכי חכמות
גברים נהיו כולם פרדטורים של מגזינים אפלים
זן שפל
כתוצאה ישירה של פברוק מוחלט לשחרור האישה.
מיניות מזוייפת
ציצים ורגליים תחת הזרה
אנחנו נחשפים הרבה פחות לעגבניות בסופר.
סלחו לי שאומר את שאומר
אבל אני באמת ובתמים מאמינה
שאיפה שאין אישה
בחיים לא יקום גבר.
ואישה זה לא יצור כנוע ונחות
וגבר זה לא אידיוט חסר רגישות.
הפעם הצלע שלי נשברה.
שבת שלום.
לפני 13 שנים. 3 ביוני 2011 בשעה 14:18