אני חושבת שסוף סוף הבנתי
איך קרה שהצילום גבר על הריקוד כמיצג אמנותי
הצלמת מעיפה אותך על עצמך
כל הזמן מעריצים אותך
כל הזמן עסוקים בך
היא מתחבאה
וזה אתה אתה אתה
הרקדנית
ככה סוג של
לפעמים
על הדרך
יכולה
להפיל אותך מזיל ריר על הרצפה
זה לא מתחיל ונגמר באתה אתה אתה בוא הערצה
אבל לא מכירה רקדנית שתרצה לרקוד בשביל גבר שאין לה אליו אהבה
אלא אם לפרנסתה
או אתם יודעים
בעולם קצת פונוגרפי וסוטה ממה שרץ לפעמים בראש שלי
הקיצר
היא אוהבת וחמה
אבל שמע
זו גם המון המון היא
ופתאום אתה
אתה
אתה
יהההההההההההההההההההההההההה
[איך מעבירים תוים בחיוכים? ומה עושים עם זקפה עצבנית באמצע הרחוב בתחתונים?]
הקיצר
אמרתי כלום
ולא אמרתי המון כבר מלא שנים
גברים לא רוצים יותר נשים
כי רוב הנשים שכחו
שרוב הגברים הם כאלה
יעני
לא כמו שחושבים
לא כמו שמוכרים
לא כמו שאומרים
הם הרומנטיקנים הכי גדולים
לא יעזור פה בית דין
לא משנה איפה כאדם אשבר
זה ככה בטבע.
רגע הניחי בצד את הפמליה
לא את הפמיליה
ורקדי רקדי רקדי
פעם אנחנו לא זרמנו
היום כל הגברים תקועים בפקק.
I could go on and on and on...
לפני 13 שנים. 28 ביוני 2011 בשעה 23:03